מנצ'סטר סיטי תתמודד הערב (22:00, ספורט1) נגד קריסטל פאלאס במשחק שהיא חייבת לנצח, שלושה ימים לפני גמר הגביע המותח נגד צ'לסי. כשנותרו שלושה משחקים בלבד לסיום עונת 2025/26, זהו תזמון מתאים לשרטט פרופיל סטטיסטי לעונה הנוכחית ולהשוותה לעונות הקודמות. המגמות ברורות לחלוטין: פפ גווארדיולה לקח את הקבוצה לכיוון שונה לחלוטין מזה שאפיין את שנות הדומיננטיות המוחלטת שלו על המגרש.
לפי נתוני חברת הסטטיסטיקה אופטה, בשנות השיא שלה החזיקה סיטי בכדור כ-65% מהזמן בממוצע. העונה, הנתון הזה צנח ל-60.6%. אמנם הקבוצה עדיין מוליכה את הליגה בכמות המסירות הכוללת, אך הירידה באחוזי החזקת הכדור מעידה על כך שהתכולים הפכו לקבוצה "ורטיקלית" הרבה יותר – היא מנסה להגיע מהר יותר אל שער היריבה דרך מסירות ארוכות המכוונות לארלינג הולאנד, וזאת לצד העובדה שהיריבות מצאו דרכים יעילות בהרבה לשבש את תהליך בניית המשחק המסורתי של המנג'ר הקטלאני.
השימוש ב"מסירות ארוכות" רשם עלייה קלה בתרחישים מסוימים, אף שסיטי עדיין מבצעת הכי פחות מסירות כאלו בליגה באופן כללי (רק ארסנל רושמת פחות מסירות ארוכות מוצלחות ממנה). עם זאת, האופי של הכדור הארוך השתנה לחלוטין: במקום מסירות ארוכות שנועדו לשחרור לחץ בחלק האחורי, מדובר כעת בכדורים ארוכים אסטרטגיים מעל קו ההגנה לעבר הולאנד או אנטואן סמניו. בנוסף, השילוב של מתאוס נונס כמוביל כדור בנפח גבוה לצד ראיין שרקי כמכדרר שאינו חושש ליטול סיכונים, הפך את הפרופיל של אלופת אנגליה העונה לישיר בהרבה ממודל השליטה האבסולוטי של עונת 2022/23.
למרות המעבר לסגנון ישיר ותכליתי יותר, נפח הבעיטות הכולל של הקבוצה חווה ירידה ניכרת. נכון לעכשיו, היא מדורגת רק במקום השלישי בליגה בכמות האיומים על השער, אחרי מנצ'סטר יונייטד וליברפול – מדד שבעבר סיטי נהגה להוביל בבטחה ובפער ניכר.
עם זאת, מדד ה-xG (שערים צפויים) לכל בעיטה נותר גבוה במיוחד. המשמעות היא שסיטי אמנם בועטת פחות, אך מגיעה למצבים איכותיים ומסוכנים בהרבה. עלייתו של שרקי, המחזיק באחד מממוצעי מסירות העומק הגבוהים ביותר באירופה העונה, מייצרת מצבי הבקעה קורצים פעם אחר פעם. במקביל, הולאנד – שאף כבש העונה יותר מכמות השערים הצפויים שלו – אחראי לכך שהקבוצה נותרה קטלנית ומפחידה למרות הירידה הכללית בכמות הבעיטות.
בכל הנוגע ליעילות הגנתית, הנתונים היבשים מלמדים על נסיגה מסוימת: סיטי ספגה 32 שערים ב-35 משחקים (ממוצע של 0.91 למשחק). מדובר אמנם בנתון מרשים יחסית לליגה האנגלית, אך זוהי ירידה ברורה לעומת ממוצע של פחות מ-0.7 שערים למשחק שנרשם בעונות האליפות הקודמות. המספרים מראים כי החבורה של פפ מאפשרת ליריבותיה הרבה יותר "הזדמנויות גדולות" (הזדמנות עם xG של יותר מ-0.3) מבעבר.
עונת 2025/26 מסמנת גם את הפעם הראשונה שבה ה"תלות ברודרי" אותגרה סטטיסטית, ונראה שהקבוצה למדה להסתדר ולנצח גם בלעדיו. הסגל מתחיל לעבור תהליך שינוי: בעוד ברנרדו סילבה נותר "איש המרתון" הבלתי נלאה במרכז השדה, הגיל הממוצע של הרכב הליבה ירד ל-26.1 שנים. ההרכב הפך לצעיר ודינמי יותר גם בזכות פריצתו של ניקו א'וריילי, שחקן הבית בן ה-21, שרשם כבר למעלה מ-2,000 דקות משחק העונה. התוצאה הישירה של ההצערה הזו: הקבוצה רצה יותר ונפח הדריבלים עלה, אך מנגד היא איבדה מעט מהיציבות ה"מטרונומית" והשקולה שאפיינה את הקישור שלה בעונת 2023/24.
סיטי של פפ העונה נראית שונה מכל גרסה קודמת שלה. הבחירה בג'אנלואיג'י דונארומה – שוער בעל מאפיינים שונים מאוד מאלו שהמנג'ר העדיף לאורך הקריירה – לצד הוויתור המכוון על קישור מעובה והשימוש בשחקני כנף קלאסיים על הקו, הפכו את סיטי לקבוצה הרבה יותר "אנגלית" וישירה בסגנונה. האם מדובר בהתאמה טקטית הכרחית אחרי הנסיגה היחסית של העונה שעברה, או שמא זוהי הכנת התשתית לעידן החדש שיגיע אחרי עזיבתו האפשרית של גווארדיולה בקיץ הקרוב? התשובות לכך יתבהרו במשחקים המכריעים שנותרו על התואר.
מה דעתך על הכתבה?