היום כבר לא עושים כאלה: יונג מין סון הוא הסלע של טוטנהאם

למפארד ודרוגבה. אגוארו ודויד סילבה. תיירי הנרי ורוברט פירס. אלה לא רק אגדות פרמייר ליג מהמפוארות בהיסטוריה עם ארון גביעים עמוס בתארים, אלא גם שמות של צמדים שמקומם בצמרת הסטטיסטית של הליגה מובטח. אבל לאחרונה, בעקבות שער שנכבש בכלל במחוז יורקשייר, הוכתר צמד חדש באותיות הזהב של היסטוריית הפרמיירליג מאז נוסדה: השער השלישי שטוטנהאם כבשה (מבין ארבעה בסך הכל) באחר הצהריים אפור באיצטדיון אלנד רואד, ביתה של לידס יונייטד, לאחר בישול של הארי קיין ליונג מין סון הציב את השניים באופן רשמי במקום הראשון בטבלת הכובשים/מבשלים המשותפת:
"goal combinations in the Premier League to a record 37".

בסביבת עבודה תחרותית שכזו, לא רק הזמן שלקח לשניים להעפיל ולרשום את השיא תחת שמותיהם באופן כה מהיר הוא שמרשים במיוחד, אלא עבודת הצוות והפרגון שהשניים מרעיפים האחד על השני באופן תדיר מהרגע שניפצו את השיא באופן רשמי.

"רכבת הרים אמוציונלית" היא ההגדרה המדויקת ביותר לחודשים האחרונים עבור התרנגולים מצפון לונדון: לצד ניצחונות מרשימים שכללו מאבק הרואי מוצלח באת'יחאד נגד סיטי, רביעייה לרשת של לידס האומללה וחמישייה לרשתה של אברטון המתפוררת, היו אלה ההפסדים לאחרונה נגד ברנלי, סאות'המפטון וההדחה מהגביע נגד מידלסבורו מליגת המשנה שהובילו את מנג'ר הקבוצה, אנטוניו קונטה, לסדרת ראיונות בוטים באשר לחוסר שביעות רצונו והטלת ספק גדול האם הוא בשל לתפקיד אליו גויס בנובמבר האחרון ועד כמה כדאי לו או לקבוצה להמשיך בו מעבר לקיץ הנוכחי. לאמירות שפיזר המנג'ר האיטלקי התווספו "קולות רקע" של חוסר שביעות רצונו של הארי קיין ממצב הקבוצה והאפשרות שבסיום העונה הנוכחית החלוץ האנגלי ישלים את המעבר עליו פינטז זמן ממושך לסיטי של פפ גווארדיולה או לחילופין לתיאטרון החלומות לאיחוד מחודש עם מאמנו בעבר, מאוריסיו פוצ'טינו, במידה ויעזוב את הפרויקט הנוצץ עליו הופקד בפריז סן ז'רמן.

ובתוך הר הגעש חסר העקביות שמאפיין את טוטנהאם מאז פיטוריו של פוצ'טינו, עושה רושם כי דווקא עכשיו ישנה דמות אחת שמצליחה לנטרל את כל רעשי הרקע, אדם שבסך הכל רוצה לעשות את מה שהוא אוהב על הצד הטוב ביותר, יון-מין סון. עוד לפני שניפץ את שיא הפרמיירליג האחרון לצדו של הארי קיין, הדרום-קוריאני בן ה- 29 רשם את שמו במגילת המועדון כשם שייזכר לעולם כשחקן הראשון בתולדות ספרס שכבש את שער הבכורה באצטדיון החדש והמרהיב של הקבוצה נגד קריסטל פאלאס באפריל 2019. ההשפעה החברתית של סון גרמה לפרץ של גאווה בקרב הקהילה הדרום-קוריאנית המקומית בבירת אנגליה ובפרט בשכונת "סיאול הקטנה" הממוקמת בדרום מערב לונדון, אזור אשר דווקא ידוע בתמיכתו במועדונים המקומיים כגון פולהאם וצ'לסי.

המסע של "סוני" (כפי שהוא מכונה בפני חבריו לקבוצה ולנבחרת) לאחד ממועדוני הפאר בכדורגל האנגלי לא התחיל כעילוי מקומי שמחוזר על ידי האקדמיות הבכירות בממלכה אלא דווקא בצ'ונצ'יון הממוקמת מצפון מזרח לסיאול, שם אותר על ידי המבורג הגרמנית בגיל ההתבגרות. באייר לברקוזן רכשה את שירותיו מהמועדון בצפון גרמניה עד אשר טוטנהאם שמה ידה על הכישרון הקוריאני האדיר בקיץ 2015 תמורת סכום של כ-22 מיליון ליש"ט. "לא תמצאו בשוק של היום שחקנים כמו סון בסכום של 22 מיליון ליש"ט", הצהיר השבוע מייקל קאריק, "זאת היכולת לפרוץ בספרינט חסר מעצורים, התנועה ללא כדור, החדות בסיום המהלך וכמובן הכימיה העיוורת בינו לבין קיין. הם כמעט בלתי ניתנים לעצירה".

ההצהרות שקיין פיזר בקיץ האחרון על רצונו לעזוב והאיחור שלו להצטרף לאימוני הקבוצה לאחר הקמפיין עם נבחרת אנגליה היו עשויים להשפיע על מרבית השחקנים – מנוסים ככל שיהיו – ועל קבלת ההחלטות האישית שלהם באשר למידת הכדאיות לקשור את עתידם במועדון לפרק זמן ארוך יותר. אולם סון פעל באופן שייתכן ומנוגד לחלוטין למה שציפו מכוכב כה מנוסה, ודווקא החליט להאריך את חוזהו בצפון לונדון עד קיץ 2025. "זאת הייתה ההחלטה הקלה ביותר שאי פעם קיבלתי בחיי", אמר השחקן עצמו לאחר הארכת החוזה באופן רשמי, "מהרגע שהגעתי לקבוצה, טוטנהאם תמיד הייתה ותמיד תהיה עבורי בית יציב, הקשר עם הקהל, השחקנים, הזכות ללבוש את חולצת המועדון כל שבוע. אני מרגיש מבורך", שיתף בהתרגשות.

כל שחקן בכיר שמתחייב על חוזה חדש בקבוצתו מתודרך למעשה על ידי אנשי השיווק למסור הודעות שגרתיות על "הקשר החם" ו"המחויבות לסמל" באופן קלישאתי, אבל סון מוגדר כדמות שונה בנוף הכדורגל האנגלי. אביו, אשר שיחק בליגה המקומית בדרום קוריאה, נהג מגיל צעיר לאמן אותו (ואת אחיו הבכור) באופן סיזיפי באימונים אישיים שנמשכו לעתים עד ארבע שעות והטמיע בו משמעת וחריצות חריגה, גם בקנה מידה אסיאתי. עד היום למעשה סון מדבר על הזכות להתאמן תחת הדרכתו של אביו (שייעץ לו לאחרונה שלא להתחתן עד אשר יפרוש באופן רשמי ממשחק פעיל) כילד ועל הערכים השונים שהטמיע בו שסייעו לו לפרוץ לצמרת העליונה של הכדורגל האנגלי.

כשהפרמיירליג כליגה – וטוטנהאם כמועדון – נאלצו להתמודד עם ההלם הראשוני של פרוץ משבר הקורונה, הוא לא היסס לנצל את הפגרה הכפויה על מנת להשלים את יתרת שירותו הצבאי. בזמן שכל גבר דרום קוריאני מחויב להשלים את שירותו הצבאי עד גיל 28 לכל המאוחר, סון (שהתאושש מפציעה קשה שבועות בלבד לפני תחילת גל הקורונה הראשון) שב למולדתו לסדרת אימונים שנמשכה כ-21 יום בהם התאמן כטירון צבאי לכל דבר ועניין. מושגים כגון "פטור" או "דחייה נוספת משירות" כלל לא היו רלוונטיים עבור האדם שמוגדר כיום כגדול שחקני דרום קוריאה בכל הזמנים (וחלף על פניו של ג'י-סונג פארק האגדי) וסיכם את תקופת אימוניו בצבא המקומי כ"חוויה מאתגרת". "אינני יכול לשתף יתר על המידה בתוכן האימונים, אבל אני מאושר שעשיתי זאת עבור ארצי", אמר.

הערב (19:30,ספורט1) טוטנהאם מגיעה לאולד טראפורד בעיתוי שעל פניו כלפי חוץ נראה אידיאלי. מנצ'סטר יונייטד, אשר עדיין סוערת מהתבוסה המביכה בדרבי והעיסוק האובססיבי בסוגיית עתידו של כריסטיאנו רונאלדו, נראית אמנם פגיעה אבל טוטנהאם תגיע לעימות בתחושת דז'ה-וו מתעתעת: רק בסוף אוקטובר האחרון השדים האדומים (אז עדיין תחת הדרכתו של אולה גונאר סולשיאר) התארחו בצפון לונדון שישה ימים בלבד לאחר תצוגת השפל והחמישייה שספגו בבית מליברפול והגיבו עם שלישייה מרשימה במה שהיה בדיעבד משחקו האחרון של מנג'ר טוטנהאם, נונו אספיריטו סנטו, על הקווים. ניצחון הערב בתיאטרון החלומות לא רק יסייע לתרנגולים לדלג בטבלה מעל חניכיו של רנגניק (להם יש משחק עודף), אלא יעניק למועדון תוספת ביטחון משמעותית במאבק על הטופ 4 כאשר הליגה נכנסת בקרוב לישורת האחרונה והמכריעה.