'מהטובים ביותר בליגה?! ברנרדו הוא אחד השחקנים הכי טובים בעולם, ואמרתי זאת כבר מספר פעמים. האופן שבו הוא כבש את השער השני שלו נגד בורנמות' עם ההקפצה האלגנטית הזאת- הזכיר לי את מסי. נכון, זאת מחמאה גדולה ולהשוות כל שחקן בגלובוס לליאו, אבל ברנרדו ראוי לזה, איו לי ספק בכלל!', אמר מנג'ר מנצ'סטר סיטי, פפ גווארדיולה, בראיון הסיום שלו באת'יחאד לאחר הניצחון הביתי המוחץ נגד בורנמות' האומללה. השוואת שחקן- כל שחקן, גדול ככל שיהיה- לארגנטינאי היא ככל הנראה השוואה בלתי ניתנל לעיכול ולמרות שהפערים בין סילבה ומסי תמיד היו (ותמיד יהיו) גדולים, עצם העובדה שגווארדיולה בחר באגדת הכדורגל הארגנטינאית כמודל להשוואה מצביעה על החשיבות של ברנרדו סילבה בגרסתה הנוכחית של אלופת הפרמייר ליג.
לרוב, נהוג לקיים דיונים באשר לגדולתו של כל שחקן לאחר פרישתו או עזיבתו את המועדון בו צמח ופרח אבל כאשר מציינים את שמו של ברנרדו סילבה, המושג 'אנדרייטד' מתלווה באופן כמעט קבוע לדיון על חשיבותו בהצלחתה המטאורית של סיטי בעידן פפ גווארדיולה. בקיץ השני של פפ באת'יחאד סיטי פתחה את הכיס ושילמה למונאקו הצרפתית לא פחות מ-43 מיליון לירות שטרלינג, סכום שדאז הצטייר כאסטרונומי עבור שחקן פורטוגלי צעיר וצנום, שבשל מידותיו הפיזיות וחוסר ניסיונו במועדון גדול נתפס כהימור.
חלפו מעל שש שנים מאז סילבה נחת בצד התכלת של העיר מנצ'סטר, ובאופן מובהק ניתן לומר שצירופו של השחקן לסיטי לא רק שהיה מהלך מבריק, אלא היווה את אחת הסיבות המרכזיות ליצירת התשתית שהפכה את הקבוצה תחת גווארדיולה למועמדת ודאית בקטגוריית 'הקבוצה הטובה בתולדות הפרמייר ליג'.
על סילבה מעולם לא הוטלה באופן מלא האחריות לבישול מרבית שעריה של סיטי לאורך השנים ועל אחת כמה וכמה הדרישה ממנו להפוך לסקורר מוביל מעולם לא הפכה לדיון של ממש, אבל החשיבות העצומה שלו היא לא רק בסטטיסטיקה והנתונים שמגבים אותו, אלא עצם הנוכחות שלו על כר הדשא והנזק המקסימלי שהוא יוצר ליריבותיה של הקבוצה במסגרות השונות. סילבה הוא הדבק של הקבוצה, יש היגדירו אותו כ-'מאסטרו' המנצח בתזמון קרוב לשלמות על התפוקה שלה. הוא מהיר, נבון ויודע לקרוא מספר מהלכים קדימה באופן שקשה ללמד גם באקדמיות הכדורגל הבכירות בעולם. הוא לא רק אחת הדמויות הותיקות בחדר ההלבשה של הסיטיזנס, אלא בעיקר- מהאהובות שבהן, וזה בניגוד מוחלט לתחושותיו מחוץ לכותלי האת'יחאד.
הרי כמעט בכל קיץ בשנים האחרונות בזמן שהקבוצה בונה עצמה מחדש ותוך כדי תנועה ובאופן טבעי גם מתמודדת עם עזיבת שחקני מפתח, שמו של סילבה צץ כמי שעתיד לעזוב בקרוב ליעד הבא. הוא עצמו לא היסס לשתף בעבר שהוא ובת זוגו אינם נהנים בפועל מהחיים במנצ'סטר כשמזג האוויר הקודר והגשום בעיר במרבית ימי השנה תורם באופן משמעותי לתחושותיו.
ולכן כשיעדים אחרים בדמותם של פאריז סן ז'רמן או ברצלונה צצו על מנת לפתות אותו למעבר לאתגר המקצועי (והאישי) הבא, היה זה פפ שפעל באופן אסרטיבי מול הנהלת המועדון כדי לעשות ככל שביכולתם על מנת להשאיר את סילבה במועדון. הארכת החוזה לה זכה סילבה בקיץ האחרון קבעה כי הוא ישאר בקבוצה לפחות עד קיץ 2026, במהלך שלא רק שהרגיע את אוהדי הקבוצה, אלא הבטיח שסיטי תשמור על אחד הנכסים הגדולים שלה בעידן גווארדיולה המוצלח.
הערב (18:30, ספורט1) סילבה וסיטי ידרימו לבירת הממלכה למפגש מול צ'לסי המתחדשת של מאוריסיו פוצ'טינו, שמוצאת עצמה בעיצומו של תהליך בניה מחדש וניסיון להגדרת זהותה המקצועית. על הנייר לפחות, מדובר בעימות ישיר בין שני מועדונים גדולים אך בפועל הפערים המקצועיים הקיימים בין מחזיקת הטרבל ובין הבלוז רק הולכים ומתעצמים כשבמולדת הכדורגל משוכנעים שהמשחק עשוי להתפתח באופן זהה לחלוטין לדרבי של מנצ'סטר שנערך לאחרונה באולד טראפורד.
בתצוגת תכלית נוספת מצד חניכיו של גווארדיולה, סיטי השפילה את יונייטד במגרשה הביתי והביסה את השדים האדומים 3-0 כשברנרדו סילבה ניצח על המקהלה באופן מושלם. את עיקר הכותרות- כרגיל- תפס המטאור הנורבגי, ארלינג הולאנד עם צמד שערים ובישול לפיל פודן, אבל תואר 'איש המשחק' הרשמי הלך דווקא לסילבה, ששוב הוכיח עד כמה הגאונות שהוא מציע לסיטי באה לידי ביטוי הרבה מעבר לסטטיסטיקות היבשות. הגיוון והורסטיליות שסילבה מציע הם מה שהופכים אותו לסחורה נדירה בשוק שחקנים תזיזתי וכאוטי לעתים, הוא מסוגל לשחק כמספר '10' הקלאסי, כשחקן קישור מרכזי, באגף כווינגר התקפי וגם כמגן במידת הצורך, כפי שפפ השתמש בו דווקא במשחק העונה בניצחון בעונה שעברה נגד ארסנל של מיקל ארטטה.
מחוץ לביתה של הסיטיזנס מוצגים בגאווה פסלים של אגדות מועדון שונות בדמותן של דויד סילבה, וינסנט קומפאני וקון אגוארו, כל אחד מהם- בדרכו שלו- היה בעל השפעה מכרעת להצלחה המסחררת של המועדון בעשור הנדיר האחרון וסביר להניח שמיטב הפסלים במנצ'סטר רבתי כבר החלו להרהר על סוג הפסל שברנרדו סילבה יזכה לו בעת פרישתו ביום מן הימים. אך עד שזה יקרה, הפורטוגלי הצנום בן ה-29 לא הולך לשום מקום ולא מתכוון להרפות.
לספקנים שתהו עד כמה הקבוצה תהיה רעבה להצלחה לאחר עונת שיא שהסתיימה בטרבל מרגש, סילבה וחבריו לקבוצה מציגים על בסיס עקבי שהרצון והיכולת לא התמעטו, אלא דווקא להיפך. ועבור הקבוצות היריבות בפרמייר ליג, כל עונה בה סילבה נשאר בסיטי הופכת את התסכול לגדול יותר, ואת הפערים בינה לבין שאר המועדונים לעצומים, בפער משמעותי שספק אם בכלל ניתן לקיזוז בקרוב.
מה דעתך על הכתבה?