החיבור של פפ גווארדיולה למנצ'סטר כעיר היה מהיר וטבעי יותר ממה שהעריכו גם הנאמנים שבאוהדי סיטי. הקבוצה אמנם זכתה באליפויות בעידן הפרמייר ליג טרם הגעתו תחת מנג'רים כמו רוברטו מנצ'יני ומנואל פלגריני, אבל הניסיון, קורות החיים ובעיקר ההילה שמקיפה את גווארדיולה – כל אלה הן עובדות ששדרגו את רמת ההתרגשות של האוהדים כשנחת בסיטי בקיץ 2016.
המנג'ר הספרדי המעוטר נטע בעיר שורשים אמיתיים מאז נחת עם משפחתו בתחילת הקדנציה באצטדיון האת'יחאד: הוא שותף במסעדה ספרדית פופולרית שכדי לשריין בה שולחן מומלץ להזמין מקום כמה חודשים מראש, לעתים קרובות נצפה לצד משפחתו במרכז העיר ובעיקר עשה בתחילת הדרך, וממשיך גם כיום, מאמץ אמיתי להיטמע בתוך צביון החיים השגרתי, כמעט על בסיס יומיומי.
אבל, באופן מפתיע, היחסים בין אוהדי סיטי לבין המנג'ר בן ה-50 חוו מספר טלטלות בחודשים האחרונים, טלטלות שיצרו סדק שספק אם מישהו מן הצדדים שיער שעשוי לצוץ, לאחר האידיליה ששפעה במועדון בשנים האחרונות. זה החל עם הערת אגב שהוסיף גווארדיולה בתום הניצחון המוחץ על לייפציג במסגרת ליגת האלופות, בערב קסום בו הובקעו לא פחות מתשעה שערים. באותו הערב ממש, שהיה גדוש באירועים במפעל, ביתה של סיטי היה רחוק מלהיות מלא עד אפס מקום וגווארדיולה לא שכח לציין זאת: "אני מעוניין שיותר אנשים יגיעו למשחק הקרוב ביום שבת", הכריז, מבלי להתייחס כנראה להשלכות ולאופן שבו משפט שכזה עשוי להיתפס בעיני אוהדי הקבוצה.
להערה שבקעה מפיו של גווארדיולה התווספה הצהרה נוספת בשבוע האחרון, ימים ספורים לפני הגעתה של אלופת בלגיה למנצ'סטר, כשהצהיר: "המשחק נגד קלאב ברוז' חשוב יותר מהדרבי באולד טראפורד ביום שבת". פפ כמובן התמקד ברצון לעשות צעד נוסף קדימה במטרה להעפיל לשלב שמינית הגמר, אבל האופן שבו הוא הפחית מחשיבות משחק החוץ נגד מנצ'סטר יונייטד – דווקא בתקופה בה נדמה כי סיטי יכולה להנחית מכה מוראלית ומקצועית אנושה נוספת על חניכיו של אולה גונאר סולשיאר – לא התקבל בנינוחות בקרב אוהדי אלופת אנגליה.
הקושי עם אמירותיו של גווארדיולה בקרב אוהדי סיטי לא קושר, כמובן לפן, המקצועי. הרי תחת כהונתו, המנג'ר המציא מחדש את העוצמות והדומיננטיות של סיטי בשנים האחרונות. בסיום עונת 2020/2019, בה ליברפול זכתה באליפות על חשבונם של הסיטיזנס, פפ עמד בצומת דרכים מקצועי שכבר חווה בעברו כמנג'ר ברצלונה: בארבע השנים בהן עמד על הקווים בקאמפ נואו, המועדון זכה בלא פחות מארבעה עשר תארים שונים, תוך הפגנת טוטאליות מרשימה שביססה את ברצלונה כמועדון הטוב בעולם ללא מתחרים של ממש.
ודווקא בנקודת הזמן ההיא, גווארדיולה חש שסדקים קלים מתחילים להיווצר בסגל הקבוצה – סיטואציה בה הוא טרם נתקל בשנותיו על הקווים. הוא לא היסס להתייעץ עם קולגות שלאורך השנים פיתח עמן יחסים קרובים מבחינה מקצועית ואישית, ביניהן סר אלכס פרגוסון ורפא בניטז, כאשר העצה הישירה שקיבל מסר אלכס הייתה: "תמצא דרך למחזר את הסגל שברשותך, או שמא טרם תפנים זאת בעצמך – הם ימצאו דרך כיצד למחזר אותך".
אולם לא בפעם הראשונה בקריירה שלו, פפ העדיף להתעלם מעצת הזהב שניתנה לו על ידי אחד מגדולי המנג'רים בתולדות הכדורגל, ועזב את מועדון הפאר הקטאלוני בסיום עונת 2012/2011 לטובת שנת חופשה בארצות הברית עם משפחתו. הוא הרגיש מרוקן מאנרגיות, מותש מהאינטנסיביות היומיומית הכרוכה באימון הקבוצה המרשימה בתבל דאז, וחש צורך אמיתי ואנושי לטעון את הבטריות מחדש עד שובו לעמדת המנג'ר.
תסריט העזיבה שב על עצמו בבאיירן מינכן, בקדנציית האימון הבאה שלו לאחר שנת ההתאווררות. בשלוש שנותיו באליאנץ ארנה הקבוצה זכתה באליפות הבונדסליגה שלוש פעמים ובגביע הגרמני פעמיים, אבל חוסר היכולת ללכת עד הסוף בליגת האלופות, לצד תחושת 'פערי תקשורת' מול קברניטי באיירן, שהוטמעה עמוק במחשבותיו של גווארדיולה לקראת סיום כהונתו בבוואריה, הובילו בסופו של דבר להחלטתו לעזוב את מועדון הפאר הגרמני.
צומת הדרכים המקצועי וההתלבטות הכנה של פפ – האם הוא מסוגל לקחת את סיטי הנוכחית לארץ המובטחת ולעמוד במטרה הראשית שלשמה הונחת, זכייה בליגת האלופות – קיבל אימות של ממש, כשלפני 12 חודשים חתם על הארכת חוזה שאמורה להבטיח את הישארותו באתי'חאד עד קיץ 2023. חודש טרם חתימת החוזה, גווארדיולה טס במיוחד לאיים המלדיביים לסדרת פגישות עם יושב הראש של המועדון, חאלדון אל-מובארק, כשמסע השכנועים כלל מסר מרכזי אחד: 'אנחנו נמשיך לנצח, נעשה כל שביכולתנו לתמוך בך, אתה חייב להישאר".
המסרים העקביים מבעלי סיטי, לצד העובדה שגווארדיולה בנה סביבו כוורת מקצועית ואישית מלאה באנשי מקצוע מנוסים, דמויות שמכירות אותו לעומק ויודעות לא רק לייעץ, אלא גם מה התזמון האידיאלי להזהיר ולהתריע מקשיים פוטנציאליים, סייעה לגווארדיולה להרגיש איזון ושלווה באזור הנוחות שבנה במהלך שנותיו בקבוצה.
הימים האחרונים בתוך המועדון לוו במאמץ אינטנסיבי של אנשי מערך השיווק והתקשורת של סיטי. אלה לא הדמויות שבאות לידי ביטוי בתקופת שגרה, כמובן, בהחלטות שעוסקות במתרחש בפועל על כר הדשא. גם ההד התקשורתי השליל,י שהלך והתעצם בשבועות האחרונים, תרם להחלטת הנהלת המועדון להגדיל את מעורבותם של מנהלי אגף הדוברות המנוסים, כדי להוריד את מד הלהבות בחזית הלא-רצויה שהתפתחה באופן הדרגתי בין אוהדי הקבוצה למנג'ר בתקופה האחרונה.
'השכנים הרעשניים' מהצד המזרחי של העיר היו האנדרדוג המובהק, שחווה רגעי תחתית מתסכלים לאורך השנים, אבל השישייה שהנחיתו הסיטיזנס על השדים האדומים לפני כעשור באולד טראפורד סימלו רוחות של שינוי ממשי. לא עוד קבוצת תחתית שמתנדנדת בין הליגות השונות ומתקשה ליצור עקביות, אלא מועדון עם חזון שאפתני ועוצמה ניהולית ומקצועית שמהווה כעת מקור לקנאה תמידית. לסיטי אין אמנם את כריסטיאנו רונאלדו בשורותיה, אבל על הקווים היא מנוהלת על ידי מנג'ר על, מגדולי המאמנים שאי פעם נצפו ברחבי היבשת, אדם שמכיר את נפש השחקן לעומק ויודע איך לנצל את חולשות היריבה באופן מושלם. מעל שנתיים וחצי חלפו מאז הפעם האחרונה במסגרת הליגה בה סיטי ניצחה את יונייטד בדרבי של מנצ'סטר. ניצחון בתיאטרון החלומות ביום שבת הקרוב, ופערי התקשורת בין הקהל והמנג'ר יהפכו לפיסת היסטוריה מזערית ולא רלוונטית, בשושלת שהמנג'ר הספרדי הכריזמטי בונה בהדרגתיות מתחילת כהונתו.
מה דעתך על הכתבה?