רומלו לוקאקו צפוי לקבל את המספר 9 בצ'לסי. החלוץ הבלגי, שבפעם הקודמת שהיה בצ'לסי לבש את המספר 18, ככל הנראה יקבל את המספר היוקרתי אחרי שתמי אברהם ישלים את המעבר לרומא. לוקאקו, שצפוי לשחק כבר במחזור הקרוב בדרבי מול ארסנל, מקבל מספר יוקרתי, אבל גם כזה שממש לא האיר פנים לרוב השחקנים שלבשו אותו לפניו בסטמפורד ברידג'. ב"דיילי מייל" ערכו רשימה של מספרי 9 בצ'לסי מאז תחילת עידן הפרמיירליג. בסך הכול היו 15 מספרי 9 מאז תחילת עידן הפרמיירליג כשהמוצלח ביותר היה ג'ימי פלויד האסלביינק.
טוני קסקארינו (1994-1992)
החלוץ האנגלי הגיע מסלטיק ב-1992 וקיבל מיד את החולצה מספר 9. בעונה הראשונה שלו הוא רשם רק תשע הופעות וכבש שני שערים. למרות היותו לא רלוונטי במיוחד, הוא שמר על החולצה מספר 9 גם בעונה השנייה שלו ושיחק הרבה יותר, אבל כבש רק 4 שערים. צ'לסי סיימה במקום ה-11 וקסקארינו נזרק עד מארסיי ולא שב לשחק יותר באנגליה.
מארק סטיין (1996-1994)
מי שירש את החולצה מספר 9 היה החלוץ הדרום אפריקאי, אותו הצליחה צ'לסי לרכוש למרות שגם ליברפול, טוטנהאם ומנצ'סטר סיטי התעניינו בו. זה התחיל לא רע וסטיין כבש אפילו בשבעה משחקים ברציפות בעונת 1993/4, שיא שהחזיק מעמד בפרמיירליג עד שרוד ואן ניסטלרוי (ואחר כך גם ג'יימי ורדי) שבר אותו. בסך הכול החלוץ הדרום אפריקאי כבש 25 שערים ב-63 משחקים בצ'לסי, אבל זה קרה עד שהגיעו מארק יוז, ג'אנלוקה ויאלי וג'נפרנקו זולה, שגזלו ממנו את כל הדקות.
ג'אנלוקה ויאלי (1999-1996)
החלוץ האיטלקי הנהדר הצטרף אל הבלוז כחלק מהמפכה של רוד חוליט בסטמפורד ברידג'. ויאלי הגיע כקפטן יובנטוס לשעבר ואחרי זכייה בליגת האלופות. הוא כבש 11 שערים בעונה הראשונה, 19 בשנייה ו-10 בשלישית והפך למאמן ב-1998. הוא פרש ממשחק בסוף 1998/9 כדי להתרכז בעבודה שלו כמאמן ונחשב לאגדה בצ'לסי. בסך הכול אחד ממספרי 9 היותר מוצלחים, שגם זכה עם הקבוצה בגביע, גביע הליגה, בסופרקאפ האירופי ובגביע המחזיקות כשחקן ובגביע ובמגן הקהילה כמאמן.
כריס סאטון (2000-1999)
החלוץ האנגלי הגבוה נרכש מבלקבורן תמורת סכום גבוה מאוד באותם ימים – 10 מיליון ליש"ט – והיה צריך להיכנס לנעליים הגודלות של ויאלי. זה היה רחוק מלקרות וסאטון כבש שער ליגה אחד בלבד. היו לו שני שערים נוספים, אחד מול סקונטו ריגה במוקדמות ליגת האלופות ואחד בגביע מול האל סיטי. אחרי עונה אחת הוא נמכר לסלטיק תמורת 6 מיליון ליש"ט.
ג'ימי פלויד האסלביינק (2004-2000)
החלוץ ההולנדי נרכש תמורת 15 מיליון ליש"ט מאתלטיקו מדריד והצטיין בארבע השנים שלו בצ'לסי אחרי שכבש כבר בבכורה שלו. בעונה הראשונה שלו הוא כבש 26 שערים ובזו שאחריה הוסיף 29 והפך ליקיר האוהדים. בשנתיים האחרונות שלו בצ'לסי, האסלביינק הפך לדומיננטי פחות בעקבות ההתבססות על זולה. גם כך, ההולנדי כבש 15 שערים. ב-2004 הוא עבר למידלסברו.
מתיאה קז'מן (2005-2004)
בעונת האליפות הראשונה תחת רומן אברמוביץ' היה גם חלוץ סרבי, שהגיע אחרי שקרע את הליגה ההולנדית במדי פ.ס.וו איינדהובן. למרות זאת קז'מן כבש רק 4 שערים ב-25 הופעות ליגה בצ'לסי ועבר לאתלטיקו מדריד אחרי עונה אחת.
הרנן קרספו (2006-2005)
הארגנטינאי כבש 13 שערים בעונה היחידה שלו בצ'לסי ועזר לקבוצה לכות באליפות נוספת. למרות זאת, המשפחה שלו לא התאקלמה בלונדון ואוהדי צ'לסי תמיד הרגישו שלא ראו את המיטב ממנו בקבוצה. בתום עונה אחת הוא הושאל לאינטר ולא שב לצ'לסי.
חאליד בולחרוז (2007-2006)
מי שירש מקרספו את החולצה מספר 9 היה לא אחר מאשר הבלם שהגיע מהמבורג תמורת 8.5 מיליון ליש"ט. 9 הוא מספר לא אופייני עבור בלם, אבל זה אחד המספרים היחידים שהיו פנויים בסגל עמוס הכוכבים של צ'לסי וזה מה שבולחארוז קיבל. הוא פתח לא רע, אבל הלך ודעך כשבין לבין הוא גם סובל מכמה פציעות שלא ממש עזרו לו.
סטיב סידוול (2008-2007)
אחרי ששלושת הקודמים לו במספר החזיקו מעמד שנה אחת כל אחד, גם הקשר הג'ינג'י סיים את חלקו במועדון אחרי שנה בלבד. סידוול הצטרף מרדינג ולא ממש הוכיח את עצמו בכל התקופה שלו בצ'לסי. הוא רשם 25 הופעות בכל המסגרות, אבל רבות מהן כמחליף ובסופו של דבר עבר לאסטון וילה.
פרנקו די סנטו (2009-2008)
עוד מספר 9 שהחזיק מעמד שנה אחת בלבד. פרנקו די סנטו היה בסך הכול בן 19 כשקיבל את המספר 9 בצ'לסי ובעונה היחידה שהיה שם הוא היה בעיקר מחליף. בסך הכול הוא רשם 16 הופעות, שמונה בליגה ושמונה נוספות בגביעים ולא הצליח לכבוש אפילו שער אחד. בסופו של דבר הוא עבר לבלקבורן בהשאלה ולאחר מכן לוויגאן.
פרננדו טורס (2014-2011)
אחד השחקנים שהיו סביבם את הציפיות הכי גדולות בהיסטוריה אולי. החלוץ הספרדי הנהדר של ליברפול נרכש תמורת 50 מיליון ליש"ט במה שהפך אז לרכש השישי הכי יקר בתולדות הכדורגל. עם זאת, כשמדברים על קללת מספר 9 בצ'לסי, מדברים קודם כל על טורס. השער הראשון שלו במדי הבלוז היה באפריל אחרי שנרכש ב-27 בינואר ובסך הכול מצא את הרשת אחרי 903 דקות ללא כיבוש בקבוצתו החדשה. המצב לא השתפר מאז. ב-2011/12 הוא רשם רצף של 24 משחקים ללא שער ובסופו של דבר סיים את העונה עם 6 כיבושים. בעונה שלאחר מכן הוא כבש 8 שערים ועוד 5 בזו שאחריה. לאחר מכן הוא הושאל למילאן והקריירה שלו דעכה לאט לאט.
רדאמל פלקאו (2016-2015)
עוד אחד מהחלוצים שהחזיקו מעמד רק עונה אחת בצ'לסי. פלקאו הגיע עם ציפיות גבוהות כמושאל ממונאקו עם אופציה לרכישה אחרי עונה אחת. בליגה הצרפתית הוא כבש בלי סוף, אבל באנגליה הדברים פחות הלכו. הוא הושאל ב-2014 למנצ'סטר יונייטד והיה רחוק מלהרשים שם. צ'לסי החליטה לתת לו הזדמנות בכל זאת והוא רשם 10 הופעות בליגה וכבש שער אחד בלבד. בתום אותה עונה הוא נשלח אחר כבוד בחזרה למונאקו.
אלברו מוראטה (2019-2017)
החלוץ הספרדי הגיע לצ'לסי עם הרבה רעש וצלצולים תמורת 66 מיליון יורו מריאל מדריד וקיבל את המספר 9. היכולת של מוראטה הייתה כל כך מאכזבת שבשלב מסוים הוא אפילו האמין בקללת מספרי 9 בצ'לסי והחליף את המספר ל-29. גם זה לא ממש עזר ובעונה הראשונה שלו הוא כבש 15 שערים בכל המסגרות ובשנייה רק 9 לפני שעבר לאתלטיקו מדריד.
גונסאלו היגואין (2019)
לא הרבה זוכרים עכשיו, אבל החלוץ הארגנטינאי הספיק לבקר גם בסטמפורד ברידג'. זה היה בתקופה בה צ'לסי לא הצליחה להחתים חלוץ וצירפה אותו בהשאלה ממילאן לחצי עונה ב-23 בינואר 2019. מאוריציו סארי למעשה הלך לישן והמוכר מבחינתו אחרי שאימן את היגואין בנאפולי ב-2015/16. היגואין הגיע לא כל כך בכושר ולא התאים לקצב של הפרמיירליג. בסך הכול הוא כבש 5 שערים ב-18 משחקים, אבל הציג יכולת חלשה מאוד ולא ממש השתלב בקבוצה.
תמי אברהם (2019 – עד היום)
ההחתמה של רומלו לוקאקו לצ'לסי סימנה לחלוץ בן ה-23 את הדרך החוצה. אברהם, שגילה יכולת טובה בשתי העונות שלו כמושאל לצ'מפיונשיפ באסטון וילה ובריסטול סיטי וכבש 52 שערים, לא ממש הרשים את תומאס טוכל שלא ספר אותו במיוחד מאז שהגיע בינואר והעניק לו בסך הכול שבע הופעות. עכשיו אברהם בדרך לרומא.
מה דעתך על הכתבה?