רובן אמורים מציין בימים אלה שנה על הקווים של מנצ'סטר יונייטד, ובכתבת עומק באתר "The Telegraph" מתאר הכתב ג'יימס דאקר את השנה הסוערת שעבר המאמן הפורטוגלי. זו הייתה שנה שבה אמורים כמעט איבד שליטה וכמעט איבד תקווה, אך נראה כי עתה הוא מצא דרך חדשה, כזו שעשויה להחזיר את אחד המועדונים הגדולים בעולם למאבקי הצמרת הגבוהה.
כשאמורים הגיע לאולד טראפורד בנובמבר 2024, המטרה הייתה להחזיר את יונייטד לדרך המלך. משחק הבכורה שלו, תיקו 1:1 מול איפסוויץ', לא רמז על הסופה שהגיעה אחר כך. הוא עצמו הזהיר: "סערה מתקרבת" – ואף אחד, גם לא הוא, לא שיער כמה עזה היא תהיה, כפי שכתב דאקר.
בפברואר, במשחק חוץ נגד אברטון, ירדו שחקני יונייטד להפסקה בפיגור 2:0 אחרי מחצית חלשה במיוחד. המאמן כמעט לא דיבר עם שחקניו, פשוט ישב מחוץ לחדר ההלבשה והביט ברצפה. "לא היינו קיימים", הודה לאחר מכן. הקבוצה הצליחה לחלץ 2:2, אך זה היה סימן ראשון לעומק המשבר.
לאחר ההדחה המשפילה מגביע הליגה בידי גרימסבי מהליגה הרביעית, אמורים דיבר בכנות נדירה: "לפעמים אני רוצה לפרוש. לפעמים אני שונא את השחקנים שלי". דבריו חשפו את הקושי הנפשי שחווה בעונה שנראתה כאילו מאיימת לשבור אותו.
באמצע ינואר, אחרי הפסד 3:1 לברייטון, הוא התפרץ על שחקניו, ובסערת רגשות שבר בטעות טלוויזיה בחדר ההלבשה. השחקנים נדהמו, אך רבים מהם הודו אחר כך שהאירוע דווקא הגביר את הכבוד אליו: "פשוט אכפת לו יותר מכולם".
עם סיום העונה, כשמצב הקבוצה היה בשפל לאחר ההפסד בגמר הליגה האירופית לטוטנהאם, אמורים כבר שקל להתפטר. תמיכתם של המנהל המקצועי ג'ייסון וילקוקס והמנכ"ל עומאר בראדה עצרו אותו. "פחדתי לנסוע למשחקים", הודה, "ידעתי שלא נהיה תחרותיים."
כעת, כך נכתב בכתבה של דאקר, ההפסד באירופה התברר בדיעבד כברכה במסווה. ההיעדרות מליגת האלופות העניקה לו יותר זמן על המגרש, והשנה הקבוצה נראית מאורגנת, רעבה ורעננה.
אמורים מקבל תמיכה חסרת תקדים מההנהלה ומהאוהדים. גם החלטות קשות כמו מכירת אלחנדרו גרנאצ'ו לצ'לסי ב-40 מיליון ליש"ט והשאלת מרכוס רשפורד לברצלונה, התקבלו בגיבוי מלא. "היה חשוב להבהיר שהסמכות של המאמן מוחלטת", אמר וילקוקס. הבעלים, סר ג'ים רטקליף, תומך בגישה הזו.
יונייטד מציגה שיפור מובהק בנתונים: החזקת כדור גבוהה, לחץ יעיל בשליש הקדמי, וניצחונות על ליברפול, סנדרלנד וברייטון. מערך ה-3-4-2-1 של אמורים כבר אינו שנוי במחלוקת כפי שהיה, והקבוצה מתחילה להיראות מחוברת. השחקנים שנחשבו "אבודים" – לוק שואו, מייסון מאונט וקאסמירו – חזרו להיראות כמו עצמם.
ואמורים? האיש ששבר טלוויזיה מרוב תסכול, בכה בחדר ההלבשה ושקל לוותר, נראה כעת כמי שיכול להצעיד את מנצ'סטר יונייטד לדרך חדשה. או לפחות לרצף די מרשים של חמישה משחקים ללא הפסד.
מה דעתך על הכתבה?