מיד אחרי שליברפול גברה על צ'לסי בדו קרב הפנדלים בגמר הגביע האנגלי, הלך סאדיו מאנה לנחם את אדואר מנדי. הוא מתחיל להתרגל לחוויות האלה. אחרי שני הנצחונות בפנדלים של סנגל על מצרים בגמר אליפות אפריקה ובמוקדמות המונדיאל, הוא ניחם את חברו לאנפילד מוחמד סלאח, ואז חגג עם מנדי. עכשיו הוא התנדב להרגיע את חברו לנבחרת לפני שהלך לשמוח עם האדומים. כי זו הדרך שלו – מאנה תמיד חושב על אלה שהפסידו גם כאשר הוא ניצח. יהיה קשה מאוד למצוא בעולם כולו שחקן פחות אנוכי ממנו, וזה בא לידי ביטוי בכל התחומים האפשריים.
טבעי אם כך כי כל קבוצה תשמח לראות את מאנה בשורותיה, כשלאחרונה נפוצו הדיווחים על עניין רב שמגלה בו באיירן מינכן. אלופת גרמניה יודעת שחוזהו של הסנגלי בליברפול מסתיים בעוד שנה, והמגעים לחידושו עדיין לא נשאו פרי – בדיוק כמו במקרה של מוחמד סלאח. הדבר מעניק לשחקן עצמו ולרוכשים הפוטנציאלים כוח משמעותי במסגרת משא ומתן, והמנהל הספורטיבי חסן סאילמידצ'יץ' הביע אופטימיות זהירה בסוגיה.
אבל איזו משבצת מייעדת באיירן למאנה? האם הוא אמור לרשת את סרג' גנאברי שמסרב בעצמו להאריך את חוזהו בבאיירן, או אולי את רוברט לבנדובסקי שכבר הודיע כי לא יישאר במינכן אחרי 2023? שניהם עלולים להימכר הקיץ, ואופציית מאנה מצוינת בהקשר זה, כי הוא מסוגל לבצע את שני התפקידים. למעשה, במהלך שנותיו באנפילד הדגים הסנגלי כיצד הוא מסתגל לאתגרים חדשים כאשר הקבוצה זקוקה לכך. ליברפול מעולם לא התאימה את עצמו אליו, והוא תמיד התאים את עצמו אליה.
רבים כבר הספיקו לשכוח, אבל את העונה הראשונה בליברפול בילה מאנה באופן מובהק כשחקן אגף ימין. זו היתה ההגדרה שלו כאשר נרכש מסאות'המפטון בקיץ 2016 תמורת 34 מיליון ליש"ט, וכך התכוון יורגן קלופ לנצל אותו. כאשר דחף לביצוע העסקה, תיקן הגרמני את מה שהגדיר כאחת הטעויות הגדולות בחייו – ההחלטה לא להביא את מאנה לבורוסיה דורטמונד מזלצבורג ב-2014. מי יודע, אולי אם היה מגיע לצהובים-שחורים באותה עונה, הוא היה מסייע לקבוצה להמשיך בהצלחות, בורוסיה לא היתה נקלעת למשבר עמוק, וקלופו לא היה מחליט לעזוב לאנפילד.
כך או כך, בחלוף שנתיים השידוך המופלא הזה יצא לדרך באנגליה, והסנגלי סיפק שנה ראשונה טובה – אבל אז בא מוחמד סלאח מרומא ותפס לו את העמדה. הפתרון היה פשוט – להעביר את מאנה לאגף השני. הוא הרי כבר שיחק משמאל פעמים רבות בסאות'המפטון, ויודע לחתוך למרכז על מנת להביא לידי ביטוי את רגלו הימנית החזקה. מבחינת מאנה לא היתה כל בעיה בנושא. הוא אימץ את התפקיד החדש בחדווה, השתדרג בו והפך לאחד הכוכבים הגדולים בעולם כקיצוני שמאלי.
ואז הגיע לואיס דיאס. הקולומביאני הצטרף בינואר האחרון מפורטו על מנת להוסיף המון אנרגיות וחוצפה חיובית, והפך תוך זמן קצר לשחקן דומיננטי מאוד בסגל. זו הייתה החתמה מבריקה שהכניסה חיים חדשים לקבוצה, אבל מבחינת מאנה היא יכולה היתה להוות בעיה – הרי דיאס התיישב בדיוק העמדה שלו. לקלופ היה שוב פתרון פשוט – הוא העביר את הסנגלי למרכז. דיוגו ז'וטה שב להיות שחקן ספסל לצידו של רוברטו פירמינו, ומאנה הוא כיום חיית רחבה. גם את התפקיד הזה, אגב, הוא מילא היטב בסאות'המפטון בהזדמנויות רבות, וגם כאן ההצלחה מסחררת.
"ההחתמה של דיאס לא הוסיפה לסאדיו מוטיבציה, כי לא צריך להוסיף לו מוטיבציה. הוא תמיד נותן את המקסימום. השינוי פשוט הולם את כישוריו כי הוא מסוגל לשחק ביעילות גם כחלוץ מרכזי. עכשיו הוא גם חזר לכושר פיזי מצוין אחרי הנסיגה הטבעית שהיתה לו בתום אליפות אפריקה", אמר קלופ אחרי הניצחון על מנצ'סטר סיטי בחצי גמר הגביע באמצע אפריל. מאנה הבקיע אז צמד, כולל שער מיוחד כאשר גנב את הכדור מהשוער זאק סטפן שניסה לכדרר לידו.
"חלוץ יכול להבקיע כך רק אם אתה רענן מספיק לרדוף וללחוץ על השוער כפי שהוא עשה", העיר קלופו, והניידות של מאנה בתפקידו החדש באמת מרשימה. זו היתה התכונה החזקה ביותר של פירמינו בשיאו, וגם הסנגלי מבצע הספק עבודה עצום: מפעיל לחץ על בלמי היריב, וגם מפנה שטחים עבור חבריו ביעילות. חוכמת המשחק הנהדרת שלו מאפשרת לו לקרוא את המהלכים, ולכן הוא יודע למקם את עצמו נכון כדי להביא את התרומה הגדולה ביותר לקבוצה. די לראות את מעורבותו בשלושה השערים הראשונים ב-0:4 על מנצ'סטר יונייטד כדי להבין זאת.
תחילה שלח מאנה כדור עומק ממרכז המגרש לכיוונו של סלאח, שדהר מימין ובישל לדיאס. אחר כך הוא בישל לסלאח עצמו בכדור מסובב מבריק במיוחד – הסנגלי יצא מחוץ לרחבה כדי לעשות זאת, ופינה את השטח שלו למצרי. ואז, במחצית השניה, הוא כבר היה מספר 9 קלאסי כאשר נכנס לרחבה, האט מעט כדי להטעות את הארי מגווייר, נותר ללא שמירה ושלח פנימה בקלילות את מסירת הרוחב של דיאס. היו אלה שלוש פעולות שונות בתכלית, שדורשות מגוון כישורים שונה לגמרי – אך כולן מדגישות עד כמה העמדה החדשה תפורה על מאנה. הוא פנטסטי באגף, אבל פורח אפילו יותר כאשר יש לו חופש פעולה מוחלט על פני כל המגרש. הוא משחק אותה פירמינו אפילו יותר טוב מפירמינו בשיאו.
יש לו גם משחק ראש יוצא מהכלל – במיוחד עבור שחקן שגובהו רק 175 סנטימטרים. במחזור האחרון נגד אסטון וילה, הוא כמעט הבקיע בנגיחה במחצית הראשונה כאשר ניתר מעל טיירון מינגס המתנשא ל-196 סנטימטרים. הסנגלי ריחף באוויר וניצח את יריבו כמעט ללא מאמץ. לא לחינם אומר קלופ שהנתונים הפיזיים שלו חלומיים ונדירים בכל קנה מידה. הכדור ההוא שרק ליד העמוד, אז מאנה כבש את שער הניצחון אחרי ההפסקה. גם זה היה בנגיחה, אבל אחרת לגמרי – עדינה, אלגנטית, בלי ניתור כלל. היה רק צריך להיות במקום הנכון בזמן הנכון, ערמומי יותר משני הבלמים האומללים שפיספסו אותו לגמרי.
בקיצור, יש לו הכל. מאנה הוא לא רק קיצוני אדיר – הוא גם חלוץ מרכזי אדיר. אם באיירן תצליח לשים עליו את ידה, הוא ייכנס ללא קושי גם לנעליים של לבנדובסקי במידת הצורך. הסנגלי יעשה את זה בסגנון אחר, אבל הקבוצה לא תיאלץ להתאים את עצמה אליו. הוא יתאים את עצמו אליה, כמו שהוא עושה תמיד. הוא שחקן חלומי עבור כל מאמן – כוכב קבוצתי ללא אגו שחושב קודם כל על אחרים, אבל מצטיין גם בעצמו. ואז, אחרי הנצחונות, הוא דואג לנחם את המפסידים, במיוחד אם אלה חבריו.
לכן אסור לליברפול בשום אופן לוותר עליו. השלישיה סלאח-מאנה-דיאס רק החלה בשיתוף הפעולה בתחילת 2022, והפוטנציאל כאן אדיר – היא יכולה להיות טובה גם בהשוואה לשלישיית סלאח-פירמינו-מאנה. את החוזה של הסנגלי יש לחדש מיידית, ללא דיחוי, ולהסיר את הסוגיה המטרידה הזו מסדר היום. כי אם יאבדו האדומים את מאנה, חלק משמעותי מאוד מהרוח הקבוצתית ייעלם יחד איתו, ואת החלל הזה יהיה כמעט בלתי אפשרי למלא. רק מאנה יכול להיות מאנה.
ובינתיים, הוא חוזר הערב לאיצטדיונה של האקסית כדי לנסות לקחת שלוש נקודות מסאות'המפטון ולשמור על הסיכוי לזכות באליפות במחזור האחרון. אוהדי הקדושים עדיין אוהבים אותו, כי הוא הותיר אחריו זיכרונות פנומנליים אחרי שתי העונות שבילה בקבוצה. רק אתמול הם ציינו 7 שנים ליום בו כבש שלושער תוך 176 שניות לרשת אסטון וילה – השלישיה המהירה ביותר בתולדות הליגה. בכל הביקורים הקודמים כשחקן אורח הוא תופקד באגף. הערב הם צפויים לקבלו בעמדת החלוץ המרכזי ולהריע לו.
מה דעתך על הכתבה?