'וומבלי הוא מקום למנצחים בלבד', היא אימרה מוכרת מאוד במסורת של הכדורגל האנגלי. השדרה המפורסמת המובילה לאצטדיון הלאומי, הקשת המרשימה שמעטרת את גג האצטדיון וניכרת לעין ברגעים הראשונים כאשר יוצאים מתחנת האנדרגראונד המקומית ומתחילה הצעדה הכוללת אלפי אוהדים לעבר היעד הנכסף. וומבלי הוא מעבר לרק אצטדיון מיתולוגי, אלא מקום שהאיר פנים פעמים רבות לצ'לסי בעברה, מועדון מעוטר שעברו מרשים ועתידו עמוס בשאלות נוקבות, אך דווקא הערב נגד ליברפול תזמון המשחק עשוי להיות קסום במיוחד עבור החבורה הצעירה של מאוריסיו פוצ'טינו שתנסה בעונה מלאה בעליות וירידות להוסיף גביע נוסף לארון הגביעים בסטמפורד ברידג'.
'עונת מעבר' היא לא ההגדרה המדויקת על מנת לתאר את עונת 24/23 עבור הבלוז עד כה, העונה הראשונה תחת הדרכתו של המנג'ר הארגנטינאי המנוסה. צ'לסי כמועדון בעיקר נראה כצל של עצמו מאז שינוי מבנה הבעלות ומאז תחילתו של עידן טום בולי, הבעלים האמריקאי של הקבוצה, שאמנם המשיך בקו חסר הרחמים של פיטורי מנג'רים בתדירות תכופה באופן זהה לימי רומן אברמוביץ', אך נמצא שנות אור מההישגיות ומימי הזוהר תחת הנהגתו של האוליגרך הרוסי. אולם דווקא כעת, שלושה חודשים לפני תום העונה הסדירה, צ'לסי מוצאת עצמה בעיצומו של מומנטום חיובי שמפיח- כנראה לראשונה העונה- תקווה שגם בשנה מלאת קשיים, הבלוז יוכלו לקטוף זכייה בגביע הליגה על חשבונה של ליברפול.
מעטות הן הקבוצות שמצליחות לחלץ נקודות באת'יחאד מאז הגעתו של פפ גווארדיולה למנצ'סטר סיטי אך זה לא רק הנקודה שצ'לסי השיגה בסוף השבוע האחרון כשביקרה בביתה של האלופה, אלא ההופעה והחוסן שהציגה שהרשים יותר מכל. עם ממוצע גילאים של 23 שנים וארבעה חודשים בלבד באותה שבת קודרת במנצ'סטר, צ'לסי ידעה להציג משחק מתפרצות קרוב לשלמות תוך תצוגה מאוזנת מבחינה הגנתית ושער יתרון שעליו היה חתום אקס סיטי, ראחים סטרלינג. רודרי אמנם הצליח להשוות עבור סיטי במחצית השניה, אבל ההופעה נתנה חיזוק נוסף לצ'לסי בגרסתה הנוכחית- קבוצה שדווקא נגד הקבוצות הגדולות מצליחה להתעלות, לשחק באופן טקטי ממושמע ולהשיג תוצאה מספקת מבחינתה.
זה היה תסריט שהבלוז כבר הצליחו לספק פעמים נוספות העונה, החל ממחזור הפתיחה נגד ליברפול, הניצחון בדרבי בחוץ נגד טוטנהאם (עם תשעה שחקנים) ולאחרונה בגביע במבצרה הביתי של אסטון וילה, 'וילה פארק', בגביע האנגלי וכל אותן תוצאות והופעות מעניקות לאוהדי הקבוצה סיבות להתעודד לקראת המאבק על הגביע הראשון לעונה. גם עבור פוצ'טינו עצמו, הגמר מעניק הזדמנות של ממש לתקן את רושם העבר השלילי שיצר לעצמו כשמדובר בשלבי הנוקאאוט של תחרויות מקומיות שונות מימיו כמנג'ר התרנגולים.
נכון, פוצ'טינו הוביל את טוטנהאם עד לגמר ליגת האלופות נגד ליברפול לפני כחמש שנים ופיטוריו התקבלו באכזבה והלם של ממש בקרב האוהדים בצפון לונדון, אך באותה נשימה הוא צבר לעצמו מוניטין כמנג'ר שלא ממש לוקח ברצינות את מפעלי הגביעים המקומיים כשבשש עונותיו הגיע עם טוטנהאם לגמר גביע הליגה פעם אחת ופעמיים לחצי גמר הגביע האנגלי. בצ'לסי, מועדון עם תשתיות פיננסיות מרשימות באופן מסורתי בהשוואה לטוטנהאם, הרצון תמיד היה לראות הצלחה בכל מפעל- על אחת כמה וכמה בעונה מאתגרת השנה בליגה המקומית- וזכיה בגביע הליגה תאפשר נתיב נוח וריאלי יותר להעפלה למפעלים אירופאים בעונה הבאה.
זהות היריבה, ליברפול, שאמנם תתמודד עם רשימת שחקנים פצועים שרק הולכת ומתארכת, אטרקטיבית למדי לנוכח העובדה שאותה ליברפול גברה על צ'לסי לפני שנתיים (גם בגמר גביע הליגה וגם בגמר הגביע האנגלי, שלושה חודישם לאחר מכן). הרדס אמנם ידרימו ללונדון ללא מספר שחקנים מרכזיים, אך הקושי הגדול עבור יריבותיה היא העובדה שליברפול מצליחה למצוא פתרונות תוך כדי תנועה לכל שחקן שנעדר מסיבה כזאת או אחרת.
מוחמד סאלח נעדר משמונת משחקיה לאחרונה וליברפול המשיכה לשייט בליגה המקומית, טרנט אלכסנדר ארנולד, אליסון וסובוסלאי נעדרו ממספר משחקים לאחרונה אבל העומק הקיים בסגל של הקבוצה מניב פתרון מרשים בכל תחרות. לכך כמובן יש להוסיף את העובדה שמאז הודעתו המפתיעה של יורגן קלופ על כך שיעזוב את אנפילד בקיץ הקרוב לאחר קרוב לתשע שנים, ליברפול רק הלכה וצברה תאוצה מקצועית (ואמוציונלית) לסיים את עונתו האחרונה של קלופ באופן המרשים ביותר, ואחת השאלות המרכזיות במולדת הכדורגל בימים האחרונים הייתה, 'האם גמר גביע הליגה תהיה הפעם האחרונה שבה נראה את קלופ מניף גביע בוומבלי?'.
הרגש והרומנטיקה שעוטפות את ליברפול בחודשיו האחרונים של קלופ בתפקיד לא ממש אמורים לעניין את צ'לסי, שאמנם תגיע לוומבלי כאנדרדוג המובהק, אך זה דווקא עשוי רק לסייע לה. בימי שגרה, גביע הליגה הוא המפעל השלישי בחשיבותו בלבד בכדורגל האנגלי וככל הנראה היה בתחתית השאיפות הקבוצתיות של הבלוז לאורך השנים. אולם עונת 23'-24' והמסע שבו צ'לסי שרויה בו כעת, רחוקים מאוד מכל שגרה שאליה צ'לסי- ובעיקר אוהדיה- היו רגילים אליה. אבל דווקא גביע הליגה במתכונתו הנוכחית, בוומבלי עמוס עד אפס מקום הערב (17:00, ספורט1) לצ'לסי תהיה הזדמנות ממשית להשיג משהו חיובי בעונה מלאה בסימני שאלה.
התבוסה שליברפול הנחילה לבלוז לאחרונה באנפילד (4:1) הייתה עדות נוספת לפער הגדול הקיים בין שני המועדונים, אבל ביום אחד נתון כשעיני הממלכה כולה ינשאו לאצטדיון הלאומי על הבמה המרכזית, לצ'לסי יש אפשרות להציג סימני התאוששות מובהקים. זכיה בגביע תיתן רוח גבית לפרוייקט השאפתני שמאוריסיו פוצ'טינו מוביל, פרוייקט שכולם ידעו כיצד התחיל, אבל ספק גדול אם מישהו במועדון- כולל אוהדיה הנאמנים ביותר- יודעים כיצד הוא יסתיים.
מה דעתך על הכתבה?