ענאן חלאילי הולך להצטרף לאחד מהמועדונים הכי פרו-ישראלים ופרו-יהודים בעולם. אמנם קריסטל פאלאס אינה נחשבת ל"מועדון יהודי" מובהק כמו טוטנהאם או אייאקס, אבל הקבוצה נמצאת בבעלות חלקית (20%) של אנשי העסקים האמריקאים-יהודים ותומכי ישראל, ג'וש האריס ודיוויד בליצר. בנוסף, היא הייתה בין היחידות שהוציאו הודעת תמיכה חד-משמעית בישראל אחרי השביעי באוקטובר.
בזמן שמועדונים אחרים באנגליה ניסו לא להרגיז את הספונסרים מנסיכויות הנפט, בפאלאס היו מאוד ברורים לגבי התמיכה שלהם. "יותר מ-1,000 אזרחים ישראלים, לצד אזרחים נוספים שהגיעו מכל רחבי העולם, כולל מבריטניה, נרצחו או נחטפו בישראל על ידי מחבלי חמאס בשבת", נכתב בהודעה הרשמית באתר המועדון. "אנו מוסיפים את קולנו לגינוי העולמי של מותם של כל האנשים החפים מפשע".
אבל הקשר היהודי-ישראלי של פאלאס לא מסתיים בזה. רוב היהודים בלונדון נמצאים אמנם בצפון ובצפון-מערב העיר (במקומות כמו בארנט, גולדרס גרין או סטמפורד היל), אבל יש כמה קהילות יהודיות חשובות ומאוד פרו-ישראליות בדרום לונדון. אחת מהן נמצאת בברומלי, שם נולד מארק גולדנברג – איש עסקים יהודי-בריטי שרכש את הקבוצה ב-1998.
עוד לפני שהשלים את הרכישה (מה שהוביל בסופו של דבר לפשיטת הרגל שלו), גולדנברג מימן חלק מהבאתו של איציק זוהר לדרום לונדון (רכש שהוגדר כהחתמה הגרועה ביותר בתולדות המועדון), וגם את קריירת הפופ של בתו, שהקליטה גרסה מודרנית ל"הבה נגילה".
מלבד זאת, בשלהי 2018 ובתחילת 2019, שלחה פאלאס את קבוצת הנוער שלה (עד גיל 19) לתל אביב, כדי להתחרות בטורניר החורף של מכבי תל אביב. המועדון אף הפיק סדרת דוקו בת מספר חלקים בשם "Coming of Age: The Academy in Israel", שתיעדה את משחקי הקבוצה, סיורים תרבותיים בירושלים ומפגשים עם מאמן נבחרת ישראל לשעבר, אברם גרנט.
פאלאס לא חרטה על דגלה את התמיכה בישראל כהצהרה פוליטית, אלא כפועל יוצא של ה-DNA של דרום לונדון – אזור שבו חיים מהגרים רבים, בני מהגרים ונכדיהם. רבים מהם הגיעו מאפריקה ומהקריביים, אבל לא מעט גם מהמזרח התיכון, וכאמור, פועלות בו לפחות ארבע קהילות יהודיות. במועדון גאים מאוד בתרבות ובגיוון המקומי, ופועלים בהתאם לערכים של הכלה וקבלה.
"אנחנו מאוד גאים במיקום שלנו בלונדון ובאופי המיוחד של האזור והקבוצה", הסביר אוהד אפרת, ישראלי שעובד במחלקת הנוער. "לא סתם אומרים כאן 'South London and Proud' – מדרום לונדון וגאים בזה. זה משהו שמאוד נוכח בתרבות. יש לנו מגרשים חדשים, שלדעתי אפילו טיפה יותר מדי חדישים ונעימים (כי בכל זאת, אנחנו לא מפונקים כמו המועדונים בצפון), והדשא בהם מרגיש כמו ענן. זו תוצאה של הגננים, שפשוט נותנים 120%. גם האנשים עם התפקידים הכי פחות נוצצים נותנים את המקסימום, בגלל הגאווה שלהם לעבוד במקום כזה. אלה ממש הטיפוסים שמחפשים כאן. לא יקבלו לתפקיד מישהו שלא ייתן 100% מעצמו – אפילו למשרה הקטנה ביותר".
וזה בדיוק מה שיצפו מחלאילי: מאמץ של 120 אחוזים. בפאלאס – מהילדים ועד הבוגרים – מודעים לכך שהם לא תמיד יכולים להביא את השחקנים עם הטאץ' הכי עדין בעולם, אבל חשוב להם שהרכש יבין שאם הוא לא ייתן את כל כולו על הדשא, הוא פשוט לא ישחק. זה נכון למחלקת הנוער, שתמיד שחקניה רצים יותר מהיריבות, וזה נכון גם לגבי הקבוצה הבוגרת.
"היכולת לרוץ היא קריטית עבורנו", הוסיף אפרת. "הכל מאוד מדעי. מודדים כמה רצים, ובאימונים נותנים הכל. בוחנים הרבה דרך הפריזמה האתלטית והמבחנים הפיזיולוגיים. האימונים נערכים בקצב גבוה מאוד. בשום אקדמיה אחרת לא מתאמנים ככה. לפעמים זה קצת מקשה על לימוד כדורגל נטו, אבל אצלנו מלמדים לרוץ ולנצח, כי זה היתרון היחסי שלנו על קבוצות אחרות, שיש להן את הכסף להביא את הכוכבים הכי גדולים".
חלאילי אמור להשתלב בעמדת כנף ימין במערך של 3-4-3 או 3-4-2-1 תחת המאמן החדש שהגיע מלאנס, פייר סאז'. הוא צפוי להתחרות על התפקיד מול דניאל מוניוס הקולומביאני (30), וסביר להניח שכיילב קפורה, מגן ימני מבטיח בן 20, יצטרך למצוא קבוצה חדשה בעקבות המהלך.
אוסקר מינגסה, שגדל בברצלונה והגיע הקיץ מסלטה ויגו, יאייש ככל הנראה את עמדת הבלם הימני בשלישייה האחורית – בייחוד אחרי מכירתו של מקסנס לקרואה לצ'לסי. אגב, שחקן הכנף הגיע למועדון גם בגלל פוטנציאל המכירה הגבוה שלו. חלאילי, שיחגוג 22 בספטמבר, יוכל להימכר ברווח משמעותי אם שיתוף הפעולה תחת סאז' יניב פירות.
המאמן הצרפתי דורש מקבוצותיו להפעיל לחץ גבוה כדי לזכות בכדור בחצי המגרש של היריבה, תוך דחיקתה לאגפים ויצירת יתרון מספרי. אם חלאילי יעשה את זה כמו שצריך, יש לו פוטנציאל גבוה מאוד לייצר מצבי הבקעה ובישולים מהאגף אחרי חטיפות כדור. סאז' דורש מהווינג-באקים שלו לבצע ריצות עומק אל מאחורי קווי ההגנה באופן קבוע.
בלי קשר למוצאו, יש לחלאילי את הפרופיל המתאים להפוך לגיבור בסלהרסט פארק תחת הדרכתו של הצרפתי. בלוגרים ופודקאסטרים שעוסקים בפאלאס (כמו Five Year Plan או The Eagle's Beak) תמימי דעים לגבי סוג השחקנים שהם אוהבים: אין פשרות על כך ששחקן שלובש את מדי הקבוצה חייב לתת 120 אחוז מעצמו, ויש להם גם הערכה מיוחדת ל"שחקן הרחוב" – זה שיעיז לנסות לעבור לבד שלושה שחקני הגנה בכדרור, או לחתוך פנימה עם טריק ולשחרר בעיטת יעף מפתיעה מרחוק. גם אם מדובר בשחקן כנף שצריך להתמקד לא מעט בעבודה הגנתית, זה בול חלאילי.
השורה התחתונה היא שאם הוא לא יזכיר לאוהדים את זוהר ("שחקן שסירב להבין שהסגנון הנרפה שלו היה הסיבה העיקרית לחוסר ההצלחה שלו במועדון", כך תיאר אותו דומיניק פיפילד, עיתונאי שאוהד את הקבוצה) – חלאילי צפוי להיות הצלחה גדולה בלונדון.
מה דעתך על הכתבה?