הזדקנות בכל מקצוע היא קשה לעיכול. במיוחד בעידן הנוכחי. זה נכון לעורכי דין, רופאים וכמובן שם כדורגלנים. העניין הוא שכדורגלנים נחשבים לזקנים מגיל 30 וקצת. כשקצת קשה לקבל את זה שאתה "זקן מדי" כדי להצליח בתחום שלך. הסיפור של מוחמד סלאח בליברפול הוא כזה.
הנתונים ברורים. בשנים האחרונות מספר הריצות ללא כדור של סלאח ירד ביותר מ-25% והוא בעצמו הסביר בעונה שעברה שהוא צריך לשמר אנרגיות. בעידן בו תוצאות משחקים נקבעות בעיקר לפי איזו קבוצה לוחצת טוב יותר, זו בעיה. בשנה האחרונה של יורגן קלופ סלאח אף הסתכסך עם המאמן הגרמני בגלל העניין הזה. המצרי רצה לחסוך את האנרגיות שלו ואת הספרינטים שלו להתקפה,קלופ השתגע מהחורים שזה יצר בהגנה.
בעונה שעברה ארנה סלוט אפשר לסלאח לוותר על הלחץ כי שחקן הכנף המצרי פשוט כבש או בישל כל משחק (57 שערים ובישולים ב-52 משחקים). הנתונים הראו שכל שאר שחקני ליברפול – בעיקר בהתקפה, לואיס דיאס, דיוגו ז'וטה ודרווין נונייס – עשו את הריצות שהוא לא עשה. צריך לזכור שמאחוריו גם היה את טרנט אלכסנדר ארנולד שהנעת הכדור שלו וניהול המשחק שלו איפשרו לכל שאר השחקנים בליברפול להוריד את הרגל מהגז מדי פעם.
העונה, סלאח פשוט לא באותו כושר כיבוש ולא מציג את אותה חדות בקו ימין. ככה קרה שגרעון הספרינטים שהוא יוצר הרבה יותר קשה להסתיר ומזיק מאוד למשחק הלחץ הקולקטיבי של האדומים. זו הסיבה העיקרית לכך שכשהורד לספסל הקבוצה נראתה הרבה יותר טוב. פשוט, בלעדיו היא לוחצת עם 10 שחקני שדה ולא תשעה.
המספרים מספרים את הסיפור. סלאח אמנם רץ יותר קילומטרים במשחק העונה (9.7 ק"מ למשחק, עלייה מ-9.3 ק"מ בעונה שעברה) אבל המשיך במגמה של ירידה בספרינטים וריצות אינטנסיביות. השנה רץ 14.8 ספרינטים למשחק, ירידה מ-15.1 ספרינטים בעונה שעברה. כששחקנים צעירים בתפקיד שלו בפרמיירליג, לפי נתונים של Opta ו-StatBomb יכולים לרוץ 25-50 ספרינטים במשחק ואפילו יותר.
כאמור, כשבעונה שעברה סלאח כבש ובישל כמעט 55% מהשערים של ליברפול, זה עוד התקבל על הדעת. כשזה 25% כמו העונה, זה כבר יותר קשה להצדיק את הישארותו על המגרש על חשבון שחקני התקפה חרוצים יותר.
הנתונים מאוד ברורים כאמור אבל סלאח, בגיל 33, בחר להילחם על כבודו כשחקן ולא בחר לקבל את ההחלטה ולתרום את כל מה שהוא יכול כשחקן ספסל. הרי הוא היה יכול "לעשות שלום תקווה" ולעלות ב-15-20 דקות אחרונות של משחקים כדי להשפיע עליהם מאחר שהוא שחקן מבריק.
במקום זה, תקף את המאמן ותקף את האנשים במועדון שתמכו בהישארותו והחתימו אותו בקיץ על חוזה עצום בניגוד למדיניות של הבעלים, חברת FSG. וכשהסביר שבגלל מה שהוא עשה בעבר, הוא צריך לשחק בהווה, הוא נשמע מגוחך לחלוטין. הרי אם בגלל מה שעשה בעבר באנפילד הוא צריך לשחק בהרכב היום אז קני דלגליש, איאן ראש וסטיבן ג'רארד צריכים לחזור להרכב של סלוט למשחקים הבאים גם.
אחרי המשחקים האחרונים והגיבוי שקיבל סלוט מהנהלת ליברפול להתמודד עם הכוכב שדיבר עם כל העיתונאים אחרי משחק רק שלוש פעמים לאורך כל תקופתו בליברפול (ורק כשהוא רצה להשיג משהו), נראה שאין מנוס לסלאח ולליברפול הוא כבר לא יחזור מאליפות אפריקה.
אבל אם הוא יבין שהוא עדיין יכול להיות שחקן מכריע, שחקן שעולה מהספסל, שלום תקווה של ליברפול שכזה, הוא יוכל להישאר בקבוצה לעוד כמה שנים. אם לא יבין זאת – ועושה רושם שהוא לא מעוניין להבין את הסיטואציה החדשה שלו לכן נראה שהוא "נפרד" מאנפילד (וקיבל הרבה מאוד אהבה מוצדקת לחלוטין מאוהדי הקבוצה) – אז כבר לא נראה אותו חזרה במדי המועדון.
מה דעתך על הכתבה?