כשהגיע לאנגליה בתחילת ינואר וחתם בהאל סיטי, ביקש מרקו סילבה להימנע מהשוואות לז'וזה מוריניו. גם המיוחד עצמו קבע: "זה לא הוגן להשוות אותו אליי". ואולם, פחות משנה חלפה והגישה של הפורטוגלי בן ה-40 השתנתה באופן משמעותי. כשהוא מתעתד להתעמת עם מאמן מנצ'סטר יונייטד (הערב, 22:00, ספורט4) בפעם הרביעית על אדמת הממלכה, הפעם על הקווים של ווטפורד, מצהיר סילבה: "ברור שאני רוצה לשחזר את ההצלחה של מוריניו. זה מחמיא כאשר משווים אותי אליו. עדיף לזכות בהשוואות עם מאמן טוב מאשר עם מישהו אחר".
הביטחון העצמי שלו סילבה בשמיים. הוא אומנם לא הצליח להשאיר את האל בליגה בעונה שעברה, אך מאמציו זכו לשבחים גדולים מאוד, והצעות ממש לא חסרו לו בקיץ. הוא העדיף את הצרעות, וכעת מצעיד אותן למקום השמיני, עם 21 נקודות מ-13 משחקים, 22 שערי זכות וכדורגל התקפי סוחף. ווטפורד נאבקה בתחתית אשתקד, והייתה הקבוצה אותה קיוותה האל לעקוף כדי לשרוד. הפעם היא נושמת אוויר פסגות, ומכוונת לחלק העליון של הטבלה בזכות המנטליות החזקה של המאמן, ששינה לחלוטין את היעדים של המועדון.
היום ווטפורד כבר לא חוששת מאף יריבה, סיימה ב-3:3 מרתק עם ליברפול בבכורה של סילבה, חזרה מפיגור כדי לנצח את ארסנל, ואף הובילה בסטמפורד ברידג' מול צ'לסי לפני שנכנעה 4:2 בתום דרמה. כעת, היא מתכוונת לתת פייט גם לשדים האדומים, והפורטוגלי מצהיר: "הידידות עם מוריניו תהיה בצד למשך 90 הדקות".
הכוכב העולה של הממלכה. סילבה (אתר רשמי)
טוב, הם לא חברים קרובים במיוחד. זה לא מקרה של יורגן קלופ ודייויד ואנגר, מאמן האדרספילד שהובסה 3:0 לפני שבועיים באנפילד. שם מדובר בנפשות תאומות, החברים הכי טובים בעולם. פער הגילאים בין סילבה למוריניו משמעותי, הם לא חלקו חדר באותה קבוצה, ואולי אף חלוקים לגבי השקפת עולמם באופן כללי. ובכל זאת, הם רוכשים הערכה גדולה מאוד זה לזה.
המאמן הצעיר רואה במיוחד מודל לחיקוי בכל הקשור לבניית הקריירה. מנגד, מוריניו מזהה בסילבה ניצוצות של עצמו כאשר היה צעיר. "גם הוא החל בקבוצה קטנה, כמוני", הוא אמר, על אף שזה לא מדויק. מוריניו החל את הקריירה העמצאית בבנפיקה הגדולה, אחרי ששימש עוזרם של בובי רובסון ולואיס ואן חאל בברצלונה. סילבה באמת התחיל במועדון זעיר – אשטוריל.
אחרי שהיה שחקן בקבוצה במשך שנים ארוכות, ואף שימש כקפטן והציל אותה מפשיטת רגל כאשר שכנע את השחקנים לא לברוח מהספינה הטובעת ולהמתין למשקיעים, הוא קודם למנהל הספורטיבי ואז למאמן. המסע הקסום לקח אותו ממעמקי הליגה השנייה היישר להעפלה לליגה האירופית. מקום חמישי ב-2013, מקום רביעי אחרי השלישייה הגדולה ב-2014. האוהדים המעטים של אשטוריל הצנועה מעולם לא העזו אפילו לחלום על תוצאות כאלה. עובדה היא שהקבוצה לא החזיקה מעמד אחרי עזיבתו של סילבה, וכיום היא מדורגת אחרונה, בדרך הבטוחה חזרה לליגת המשנה.
היורש? תלוי את מי שואלים. מוריניו (AFP)
ובינתיים, סילבה התקשה למצוא יציבות תעסוקתית, על אף שהצליח בכל מקום אליו הגיע. ספורטינג ליסבון מינתה אותו בקיץ 2014, והוא עשה עונה נאה בלוזרית הגדולה של פורטוגל, כולל הזכייה בגביע, אבל ב-2015 הייתה לאריות הזדמנות לפתות את ז'ורז'ה ז'סוס לעזוב את בנפיקה ולחצות את הכביש. למען מטרה זו, הם היו מוכנים לזרוק כל אחד, קל וחומר מאמן צעיר כמו סילבה. על מנת לא לשלם לו פיצויי פיטורים, ניסתה ספורטינג להציג את עזיבתו כהפרת חוזה, והוא הואשם בין היתר כי לא לבש חליפה. היה זה מביך למדי מבחינת המועדון.
התחנה הבאה הייתה אולימפיאקוס, בה מאמנים לא שורדים בדרך כלל יותר משנה. אליפות מזהירה עם 28 ניצחונות ב-30 משחקים, והישג נאה בליגת האלופות כולל 2:3 סנסציוני על ארסנל באצטדיון האמירויות, היוו הוכחה ברורה לכישוריו של הפורטוגלי, אך יחסיו עם ההנהלה היו, כצפוי, רעועים – מעטים הם אנשי המקצוע שמסוגלים לשמור על שפיות בפיראוס.
גנב לו את ההצגה. ז'סוס (Gettyimagesׂ)
ואז הגיעה ההצעה מהאל, עמוק מתחת לקו האדום ובמצב נואש. יש מאמנים שלא היו מוכנים לסכן את הרזומה שלהם, אבל סילבה ראה בכך הזדמנות פז, ולקח את כל הקופה. האל אמנם ירדה בסופו של דבר, אבל הוא בנה בכל זאת תדמית של מצליחן, ובאנגליה הבינו שמדובר במאמן עולה מהשורה הראשונה. השבחים הגיעו כבר בשבועות הראשונים בתפקיד, במיוחד במהלך שלושת המפגשים מול מוריניו.
סילבה התייעץ ארוכות עם המיוחד לפני שהסכים להצעה של האל, וקיבל ממנו עצות וטיפים על החיים בממלכה. זה לא הפריע לכוכב הצעיר לעשות חיים קשים מאוד למנטור. האל ניצחה את מנצ'סטר יונייטד 1:2 במשחק הגומלין בגביע הליגה וקטעה רצף של 17 משחקים ללא הפסד של השדים האדומים. זה קרה אמנם אחרי שהפסידה 2:0 במשחק הראשון, ולכן היא הודחה, אך הרשימה מאוד ברוח הקרב ובאמונה העצמית שלא אפיינו אותה לפני בואו של הפורטוגלי. תכונות אלה סייעו לה לסחוט גם 0:0 באולד טראפורד בפרמייר-ליג. לא לחינם היה סילבה כה מבוקש אחרי שסיים את הקדנציה הקצרה. ווטפורד הייתה מאושרת עד הגג כאשר הצליחה לשכנע אותו לחתום.
כמה זמן הוא יישאר אצל המעסיקים הנוכחיים? אין לדעת, בין היתר כי גם סילבה עצמו לא ידוע בנאמנות יתרה. אברטון, שעדיין מחפשת מאמן קבוע אחרי פיטוריו של רונאלד קומאן, גיששה אצלו – וזכתה בינתיים לתשובה שלילית, אבל הכול עדיין פתוח. בינתיים, אוהדי הצרעות מרוצים לא רק מהתוצאות, אלא גם מהדרך, ומקווים שהפורטוגלי לא יראה בקבוצתם תחנת מעבר זמנית. אם תצליח ווטפורד להעפיל לאירופה, זה עשוי להוות בסיס לשיתוף פעולה ארוך טווח, והביקור של מוריניו הערב הוא מבחן משמעותי. סילבה הרשים מול המיוחד בעונה שעברה, אך טרם ניצח אותו. הפעם יש לו הזדמנות אמיתית לעשות זאת.
ניצחון ראשון על המנטור? סילבה (אתר רשמי)
מה דעתך על הכתבה?