ב-2021 חוקרים באוניברסיטת טוונטה שבהולנד השתמשו בשיטה שנקראת ספקטרוסקופיית אינפרא אדום קרובה שימושית (fNIRS) כדי למדוד את הפעילות המוחית של מתנדבים שביצעו דו קרב פנדלים במגרש. התוצאות של המחקר הראו שאינדיבידואלים שהרשתות במוח שלהם שאחראיות על חשיבה לטווח הארוך היו אלו ש"נחנקו" תחת לחץ. לפי החוקרים המתנדבים שהחמיצו את הפנדלים "חשבו יותר מדי" וזה הוביל להחמצת הפנדל.
אנשי הצוות שחקרו את הנושא – שהגיעו מתחומי המתמטיקה, מדעי המוח והנדסת חשמל הראו, כל הנראה לראשונה, את התהליכים הנוירולוגים מאחורי התופעה הפסיכולוגית המוכרת מאוד מעולם הספורט – "צ'וקינג" (להיחנק). הם מאמינים שדרך הטכנולוגיה שלהם הם יוכלו לסייע לכדורגלנים לתפקד ברמה גבוהה יותר במצבי לחץ גבוהים – ובכלל, הם מאמינים שהגילויים שלהם עשויים לסייע מאוד לכל מי שעובד בתחום בו הלחץ גבוה – למשל בקרב מנתחים.
בכל מקרה, מבחינת החוקרים, החמצת פנדל על ידי כדורגלן מקצוען היא סימן לקריסה תחת הלחץ. "איך שחקן שיכול למסור מדויק מ-50 מטרים מחמיץ בעיטה מ-11 מטרים?" שאל מקס סלוטר, אחד החוקרים, במאמר. "איכות הבעיטה קשורה לאיכויות הטכניות. זה קשור לחרדה וללחץ מנטלי שהם שמים על עצמם. היכולת של שחקן לעמוד בלחץ תלויה באישיות שלו אבל הלחץ לפעמים מוביל למצוקה, שמשפיעה על המוח ומשפיעה על איכות הבעיטה. זה מוביל ל'חנק' וכישלון טכני". 22 המתנדבים בניסוי חבשו מעיין קסדה שהעבירה תמונה של הפעילות המוחית שלהם לחוקרים. המתנדבים קיבלו כמה משימות: להבקיע מול שער ריק, להבקיע מול שוער 'חברותי' שפשוט עמד בשער ולא באמת ניסה להציל את הכדור ולהבקיע מול שוער טוב כשיש "פרס" על בעיטה מוצלחת.
לניסוי גויסו שוערים לא מקצועיים ושוער מקצועי. לאחר כל סבב, המתנדבים ענו על שאלון לגבי תחושותיהם בכל בעיטה. לפי החוקרים אצל אלו שהצליחו לבעוט בצורה מוצלחת תחת לחץ "החלק במוח שקשור למשימות רלוונטיות פעל בצורה הטובה ביותר". החוקרים טענו: "ראינו פעילות נרחבת באזור המוטורי במוח (חלק מקליפת המוח הנמצא באונה המצחית על הפיתול הקדם-מרכזי) במוחות של אלו שעמדו בלחץ. בקרב אלו שלא עמדו בלחץ החלק הפעיל ביותר בזמן הבעיטות המלחיצות ביותר היה קליפת המוח הקדם-מצחית".
קליפת המוח הקדם-מצחית היא החלק האחרון במוח להתפתח, והיא מסיימת את תהליך ההתפתחות שלה בסביבות גיל 25. החלק הזה אחראי על תפקודים ניהוליים כמו תכנון, ארגון, ניהול וקבלת החלטות, מניעת אימפולסיביות ובין היתר גם על ויסות רגשי.
כלומר, לפי המחקר, ככל שהבועט חשב יותר עם החלק המפותח ביותר של המוח, ככה הוא נכנס יותר ללחץ – מה שפגע ביכולות הטכניות שלו. החוקרים טענו ש"חשיבת יתר הובילה למחשבות מלחיצות על התוצאות של החמצת הבעיטה – מה שפגע עוד יותר בביצועים".
מה הכדורגל דורש ממך
הכדורגל המודרני דורש כיום הרבה יותר חשיבה מהשחקנים. הם צריכים להיות מודעים הרבה יותר לסביבתם, למבנה הקבוצתי, לטריגרים של הפעלת לחץ על היריב. הם צריכים לשתף פעולה ברמה הכי גבוהה, הם צריכים להיות מסונכרנים בהגנה, הם צריכים לזכור תרגילים במצבים נייחים, הם צריכים לדאוג לתדמית שלהם – על המגרש ומחוצה לו – והם מקצוענים הרבה יותר מאי פעם, כלומר הם מקבלים שכר גבוה יותר מאי פעם. המאמץ המנטלי והקוגניטיבי הממוצע של כדורגלן כיום הוא גדול בהרבה מאשר היה לפני עשור. ועם הלחץ הזה הם צריכים להתמודד, בעצם, על ידי "כיבוי" של החלק במוח שאחראי על תפקודים לטווח הארוך, ניהול וקבלת החלטות.
האיזון הקוגניטיבי שכדורגלן ברמה הגבוהה ביותר צריך הוא קשה להשגה. "האימונים הכי קשים הם האימונים שצריך לחשוב בהם בכל רגע נתון" הסביר יאן שפילמן, הפסיכולוג הראשי של הופנהיים מהבונדסליגה. הוא מפרט: "יש לנו מבחנים קוגניטיביים שמראים שהשחקנים ברמה הגבוהה ביותר מקבלים ציון גבוה פי 2 לפחות מאשר שחקנים ברמה נמוכה יותר. כדורגל זה עניין של חשיבה נכונה ומהירה יותר מאשר היריב".
מצד שני: "השחקנים כולם התחילו לשחק כדורגל בגלל שהם אוהבים כדורגל, הם אוהבים את הכדור, הם צריכים להרגיש במשחק כל הזמן" הסביר פפ גווארדיולה, המאמן הטוב ביותר בכל עונה אחרת, שקבוצותיו משחקות את הכדורגל הטוב ביותר בכל עונה אחרת.
אז הכדורגלן ברמה הכי גבוהה צריך לעלות על המגרש קצת כמו ילד – כדי לכייף – אבל גם לפעול מתוך חשיבה לעומק והבנת המקום שלו – תוך כדי ביטול כל חשיבה לטווח הארוך או חשיבה על התוצאות של הביצועים שלו והמשמעות שלהן לעתידו כאדם. זו משימה שדורשת מהמוח עבודה קשה. והשחקנים שמצטיינים בעבודה הקשה הזו הם המוצלחים ביותר.
תחשוב פרימיטיבי
אבולוציונית זה מאוד הגיוני שהחלק הפרימיטיבי יותר של המוח, זה שמתפתח במשחקי ילדים, פעיל יותר כשאנחנו צריכים לבצע פעולות מסוימות עם הגוף. כצייד אי אפשר לחשוב יותר מדי על גורל השבט שלך אם לא תצליח לצוד את החיה שמולך. אתה צריך להתמקד במשימה המאוד גופנית והמציאות המאוד ברורה שלפנייך.
ד"ר סטיב פטרס, פסיכולוג הספורט שעבד עם ליברפול, טען בספריו כי אתלט צריך להתחבר ל"שימפנזה הפנימית שבו" – כלומר להתחבר לפעולות של המוח הקטן, שאחראי על הפעולות הבסיסיות, כדי להצליח תחת לחץ. במקביל, כאמור, הכדורגלן המודרני צריך לקבל גם החלטה טובה ומושכלת. והכל תוך מספר שניות או מאיות. ההבנה הזאת הכרחית עבור כל מאמן.
לפי פאקו סיירול-לו (Paco Seirul·lo), עוזרו לשעבר של פפ גווארדיולה, ואחד מהאנשים שהכי השפיעו על המאמן הקטלוני, בגלל זה אין להפריד בין אימון כושר לאימון טכני, אימון כושר ואימון מנטלי. לפי סיירול-לו ההפרדה מגבילה את תפקוד השחקן בזמן משחק – כי הרי במשחק האלמנטים לא מופרדים. ולכן, בכל תרגיל ובכל אימון צריך להיות אלמנטים טכניים, טקטיים, מנטאליים וגופניים – והכל צריך להיות מוגש לשחקנים בצורת משחק או משחקונים – כדי שיהיה כיף. אבל כפי שראינו במחקר של טוונטה, כששחקן עסוק בעתיד ולא במשימה הטכנית שמולו, הוא יכול להיחנק ואז הקריסה המנטלית יכולה להגיע במהירות.
מה קורה לסיטי?
על הראש של כל אחד ואחד משחקני מנצ'סטר סיטי תלויים 115 אישומים על עבירות חוקי הפייר פליי הפיננסי. הערכות הן שהקבוצה תיענש בחומרה. מדברים על הורדת נקודות, השעיה ממפעלים אירופאים, שלילת אליפויות ואפילו הורדה לליגה נמוכה. אלו חששות שלבטח מעיבים על שחקניו של פפ גווארדיולה וגורמים להם לחשוב על עתידם בקבוצה ואולי אפילו כשחקנים. קשה להאמין שהשחקנים של פפ עולים למגרש שהם מתמקדים אך ורק במשימה הטכנית שמולם. לזה אפשר להוסיף עומס בלתי רגיל עליהם, פציעות טורדניות, התבגרות טבעית ותחושת שובע אחרי 4 אליפויות רצופות ותקבלו קריסה מנטלית היסטורית.
אריגו סאקי, אחד מהאבות הרוחניים של פפ גווארדיולה, האמין שכדורגל הוא משחק שרשרת במובן שאם שחקן A בכושר גרוע, זה משפיע לרעה על שחקן הקרוב ביותר אליו (נגיד שהוא שחקן B), וזה משפיע על שחקן C שהכי קרוב לשחקן B – וכך יש "קריסה" של המערך. בעקבות הפציעה של רודרי והירידה המשמעותית בכושר של שחקנים כמו קייל ווקר, אילקאיי גונדואן ופיל פודן – נראה שהקריסה של סיטי היתה יותר כמו נפילה מצוק מאשר דעיכה לבינוניות.
מה פפ יכול לעשות? התשובות כבר אצלו. "אני רוצה שבכל משחק השחקן יזכרו למה הם הפכו לכדורגלנים. וזה אומר שהם צריכים את הכדור ברגליים שלהם" אמר פעם ל"סקיי ספורטס". "זה טיפשי, מאוד פשוט – אבל אני מסדר את הקבוצות שלי מהיום הראשון שלי כמאמן ועד היום כדי לשחק בדרך הזו".
למרות הניצחון אמש על נוטינגהאם פורסט , המשבר המנטלי של מנצ'סטר סיטי הוא משהו שירחף מעל הקבוצה של פפ לאורך העונה. ולכן שחקני סיטי צריכים להתמקד עכשיו בדבר אחד: איך לשחק כדורגל כמו שהם יודעים. הם צריכים לשכוח את ענייני האישומים, הם צריכים להימנע מחשיבה על העתיד שלהם ולהתרכז בכדור. במשחק. בכיף. יש מצב שזה בלתי אפשרי עבורם לעשות את זה כרגע. וזה הבעיה הגדולה של פפ.
מה דעתך על הכתבה?