פרנק למפארד הוכרז היום (חמישי) כמאמן צ'לסי בשלוש השנים הקרובות. אף אחד, פרט לז'וזה מוריניו בקדנציה הראשונה שלו, לא השלים שלוש עונות תחת הבעלות של רומן אברמוביץ', אבל מבחינת הבעלים שהפסיד כבר 93 מיליון ליש"ט על פיצויים למאמנים, האורך לא קובע. גם לא סגנון הכדורגל, או שביעות הרצון של האוהדים. עד היום, הדבר היחיד שהכריע הוא התוצאות. עד היום.
גם למפארד ייבחן על סמך הישגים על כר הדשא, אבל אם צ'לסי הייתה רוצה ללכת על בטוח היא הייתה יכולה להחזיר את מוריניו. או את רפא בניטס, ששוחרר מניוקאסל אחרי שלוש שנים מוצלחות והיה שמח להישאר באנגליה במקום לנדוד לסין. אפשר היה ללכת על מאמנים מנוסים יותר, שלא ידרשו חמישה מיליון ליש"ט בעונה, ומכירים את מאבקי הצמרת בפרמיירליג מהצד של האזור הטכני, אבל למפארד היה המועמד הכמעט יחיד של הכחולים מהרגע שמאוריציו סארי הודיע שהוא עוזב ליובנטוס – והאמת היא שגם עוד לפני כן.
על פניו, הסיבה ברורה. צ'לסי נכנסת לעונה שבה לא תוכל לרכוש שחקנים – גזירה שהגיעה בעיתוי הגרוע ביותר מבחינתה אחרי המכירה הכפויה של אדן הזאר לריאל מדריד וכשהקבוצה נכנסת לשנה שלישית שבה אין לה חלוץ שהיא יכולה לבנות עליו.
ז'וזה מוריניו. המאמן היחיד שהחזיק שלוש שנים רצופות מאז שרומן אברמוביץ' רכש את המועדון (ADRIAN DENNIS/AFP/Getty Images)
במקביל, מנצ'סטר יונייטד וארסנל לא מחליפות מאמן ומחפשות שחקני עם ניסיון פרמיירליג, בשעה שטוטנהאם חוזרת לשוק ורוכשת את השחקן היקר בתולדותיה. בהנחה שהעונה הקרובה עומדת להיות שוב מרוץ דו-ראשי בין מנצ'סטר סיטי לליברפול, הרי שצ'לסי פותחת אותה כאנדרדוג מבין ארבע הקבוצות האחרות שיתמודדו על שני המקומות הנוספים בליגת האלופות – סיטואציה מצוינת להביא מאמן צעיר, שהקהל יקבל כמעט באהבה כל טעות שלו.
אלא שהשיטה הזו לא נוטה להצליח, ודי בקריסה של מנצ'סטר יונייטד אחרי המינוי הקבוע של אולה גונאר סולשיאר ובצניחה החופשית של צ'לסי עצמה תחת די מתאו אחרי הזכייה בליגת האלופות ב-2012 כדי להוכיח שמינוי שחקן בית לאו דווקא שווה זהב. לפעמים עדיף לקבל אותו רק בתור מורה מחליפה.
אז לאיזה כדורגל יכולים אוהדי צ'לסי לצפות בעונה הקרובה? האמת היא שלא מאוד שונה מזה של העונה העברה. אם מנתחים את סגנון המשחק של דרבי קאונטי תחת למפארד מגלים קבוצה שמסתמכת בעיקר על קו הגנה גבוה ולחץ של שחקני ההתקפה והקישור בסגנון שמזכיר מאוד את זה של סארי.
אנטוניו רודיגר עדיין לא חזר מפציע. ההגנה של צ'לסי עלולה להפוך לטיילת (Gettyimages)
הבעיה מתחילה עם האחידות: ההתנפלות של דרבי של שחקני הקישור האחורי של היריבות שלה הפכו אותה לקבוצה שכבשה אשתקד הכי הרבה שערים בצ'מפיונשיפ בהתקפות מתפרצות – כך היא גם התמודדה יפה עם מנצ'סטר יונייטד וצ'לסי בגביע הליגה – אבל בכל פעם שהלחץ שלה נשבר התגלו פערים עצומים בין שחקני הקישור להגנה, מה שהפך את ההגנה שלה לחסרת אונים.
בצ'לסי מחכה ללמפארד חוליה אחורית שסיימה את קורסי המבוא בסגנון המשחק הזה, אבל עם רודיגר שיחזור מפציעה ולואיז ואספיליקואטה המתבגרים, הרחבה של צ'לסי עלולה להפוך לטיילת. בצד ההתקפי, למפארד רוצה את הקבוצה שלו כמו צ'לסי שאותה הוא הנהיג כשחקן. הוא אוהב ששחקני האגף שלו – להלן האדסון אודוי, פוליסיץ', וויליאן ופדרו – חודרים לרחבת היריב וגורמים לה להצטופף, בשעה ששני מגנים בעלי יכולת מסירה טובה מבצעים עקיפה ומגביהים.
פעם היו לצ'לסי את ברניסלב איבאנוביץ' ואשלי קול לעניין הזה, לא בטוח שמקרוס אלונסו טוב מספיק. גם בעמדת החלוץ צ'לסי תיאלץ להסתדר ללא שחקן בפרופיל גבוה. ההסתמכות הצפויה על אולבייה ז'ירו, מישי באטשואי ותמי אברהם יכולה להיות פריצת הדרך שלהם או חותם סופי לכך שצ'לסי צריכה לשבור את הבנק בקיץ הבא כדי לחפש לעצמה דייגו קוסטה חדש.
פרנק לאמפרד למד מאמניו איך להיות פרגמטי (Gettyimages)
אלא שלהבדיל מסארי, קלופ וגווארדיולה בעלי המשנה הסדורה, פרנק למפארד למד כדורגל בבית הספר של מוריניו, בניטס ואנצ'לוטי ומהם הוא למד להיות פרגמטי. בדרבי זה לא מנע ממנו לשחק לפעמים על כדורים ארוכים לשחקן מטרה, וגם בצ'לסי ייתכן והקבוצה תחליף סגנון בהתאם ליריבה. ממש לא בטוח שזו בעיה, אחרי שבסטמפורד ברידג' לא יכלו לסבול בעונות האחרונות את החילופים הידועים מראש של קונטה וסארי ללא קשר ליריבה ולסיטואציה.
אבל עם כל הכבוד לסגנון המשחק ולמטרות, המינוי של למפארד הוא קודם כל סיפור של חיבור. אחרי 16 שנים מאז רכש רומן אברמוביץ' את המועדון ו-13 מאמנים שהתחלפו תחתיו על הקווים, הגיע שעתו לא רק של המאמן האנגלי הראשון, אלא של הסמל בה"א הידיעה. מלך השערים ההיסטורי (211 כיבושים ב-648 הופעות), הפנים של המועדון בעשור שבו זכה איתו בשלוש אליפויות, בגביע האלופות ובגביע הליגה האירופית.
צ'לסי בקרוב תקבל אנשי הנהלה שהם הכל חוץ מעסקנים. דרוגבה, מאקללה, בלאק ולמפארד (ODD ANDERSEN/AFP/Getty Images)
יותר משאיסור ההעברות והגישה של למפארד יוצרים הזדמנות לשחקני האקדמיה של צ'לסי, הם מאפשרים לאוהדים שלה לחלום, כשביחד עם המאמן החדש הם מקבלים גם את פטר צ'ך, שחזר למועדון כיועץ טכני, ואולי גם את קלוד מקאללה, מיכאל באלאק ודידייה דרוגבה בתפקידים שונים במתחם האימונים ובקומת ההנהלה.
האוהדים ממערב לונדון, ששומעים בחלק מהמגרשים ש"אין להם היסטוריה", יקבלו בקרוב מאמן ואנשי הנהלה שהם הכל חוץ מעסקנים. שכתבו את ההיסטוריה של צ'לסי במו רגליהם. ובעולם כדורגל ציני שמושתת על אינטרסים כלכליים, זה הדבר הכי קרוב למחזור 1992 של מנצ'סטר יונייטד ולחיבור החם שיש בין אוהדי ליברפול למאמן שלהם. יכול להיות שזה מרגש יותר מכל תוצאה או תואר שמאמן אחר היה מסדר להם.
מה דעתך על הכתבה?