"דין הנדרסון ערך שיחה עם אולה גונאר סולשיאר ואמר לו כי הוא זקוק לדקות משחק על מנת להישאר", דיווח בחודש שעבר העיתון מנצ'סטר איבנינג ניוז. אם נניח שהשיחה הזו אכן התקיימה, הרי שמישהו היה אמור להדליף את דבר קיומה לתקשורת, וזה לא היה המנג'ר הנורבגי. הכתובת נמצאת, אם כך, על הקיר – השוער הצעיר של מנצ'סטר יונייטד מנסה לשפר את מעמדו באמצעות העיתונאים המקורבים אליו. כך אפשר להסביר גם את הפרסומים לפיהם שחקנים בכירים כלשהם של השדים האדומים, אשר שמם לא הוזכר, היו מעדיפים לראות דווקא אותו בין הקורות על חשבון דויד דה חאה. ממש לא בטוח שזו הדרך הנכונה מבחינת הנדרסון להשפיע על המתרחש, והתוצאה עלולה להיות הפוכה מהרצוי מבחינתו, אבל אין ספק שהוא מתוסכל. בינתיים, המצב לא עומד בציפיותיו.
והרי הציפיות האלה היו גבוהות מאוד. אחרי שתי עונות השאלה מזהירות במדי שפילד יונייטד, חזר הנדרסון למועדונו האהוב. הוא גדל באקדמיה, אוהד את השדים האדומים מאז שהוא זוכר את עצמו, וכעת – בגיל 23 – ראה את עצמו כיורש האולטימטיבי של דה חאה. הספרדי, שסבל מחוסר יציבות וספג ביקורת נוקבת בתקשורת, סומן על ידי רבים כחוליה החלשה. הנדרסון, שהיה ללא ספק אחד השוערים הטובים בפרמיירליג אשתקד, היה על הנייר הפתרון הפשוט מבחינת המועדון. לא צריך לחפש רכש חדש, לא צריך להשקיע דבר פרט לשכרו של הכוכב העולה. כאשר הוצע להנדרסון חוזה חדש לחמש שנים, עם שכר של כ-100 אלף ליש"ט לשבוע, המסר היה ברור. מדובר בשוער העתיד של המועדון – והוא רצה להיות השוער כבר בהווה. אחרי שהתרגל להיות על המגרש בכל משחק ומשחק בשפילד, המטרה לא היתה לשבת על הספסל באולד טראפורד.
ואולם, זו המציאות שלו כרגע. דה חאה ממשיך ליהנות מאשראי כמעט בלתי מוגבל מצד סולשיאר, הנדרסון נאלץ להסתפק בפירורים – ואפילו אותם הוא לא תמיד מקבל. הבוס הבטיח לו, למשל, כי יקבל הזדמנות בנובמבר בשני המשחקים מול איסטנבול בשאקשהיר בליגת האלופות, אך עמד במילתו רק ב-50 אחוזים מההסכם. אחרי הפסד סנסציוני בטורקיה, בו לא היה אשם הנדרסון בשני השערים שספג, קיבל סולשיאר רגליים קרות והעדיף לסמוך על דה חאה במשחק הביתי. האנגלי לא היה מאושר בלשון המעטה, כי הוא ראה בכך – ובצדק מבחינתו – סוג של הבעת חוסר אמון.
זה היה העיתוי בו התחילו להופיע בעיתונות הדיווחים על חוסר שביעות רצונו הקיצוני של הנדרסון. זה היה גם העיתוי בו קיבל שני משחקים ראשונים בהרכב בפרמיירליג. אחרי שערך בכורה כאשר נכנס במחצית במקומו של דה חאה הפגוע בסאות'המפטון, פתח הנדרסון גם בניצחון על ווסטהאם, וגם במשחק המרגש באצטדיונה של האקסית המיתולוגית שפילד יונייטד. והביקור הנוסטלגי הזה התחיל באקורדים צורמים מאוד, כאשר השוער הסתבך בתיבת השוער שלו כאשר הופעל עליו לחץ, איבד כדור פשוט ואיפשר לדייויד מקגולדריק להעלות את הלהבים ליתרון.
בסופו של דבר, ניצחו השדים האדומים 2:3, והנדרסון אף הצטיין עם הצלה מרהיבה ששמרה על הנקודות בדקות הסיום, אבל הדרך בה התנפלו עליו שחקני שפילד יונייטד כאשר הכדור היה ברגליו הדגישה בהחלט את מגבלותיו. בתחילת העונה, טען סולשיאר כי במנצ'סטר יונייטד יש משוער דרישות נוספות, וגרס כי משחק הרגל של הנדרסון צריך להשתפר. מנג'ר שפילד יונייטד כריס וויילדר, וגם חבריו לשעבר, יודעים זאת טוב מכולם – ולא לחינם הם ניסו והצליחו לעשות זאת.
צפו ב-2:3 של יונייטד על שפילד
פעם, כאשר הגיע פפ גווארדיולה למנצ'סטר סיטי, היווה משחק הרגל הלקוי של ג'ו הארט כתירוץ המרכזי להדחתו. גם במנצ'סטר יונייטד, מסתבר, יש לכך חשיבות לא מבוטלת – לעומת שפילד יונייטד שמוותרת בשמחה על החזקת כדור, בעוד וויילדר נותן לשועריו הנחיה ברורה להעיף את הכדורים רחוק ככל הניתן. באולד טראפורד הדרישות שונות, ובהיבט זה יש לדה חאה יתרון ברור – גם אם הספרדי לא מושלם במשחק הרגל בעצמו.
זהו אינו השיקול היחיד, כמובן. עם כל הכבוד לחוזה הנאה החדש של הנדרסון, לשורשיו למוניטין שלו ולכישוריו שלא מוטלים בספק, לא טריוויאלי להדיח לטובתו כוכב ברמתו של דה חאה. סולשיאר החליט לא לעשות זאת, ובפניו עמדו שתי אלטרנטיבות – לבצע רוטציה בין שוערים או להותיר את הנדרסון עם מספר דקות מוגבל מאוד בשלב זה. הרוטציה עלולה להיות הרסנית כאשר מדובר בשני שוערים עם סגנון שונה, כי היא גם פוגעת בביטחון העצמי של שניהם, וגם מונעת יציבות מחוליית ההגנה. וכך מצא את עצמו הנדרסון בשוליים, על אף שכבר הוכיח את עצמו מעל ומעבר כשוער לגיטימי, ואפילו ערך הופעת בכורה בנבחרת.
אז מה עושים? אפשר להפסיק עם הדלפות לתקשורת, להתאזר בסבלנות ולחכות לצ'אנס אמיתי – גם אם זה יקח זמן רב. אחרי הכל, אולד טראפורד הוא היכל החלומות עבורו. אפשר לבקש לצאת להשאלה נוספת כדי לשמור על כושר אופטימלי. הקריסה של שפילד יונייטד בלעדיו, גם אם לא קשורה רק בו, מדגישה עד כמה שוער ברמתו עשוי לתרום למועדון בסדר גודל זה. ואפשר גם לדרוש לעבור לקבוצה אחרת – כאשר לפי הצהובונים כבר יש מועדון צמרת אחד ששם עליו עין.
המינוי של מאוריסיו פוצ'טינו בפריז סן ז'רמן גרם לספקולציות לגבי שחקני טוטנהאם שעשויים להצטרף אליו בעיר האורות – לא רק דלה עלי המסוספל, אלא גם הוגו לוריס. ואם קפטן התרנגולים יבחר לחזור למולדתו, יזדקק ז'וזה מוריניו לשוער חדש. הנדרסון עשוי להיות רלוונטי לפי דיילי מירור, גם אם השדים האדומים לא ישמחו לשווק את הנכס החשוב ליריבה הישירה בצמרת.
האם כל זה אפשרי? בינתיים, בגביע הליגה הבמה שייכת להנדרסון, והוא כבר שמר שלוש פעמים על רשת נקיה נגד לוטון, ברייטון ואברטון. הערב (רביעי החל מ-21:40, ישיר בספורט2) מגיע המבחן המשמעותי בדרבי נגד סיטי, ועבור השוער זה צ'אנס אמיתי להרוויח כותרות חיוביות ולשפר עמדות. מנגד, יש כמובן גם הסכנה לפשל, כי הוא כבר לא בטוח בעצמו כמו בימים העליזים בשפילד יונייטד. אור הזרקורים עליו, אולי בפעם האחרונה העונה – וזה תלוי גם בו.
מה דעתך על הכתבה?