שון רייט פיליפס הוא אחד השחקנים הכי מזוהים עם מנצ'סטר סיטי, במדיה שיחק לפני ואחרי רכישת המיליארדים ששינתה את פני המועדון. ארבע שנים אחרי שתלה את הנעליים בגיל 36, פגש חלוץ העבר האנגלי את שליח ספורט1 ללונדון לריאיון על מצב הפרמיירליג, השינוי של סיטי וגם החבר מישראל.
אנחנו בעיצומה של התקופה העמוסה ביותר של העונה עם משחקי חג המולד ולאחרונה הליגה קיבלה את ההחלטה להמשיך כרגיל למרות כמות הנדבקים במועדונים וריבוי משחקים שנדחו. מה דעתך על ההחלטה?
"ברור שזו החלטה מורכבת מהזווית של השחקנים כי למרות עומס המשחקים בשלב הזה של העונה זאת גם תקופה משפחתית מאוד חשובה. זו תקופה בה מנסים למצוא את הזמן עם האנשים הקרובים אלינו. עכשיו, בעקבות כמות הנדבקים, ייתכן שהקבוצות יאלצו להיכנס לקפסולות כדי לצמצם מגע עם אנשים מחוץ לכדורגל וזה מורכב. חשוב לזכור שמדובר במקצוענים ברמה הגבוהה ביותר שכבר התרגלו למציאות שונה במשך קרוב לשנתיים ונאלצו להסתגל וגם להקריב כדי להמשיך לשחק. אין לי ספק שהשחקנים יקפידו על ההנחיות, יתנהלו בתבונה ויעשו ככל שניתן מהצד שלהם כדי שהעונה תימשך".
בוא נדבר על כדורגל ומה שמתרחש במנצ'סטר סיטי, שתגיע אל מחזורי חג המולד כמוליכת הטבלה. עושה רושם שהקבוצה הזאת והרעב שהיא מציגה פשוט בלתי ניתנים לעצירה
"מה שהכי מרשים אותי זה לא רק ההישגים שלהם, אלא מה שפפ גווארדיולה הנחיל לקבוצה והם מיישמים על בסיס קבוע. הם עקביים ומביטים לטווח הקצר. קח לדוגמה את המשחק נגד ניוקאסל לאחרונה, האם זה היה המשחק הכי טוב שלהם העונה? ממש לא, אבל הם עדיין הצליחו לכבוש שערים מרהיבים ולהביס את היריבה גם כשהם לא היו בשיאם. הם הגיעו עכשיו לשלב שהשחקנים כל כך מאומנים תחת פפ שללא קשר לזהות היריבה הם מצליחים לתת את הטון ולהיות דומיננטיים. זה כנראה מה שמרשים ובעיקר מרגש אותי יותר מהכול כשאני מביט על מנצ'סטר סיטי הנוכחית".
ועד כמה סיטי הנוכחית שונה בתכלית מהסיטי של תקופתך? לא רק בהצלחה המקצועית על כר הדשא, אלא הרבה מעבר- בתשתית, במתקנים ובחזון של המועדון?
"החזון עוד בתקופתי היה שם, אבל ההבדל הוא בגיבוי האמיתי שקיים כעת במועדון ומאפשר להם להציג את מה שהם מציגים כבר תקופה ארוכה. הבעלים יצר חזון שאפתני, שבא לידי ביטוי במתקנים, באקדמיה, בקבוצת הנשים, והם ידעו לבחור ולהעסיק את האנשים הראויים. אין ספק שהמשחק השתנה מבחינת הדרישות הפיזיות והאינטנסיביות, אבל התבונה של המועדון היא ההצלחה לבצע את ההתאמות הנדרשות כדי לזכות בתארים באופן עקבי. אישית, אין לי חרטות שלא הייתה לי ההזדמנות לחוות עכשיו כשחקן את סיטי הנוכחית. אני עכשיו אוהד סיטי לכל דבר ועניין ודווקא מביט על עניין הפרישה באופן חיובי: סוף סוף אני יכול ללכת לאצטדיון ולשתות כמו כל אוהד של סיטי בזמן שאני צופה בהם משחקים".
אתה רואה תסריט בו סיטי לא תזכה השנה באליפות?
"לא, עם העקביות שהיא מציגה כרגע ובמקביל העובדה שיתר המועמדות מאבדות נקודות, אני משוכנע שגם העונה סיטי תחגוג אליפות. נכון שלאורך העונה כל קבוצה חווה משברונים ונסיגה ביכולת בשלב כלשהו, אבל היתרון של סיטי, זו היכולת ליצור עקביות ולנצח גם כשהקבוצה לא מבריקה. זה גם קרה למועדון בעבר, פתיחת עונה מגמגמת לאורך תקופה קצרה יחסית ואז יצירת רצף ומומנטום שלא נפסק עד הסוף. ראינו לאחרונה קבוצות כמו ליברפול וצ'לסי מאבדות נקודות עם תוצאות תיקו בזמן שסיטי לא מורידה הילוך וזה מאפשר לפפ ולשחקניו ליצור את הפער ההכרחי בראש טבלת הליגה, פער שספק גדול אם הם יאבדו בהמשך".
אני אקח אותך עכשיו לתחילת המסע שלך בסיטי כשהתחלת את המסע ושיחקת לצד איל ברקוביץ. מה אתה זוכר מאיל השחקן?
"לא משנה באיזה מועדונים ועם איזה שחקנים שיחקתי, מבחינתי איל ברקוביץ' היה אחד השחקנים הטובים ביותר שאי פעם שיחקתי איתם. היכולת שלו והקסם שבנגיעה אחת בכדור, אומנות המסירה הייתה פנטסטית ובמיוחד ההשפעה המקצועית הישירה שלו עליי. הסגנון שלי התבסס על כדרור והוא אמר לי מלכתחילה: 'שון, אני יודע שאתה מכדרר נהדר, אבל אתה לא מוכרח תמיד לכדרר. תמסור אליי את הכדור ורוץ. אני אמצא אותך בנגיעה אחת, זאת האחריות שלי'. מגיע לו קרדיט גדול באופן שבו הוא השפיע על המשחק שלי ועל השינויים שביצעתי כדי להפוך לשחקן טוב יותר, אני זוכר שזה הגיע למצב שבו הוא היה מוותר על ההזדמנות לבעוט ולכבוש כדי לחפש את המסירה האידיאלית ולהזין את יתר חוליית ההתקפה".
זה היה במגרש, אבל מה היה מחוצה לו? הרי אתה עלית לבוגרים כבחור צעיר ואלמוני ואיל היה אחד השחקנים הותיקים והמובילים בחדר ההלבשה. איך הוא קיבל אותך?
"אני לא אשכח איך ממש כשהכרנו בסיטי הוא לקח אותי אחרי האימונים למסעדה ישראלית במנצ'סטר והכיר לי את המטבח הישראלי. איל היה באופן חד משמעי אחד האנשים הקרובים אליי במועדון, מנהיג אמיתי שתמיד היה אדיב אליי וסימפטי. הוא תמיד נתן לי להרגיש שאכפת לו ממני כאדם ובאופן כללי גם מיתר החברים שלנו לקבוצה באותה תקופה בסיטי. הוא אף פעם לא נתן לי להרגיש נחות או חסר ניסיון בהשוואה אליו למרות פער הגילאים והניסיון בליגה. מבחינה מקצועית, אני מאמין שאיל זיהה את הכישרון שלי וניסה לייעץ, ללטש".
אם יכולת לבחור שחקן אחד בלבד שמעולם לא שיחקת לצידו והיית רוצה לשתף איתו פעולה, במי היית בוחר?
"קווין דה בראונה. כשאני מסתכל על האופן בו קווין משחק כבר שנים ארוכות, מה עוד יכולת לבקש? אני חוזר אל ברקוביץ' והיכולת הנדירה שלו למצוא אותך כחבר לקבוצה במסירה אחת מדויקת. אולי זה נראה פשוט מבחוץ, אבל מדובר באיכות יוצאת דופן. מהרגע הראשון שבו דה בראונה מחזיק בכדור, יש לו הבנה מוחלטת של מה שהוא רוצה לעשות איתו. אם הייתה לי הזדמנות לשתף פעולה עם דה בראונה וליהנות מהכישרון הנדיר שלו, זה יכול היה להיות תענוג אמיתי".
מה הייתה נקודת השפל ורגע השיא בקריירה שלך?
"ירידת ליגה זה רגע מתסכל ולצערי זה משהו שחוויתי מספר פעמים בקבוצות שונות. זה ניסיון שמלמד ומחשל אותך וזה גורם לעצב שקשה להביע במילים. רגע נמוך נוסף מהקריירה שלי שאני זוכר היטב הוא הכישלון לעלות ליורו 2008 (באותו הבית בו נבחרת ישראל לקחה חלק, ממנו עלו קרואטיה ורוסיה) בקדנציה של סטיב מקלארן כמנג'ר הנבחרת.
"הרגע הגאה ביותר בקריירה שלי היה הזימון הראשון לנבחרת אנגליה. הרגע המרגש בו אתה לובש את חולצת שלושת האריות ומייצג את המדינה שלך, זאת תחושה שקשה להסביר במילים את השמחה. הייתי על גג העולם כשנבחרתי להיות חלק מסגל הנבחרת בגביע העולם בדרום אפריקה".
מה הייתה העצה הטובה ביותר שקיבלת מאביך, איאן רייט?
"העצה הטובה ביותר הייתה ליהנות מהמשחק. עצה נוספת וחשובה הייתה שאצור את המסלול האישי שלי, אין צורך שאלך בנתיב שבו הוא בחר בקריירה המפוארת שלו. זאת הייתה עצה שגם אני וגם אחי קיבלנו ועשינו מאמץ אמיתי להטמיע אותה: להציב ולעמוד ביעדים שהצבנו לעצמנו באופן עצמאי, ולשמחתי אני יכול לומר היום בגאווה שבהחלט עשינו זאת כמיטב יכולתנו".
ומה הייתה העצה הטובה ביותר שאתה נתת לאיאן?
"תירגע ותפסיק להיות כל כך אמוציונלי".
מבין כל מאמני הפרמיירליג, תחת מי הכי היית רוצה לשחק?
"פפ גווארדיולה. זה הרבה מעבר ליכולת שסיטי מציגה כבר שנים תחתיו, אלא היכולת שלו כמאמן לשפר את השחקנים שלו בכל כך הרבה היבטים. אני רק יכול לפנטז איך הוא היה משפר אותי ואת המשחק שלי באופן אישי, איזה איכויות הוא היה מוסיף והופך אותי לשחקן שלם יותר".
ומבין המאמנים ששיחקת אצלם, מי היה זה עם ההשפעה הגדולה ביותר עליך?
"ז'וזה מוריניו הוא האחד עבורי. זה לא רק בגלל ההצלחה בתקופה המשותפת שלנו יחדיו וההישגים, אלא בגלל הזיכרון שלי כשחקן מהאימונים אצלו. העצות והשיעורים שהוא נתן לי באופן אישי, לשחק באופן יותר ישיר ואסרטיבי. באמת הרגשתי שתחתיו אני לומד דברים חדשים ולוקח את היכולות שלי כמה צעדים קדימה. קרדיט גדול מגיע למוריניו ולעצות שהוא העניק לי בתקופה שלנו בצ'לסי".
לפני מספר שבועות קראתי שייעצת בתקשורת לשחקנים הצעירים של צ'לסי שנמצאים בהשאלה, קונור גלאגר (בקריסטל פאלאס) ובילי גילמור (בנוריץ'), שלא להתפתות ולשוב לסטמפורד ברידג' בינואר ולסיים את עונת ההשאלה שלהם, לפני שישקלו לחזור. מדוע?
"אני מרגיש שהם נהנים לשחק כדורגל ונחשפים לצדדים אחרים במשחק שכנראה לא היו חווים בשלב הזה של הקריירה אם הם היו נשארים בצ'לסי. זה במיוחד נכון לגבי קונור גלאגר. מדוע שישקול לשוב עכשיו לסטמפורד ברידג' ללא כל התחייבות לדקות משחק כשהוא משחק במועדון שבו הוא מקבל הזדמנות ממשית להטביע חותם, להתחשל ולשחק באופן עקבי? מה שלא פחות חשוב בעיניי הוא האופן שבו אתה מתבגר כשאתה יוצא בגיל צעיר ממועדון בו חלון ההזדמנויות שלך על כר הדשא מוגבל מאוד, למועדון שנותן לך את הבמה לשחק, לטעות ובעיקר ללמוד תוך כדי תנועה. כל עוד הם ימשיכו להציג המשכיות ובגרות בקבוצות הנוכחיות שלהם, הם ישובו לצ'לסי מהדלת הראשית בוגרים ומנוסים יותר, וזה לדעתי יתרון עצום".
מבין כל השחקנים הפעילים כיום בפרמייר ליג, מי השחקן שמזכיר לך יותר מכולם את עצמך בגרסה הצעירה?
"כנראה שראחים סטרלינג. הוא אמנם כובש במספרים מרשימים יותר בהשוואה אליי, אבל מבחינת סגנון המשחק אני כן רואה קווי דמיון באופן שהוא תוקף את המגנים שמולו. גם הפס האחרון שלו וכאב הראש שהוא גורם ליריבים עם היכולת לסיים בעצמו את המהלך או לתזמן הגבהות באופן קרוב למושלם. אלה היתרונות הגדולים שלו לדעתי. בהיבט של השיפור הגדול שלו אני חושב שהשדרוג הגדול שלו תחת פפ הוא המיקום ויכולת ההתמצאות באזורים המסוכנים. הקבוצה כבשה לדעתי מעל 500 שערים מאז שפפ מונה למאמן וסטרלינג הבקיע מספר נדיר לשחקן בעמדה שלו. מבחינתי סטרלינג קודם כל קיצוני שעדיין מצליח לנפק מספרים של חלוץ טבעי וזו כנראה העדות הטובה ביותר לאופן שפפ הצליח לשפר אותו".
