קלינסמן רוצה לאמן את טוטנהאם: "התקשרתי אחרי שמוריניו עזב"

מי יאמן את טוטנהאם? חודשים ספורים אחרי הפרידה מז'וזה מוריניו, התרנגולים עדיין לא הצליחו למנות מאמן לעונה הבאה. האיטלקי פאביו פראטיצ'י עזב את יובנטוס והצטרף בשבוע שעבר כמנהל המקצועי החדש, אבל הוא לומד את החיים החדשים בלונדון במהרה ומסתגל לכך שבניגוד למצב ביובנטוס, בטוטנהאם לצרף את מי שאתה מעוניין בו יותר מכל זו חתיכת משימה, לפעמים בלתי אפשרית.

פאולו פונסקה, מי שאימן את רומא והוחלף במוריניו, אמור היה לעשות את הדרך ההפוכה ולהחליף את מוריניו בטוטנהאם, אלא שהמו"מ פוצץ ברגע האחרון בשל ענייני מס וטוטנהאם שוב חזרה לנקודת האפס. בקבוצה סימנו איטלקי אחר, ג'נארו גאטוסו, אלא שמועמדותו על פי הדיווחים ירדה מהפרק לאור התנגדות אוהדים רבים – דווקא לא מסיבות מקצועיות או ספורטיביות, אלא בעקבות שלל התבטאויות מעוררות מחלוקת של גאטוסו בעבר באשר למספר נושאים, בהם התנגדות לנישואים חד מיניים.

אריק טן האח מאייאקס וראלף ראנגניק עדיין נחשבים המועמדים הרצויים יותר מכל על טוטנהאם, אלא שאלו כנראה מטרות לא אפשריות והשם החדש שעלה הוא של יורגן קלינסמן בן ה-56, שחקן הקבוצה ב-1994/95 וכידוע ב-20 השנים האחרונות מאמן נבחרות גרמניה וארצות הברית שגם רשם תקופות מאוד קצרות ולא מוצלחות על הקווים כמאמן באיירן מינכן והרטה ברלין. קלינסמן, חשוב לציין, אמנם היה עונה אחת בטוטנהאם, אבל במהלכה כבש 21 שערי פרמיירליג ו-30 בכל המסגרות ועד היום הוא נחשב לאגדה עבור האוהדים.

קלינסמן נשאל אמש (שישי) ב-BBC על האפשרות שיאמן את טוטנהאם ואמר: "התקשרתי לדניאל לוי (בעלי טוטנהאם) מיד אחרי שמוריניו עזב ושאלתי אותו היכן הדברים עומדים, הוא אמר לי שיש לו המון דברים לפתור ולעשות ושנדבר בהמשך. מאז ראיתי המון שמות…טוטנהאם בלב שלי וכמובן שאשמח מאוד להגיע, אבל אני לא יכול לכפות את עצמי על המועדון".

המשרה הראשונה של קלינסמן כמאמן הייתה בנבחרת גרמניה ב-2006, איתה הגיע עד חצי גמר המונדיאל. זו נחשבה להצלחה גדולה שנתיים בלבד אחרי כישלון ביורו 2004, אבל קלינסמן העדיף לעזוב לאחר גביע העולם ורק בקיץ 2008 חזר לאמן, אולם פוטר מבאיירן מינכן תוך פחות משנה, באפריל 2009.

ביולי 2001 הוא מונה למאמן נבחרות ארצות ואותה הוא כבר עזב רק לאחר חמש שנים, שכלו זכייה בגביע הזהב ב-2013. הוא חזר לכדורגל הגרמני בנובמבר 2019, אולם אחרי שלושה חודשים בלבד עזב את הרטה ברלין והתקשה לסייע לקבוצה שתחתיו ניצחה שלוש פעמים בלבד.