בהיסטוריה של משחקי גמר גביע העולם בכדורגל יש שחקן אחד בלבד שהבקיע שלושער: ג'ף הרסט, שעשה זאת ב-2:4 של אנגליה על נבחרת מערב גרמניה ב- 1966 בוומבלי. על השער השלישי במשחק, זה שהעלה את אנגליה ל-2:3, נכתב ונאמר כבר הרבה. זה הזמן להזכיר אותו שוב ביום הולדתו ה-80 של החלוץ.
לא הייתה ואולי גם לא תהיה מחלוקת גדולה יותר בעולם הכדורגל מהשער הזה. הכדור שנורה מרגלו של הרסט פגע בתחתית משקוף השער הגרמני ונחת למטה. לרבים מאד, כולל לשופט המשחק השוייצרי גוטפריד דינסט, לא היה ברור אם הכדור עבר במלואו את קו השער. הוא התלבט והחליט לפנות לקוונו טופיק באחארמוב. בתום ההתייעצות ביניהם החליט השופט שהשער אכן נכבש. הגרמנים ראו בכך החלטה מקפחת, ומאוחר יותר הציע עיתון גרמני סכום של מיליון מארקים למי שיציג תמונה המראה בבירור שהכדור עבר במלוא היקפו את הקו. תמונה כזאת לא הוצגה.
מכיוון שהייתי אז באיצטדיון, כעיתונאי צעיר של העיתון המיתולוגי "חדשות הספורט", דעתי המיידית הייתה שהכדור לא באמת עבר את הקו. המשחק המשיך והרסט, שכבש גם את השער הראשון במשחק, קינח את הדרמה הגדולה ונעל אותה, בשער שלישי אישי בדקה ה- 120 עם 2:4 בסיום. זו הייתה זכייתה הראשונה, והאחרונה עד כה, של אנגליה בגביע העולם. חברו של הרסט לווסטהאם מרטין פיטרס הבקיע את השער הנוסף.
על המשחק הזה, שנערך לעיני 100 אלף צופים, נכתבו הרים של מילים, בעיקר בגלל סימן השאלה המרחף על חוקיותו של השער השנוי במחלוקת – אבל לא רק. זה היה משחק עצום, כל מה שניתן לבקש ממשחק כדורגל, כולל העובדה שמערב גרמניה הובילה 0:1 והשוותה בדקה ה- 90 ל- 2:2. עם שתי הנבחרות נמנו גדולי הכדורגלנים של אותה תקופה – גורדון בנקס, ג'קי צ'רלטון, בובי צ'רלטון, אלן בול ורוג'ר האנט באנגליה, היינץ שנלינגר, פרנץ בקנבאואר, זיגי הלד, אובה זיילר והלמוט האלר במערב גרמניה.
לעולם אזכור את עיתוני אנגליה, שימים אחדים לפני הגמר הפצירו במאמן אלף רמזי להחזיר את ג'ימי גריבס להרכב במקומו של הרסט. גריבס נחשב אז לסקורר הבולט של הנבחרת, ואף שיחק בתחילת טורניר הגמר עד שנפצע. הרסט, שנכנס לאותה משבצת, כבש את שער הניצחון ב-0:1 על ארגנטינה ברבע הגמר. מסיבה זו רמזי התעקש לכלול אותו בהרכב הגמר. הרסט גמל לו בתצוגה יוצאת דופן שהעניקה לאנגליה את הגביע הנחשק ביותר בעולם הכדורגל, הראשון והאחרון שלה עד היום.
על קצה המזלג, מלבד גמר 1966 להרסט הייתה קריירה מפוארת. במאזנו 49 הופעות בין-ארציות, בהן הבקיע 24 שערים לזכותה של אנגליה. את שנותיו היפות ביותר בכדורגל עשה בלונדון במדיה של ווסטהאם יונייטד, שבה שיחק עד 1972 וכבש 180 שערים. שלושה משחקניה – הקפטן בובי מור, הרסט ופיטרס היו בהרכב הנבחרת שהניפה את גביע העולם. שנה קודם לכן היו השלושה בהרכבה של ווסטהאם שזכתה בגביע אירופה למחזיקות גביע ב-0:2 על מינכן 1860. הרסט אף נושא את התואר סר, שהוענק לו ב- 1998 על ידי המלכה אליזבת.
ג'ף הרסט לא נמנה עם גדולי החלוצים בהיסטוריה. ללא ספק, היו חלוצים טובים ממנו. אבל היום, ממרומי 80 שנותיו, הוא רשאי להביט לאחור בסיפוק ובהנאה, על הישג שרשם ושאולי לא ישוחזר עוד לעולם.
מה דעתך על הכתבה?