כאשר רומלו לוקאקו היה נער, היו לו שתי חולצות צ'לסי כחולות עם שמו של דידייה דרוגבה על הגב. באחת מהן הוא שיחק, בשנייה הוא ישן. ההערצה שלו כלפי החלוץ מחוף השנהב לא ידעה גבול, וכך גם האהבה למועדון הלונדוני. הסקורר הצעיר גדל אל תוך החלום לשחק בסטמפורד ברידג', ובשלב מוקדם מאוד זה הפך לסוג של אובססיה. דיוקנו של דרוגבה היה תלוי מעל מיטתו בביתו בבריסל, ולאחר מכן צורף אליו על הקיר הנוסף הפוסטר של ניקולא אנלקה. המטרה היתה לשחק לצידם, והוא הגשים אותה. זמן קצר אחרי יום הולדתו ה-18, לפני עשור בדיוק, שילמה הקבוצה של רומן אברמוביץ' לאנדרלכט כ-15 מיליון יורו תמורת ילד הפלא האולטימטיבי של הכדורגל האירופי.
ביטחונו העצמי היה אז בשמיים. הוא הוכתר למלך השערים בליגה הבלגית כבר בעונתו הראשונה, הסקאוטים של צ'לסי עקבו אחריו במשך שנתיים תמימות, הכותרות החיוביות ליוו אותו על בסיס שבועי, וללוקאקו לא היה ספק שהוא הולך לכבוש את העולם באופן מיידי. אריאל יאקובס, מאמנו באנדרלכט שהעריך אותו מאוד ובנה את הקבוצה סביב כישוריו, קצת דאג. "אולי אתה קופץ גבוה מדי ומהר מדי, ותמצא את עצמך ביציע", הוא אמר לחניכו. "זה לא יכול לקרות", השיב לו הסקורר ללא היסוס – ונסע בעקבות החלום. ואולם, זה בדיוק מה שקרה, והאכזבה היתה קשה. לוקאקו נפגע עד עמקי נשמתו.
לא הרגיש שייך לתארים ב-2012
אפשר היה, כמובן, לראות הכל מזווית אחרת לגמרי. לוקאקו הספיק לחלוק חדר הלבשה עם דרוגבה ואנלקה בעונתם האחרונה בקבוצה, והתרגש מכך מאוד. עם החלוץ האפריקאי האגדי נוצרה חברות הדוקה שממשיכה עד עצם היום הזה. 2011/12 היתה תקופה משוגעת עבור צ'לסי, שלא הצליחה בליגה, אבל הניפה את הגביע האנגלי ודהרה באופן סנסציוני גם לזכייה היסטורית בליגת האלופות, אחרי שרוברטו די מתאו החליף בעמדת המאמן את אנדרה וילאש בואש.
זו היתה חוויה מטריפה, אבל לוקאקו לא הרגיש שייך. הוא סירב להחזיק את הגביעים כאשר חבריו הציעו לו זאת. "אלה לא הפרסים שלי", הוא הסביר. בליגה, היו לו שמונה הופעות קצרות בלבד, מהן אחת בהרכב, במשחק לפרוטוקול. הוא השתוקק להרבה יותר, וסירב להשלים עם המצב. "בזבזו עלי המון כסף, ונדמה כאילו זה היה לחינם. אדבר עם המאמן ואראה את תוכניותיו. אם לא ירצה אותי, אלך להשאלה. אני חייב לשחק", הצהיר הבלגי. ואכן, ווסט ברומיץ' קיבלה אותו לשורותיה בשמחה. השאיפה לשחק בסטמפורד ברידג' נגנזה לטובת קידום מקצועי.
העדיף את יונייטד ב-2017
האם הזכרונות הקשים האלה גרמו ללוקאקו להעדיף ב-2017 את מנצ'סטר יונייטד על פני השיבה למועדונו האהוב? אנטוניו קונטה היה משוכנע שיצליח להביא את הבלגי, אחרי שלא הצליח לשכנע אותו להגיע ליובנטוס ב-2014. העסקה כבר היתה על סף סיכום, אבל אז נכנסו לתמונה השדים האדומים, והכל השתנה. לוקאקו בחר לשתף פעולה עם חברו הטוב פול פוגבה, לסמוך על ז'וזה מוריניו שהסביר לו עד כמה הוא יהיה קריטי במערך, וגם לא לעבור בית – כי הרי הוא התגורר במנצ'סטר גם בארבע השנים שבילה באברטון. שיקולים אלה היו חשובים מאוד, כמובן, אך הכמיהה לחזור וללבוש את החולצה הכחולה האהובה יכולה היתה להיות חזקה מכל. היא לא היתה, בין היתר כי בתוך תוכו לוקאקו לא רצה לחזור למקום היחיד בו הרגיש שנכשל, ולמועדון היחיד שלא האמין בו עד הסוף.
כי הרי הוא קרע רשתות ווסט ברומיץ', כולל שלושער ב-5:5 מול מנצ'סטר יונייטד במשחק האחרון בקריירה של אלכס פרגוסון. הוא היה טוב גם בעונת ההשאלה באברטון. ובכל זאת, הכחולים בחרו למכור אותו באופן סופי לצד הכחול של ליברפול בקיץ 2014, תוך שהם עושים עליו רווח ומקבלים 28 מיליון ליש"ט. ולמרות ההבטחות של קונטה, הוא לא רצה לקפוץ מחדש לביצה הזו. המטרה היתה לפתוח דף חדש, באולד טראפורד הוא קיבל את הצ'אנס הזה. שנתיים מאוחר יותר, אחרי שספג הרבה יותר מדי ביקורות למרות שהבקיע 64 שערים בכל המסגרות, ייתכן שהוא הצטער על הבחירה הזו, אבל צ'לסי כבר בכל מקרה לא היתה רלוונטית אז.
עזב בית חם ומתפרק באינטר
אינטר קראה לו, וזה היה מושלם. גם כי קונטה היה שם, גם כי רונאלדו הברזילאי היה האליל הגדול של לוקאקו עוד לפני שידע על קיומו של דרוגבה, גם כי שיתוף הפעולה עם לאוטרו מרטינס התברר כחלומי, גם כי החיבור לקהל היה פנטסטי מהרגע הראשון, גם כי המנטליות האיטלקית והעיר מילאנו מצאו חן בעיניו, וגם כי הסגנון בסרייה A הכריח אותו לבצע התאמות ולהשתפר עוד יותר מקצועית. זה נגמר בתואר אליפות אישי ראשון מאז ימי אנדרלכט ב-2010 – ובאופן סמלי גם אינטר חגגה סקודטו ראשון מזה 11 שנה. בעולם האידיאלי, הוא היה נשאר שם לשנים ארוכות, אבל הפרוייקט של נראזורי קורס. העתיד הפיננסי נמצא בספק כבר כשנה, הכסף אוזל, איש לא הופתע כאשר קונטה בחר לנטוש בתנאים אלה, וללוקאקו לא ממש נותרו אתגרים. אליפות כבר יש, ההצלחה בליגת האלופות כמעט בלתי אפשרית – אז מה כבר אפשר לעשות בסן סירו?
הוא לא הציב אולטימטום, אבל הבלגי נתן להנהלה להבין כי ממש לא יתנגד להימכר אם צ'לסי אכן תעביר סכום שהמועדון יהיה מוכן לקבל. אברמוביץ' שם כ-115 מיליון יורו על השולחן, וזה היה הכל. השיא של צ'לסי, השיא של אינטר, השיא האיטלקי. במצב הנוכחי, לאף אחד מהצדדים פשוט אין סיבה לסרב להצעה כזו. על הדרך, בהעברה החמישית הגדולה בחייו, הפך לוקאקו לשחקן ששולם תמורתו הכי הרבה כסף במצטבר. ניימאר רק במקום השני כעת.
גם דרוגבה מאושר
ואולי זה יישמע מעט ביזארי לנוכח הסכומים שנשפכו, אבל מדובר בסיפור הרומנטי ביותר של הקיץ. בגיל 28 חוזר לוקאקו לאחור במכונת הזמן והופך ברוחו לנער שישן בחולצה של דרוגבה. לא לחינם היה חברו האיש שהתלהב להודיע לעולם על שובו של הבלגי לסטמפורד ברידג'. באיחור של עשור, הוא באמת צריך להפוך עכשיו ליורשו האולטימטיבי. ב-2017, הוא לא היה מוכן לכך נפשית, אבל משקעי העבר משפיעים עכשיו פחות. אחרי שביסס את מעמדו ככוכב על באינטר, הוא חושש פחות מפיאסקו. הוא רואה את הסגל המצוין של הקבוצה שזכתה בליגת האלופות בפעם השנייה בתולדותיה, ויודע שחסר שם רק מספר 9. אז הוא ילבש את החולצה הזו, ותומאס טוכל יתן לו את המפתחות.
יותר מאשר צ'לסי נותנת הזדמנות שנייה ללוקאקו, לוקאקו נותן הזדמנות שנייה לצ'לסי. הציפיות המוגזמות שלו ב-2011 גרמו לשברון לב, אבל עכשיו, כשהוא הרבה יותר מחושל, הוא מאמין שזה יכול להיות הבית שלו. החלום העתיק קם לתחייה. האהבה הישנה פורחת מחדש. האקסית המיתולוגית עונדת שוב את הטבעת. זו חתונה שנייה – מחושבת יותר, אבל אולי גם מוצלחת יותר, כי שני הצדדים מגיעים לחופה מוכנים יותר. "החלום הפך למציאות, ועכשיו אני צריך להוכיח את עצמי על המגרש", הוא הצהיר. ומי יודע, אולי חלוצים צעירים חדשים יתאהבו בשנים הקרובות בצ'לסי בזכותו.
עקבו אחרי יוכין בפייסבוק
מה דעתך על הכתבה?