את משחקו הראשון כמאמן בליגה האיטלקית הבכירה ערך מאסימו אודו נגד נאפולי. היה זה במחזור הפתיחה בעונה שעברה, כאשר פסקארה – העולה החדשה והחצופה שהתיימרה לשחק כדורגל התקפי עם סגל שהורכב בתקציב זעום – אירחה את החבורה הנוצצת של מאוריציו סארי. אודו אכן הלך על מערך הרפתקני, והימם לחלוטין את יריבו. פסקארה הובילה 0:2 בהפסקה, והתוצאה יכולה הייתה להאמיר אף יותר, אבל במחצית השנייה חזרה הפייבוריטית וניצלה את החורים בהגנת המארחת כדי להשוות ל-2:2 מצמד בזק של דריס מרטנס.
הפרשנים התלהבו מאוד והגדירו את פסקארה כהפתעת העונה הפוטנציאלית, שמסוגלת להתחרות בחלק העליון של הטבלה. הם טעו בגדול. התברר כי העורף הפגיע של הנציגה הצנועה לא מסוגל להתמודד עם היריבות בליגה הראשונה, ותבוסה רדפה תבוסה. פסקארה שקעה במקום האחרון בדרך לירידה ודאית, ואודו, שהעלה אותה כנגד כל הסיכויים ב-2015/16 לקח ללב. המצלמה אפילו תפסה אותו בוכה על הספסל, כאשר קבוצתו פיגרה 5:0 בטורינו. ההנהלה ידעה כי משימתו הייתה בלתי אפשרית, אך בחרה בכל זאת לפטר אותו בפברואר ובדרך הוא הספיק גם להפסיד 3:1 בנאפולי בסיבוב השני.
סארי התרשם מאוד משני המפגשים מול המאמן הצעיר – עד כדי כך שהמליץ עליו אישית לפאלרמו, שחיפשה הקיץ איש מקצוע חדש. זה לא יצא לפועל כי הבעלים החדש של הסיציליאנים, פול בקאליני, לא הצליח לגייס את הכסף הנדרש לרכישת המועדון והחזיר אותו אחר כבוד לנשיא הקודם מאוריציו זמפאריני. הדבר הוביל לשינויים בהנהלה, והמועמדות של אודו ירדה מהפרק, אך זה היה דווקא לטובתו. אף אדם שפוי לא רוצה לעבוד אצל זמפאריני, קל וחומר בליגה השנייה. המתנה קלה סידרה לאודו ג'וב מעניין ויציב הרבה יותר על ספסל אודינזה, אשר פיטרה בחודש שעבר את לואיג'י דלנרי.
רצה הגורל, וגם הפעם משחקו הראשון היה נגד נאפולי של סארי. אודינזה נתנה פייט טוב מאוד בבית, אבל הפסידה 1:0. עם זאת, בניגוד מוחלט לעונה שעברה, הפעם יצא אודו לריצה מרשימה מיד לאחר מכן. ההישג הראשון היה במשחק מטורף, 3:8 על פרוג'ה בגביע, ואז הגיעו גם שלוש ניצחונות רצופים בליגה שהעלו את הקבוצה מהתחתית הבוערת למרכז הטבלה. 0:3 בקרוטונה לא היה מפתיע, וכך גם 0:2 על בנבנטו שלא מצליחה לקחת נקודות מאף קבוצה פרט למילאן.
מאסימו אודו. תקופה פחות זוהרת במילאן (gettyimages)
בשבת האחרונה זו כבר הייתה אופרה אחרת לגמרי. אינטר, המובילה הגאה שלא הפסידה העונה עד לקרב עם אודו, נכנעה 3:1 בסן סירו, כאשר אודו הלך שוב על כל הקופה עם יציאה מבריקה למתפרצות. האושר של המאמן לא ידע גבול, גם כי הוא בילה שנים לא מבוטלות במילאן בשלהי הקריירה כשחקן.
התקופה במדים האדומים-שחורים דווקא לא הייתה מזהירה במיוחד, ושנות הזוהר של אודו על הדשא מזוהות בעיקר עם לאציו. מקיץ 2002 עד ינואר 2007 הוא היה אחד המנהיגים של הנשרים, חרש את האגף כמגן ימני, הפך לשחקן קבוע בסגל הנבחרת כולל נסיעה למונדיאל 2006, בה ליקט את מדליית הזהב. אודו אולי נטל חלק במשחק אחד בלבד בטורניר, אך היה דומיננטי מאוד חברתית, בין היתר בזכות כישוריו כספר. כמעט כל כוכבי הסגל הסתפרו אצלו.
מאסימו אודו בחגיגות העלייה של פסקארה (gettyimages)
עם זאת, אודו לא רצה לעסוק בעיצוב שיער אחרי פרישתו, אלא למד מנהל עסקים ואף שקל ברצינות את קריירת האימון. סימונה אינזאגי, חברו הטוב ללאציו שמצליח כיום כמאמנה, זיהה את כישוריו כבר אז. "אני ממש לא מופתע שמאסימו הפך למאמן בליגה הראשונה. הוא חכם, היו לו הערות טקטיות נהדרות כשחקן, וידעתי שהוא עשוי ללכת רחוק. ניצחתי אותו בליגת הנוער, ואני רוצה לנצח אותו גם עכשיו", הוא אמר לפני המשחק בין לאציו לפסקארה בעונה שעברה.
אכן הנשרים השיגו אז 3 נקודות. העונה אינזאגי יתקשה הרבה יותר, כאשר אודו יתארח שוב באולימפיקו בינואר. מעניין עם איזה מאזן הוא יגיע לשם, כי לוח המשחקים של הקבוצה הצפונית נוח יחסית בחודש הקרוב, ואפשר לחלום על הארכת רצף הניצחונות על חשבון ורונה, בולוניה, קייבו וספאל.
לפני שחוזרים לליגה, יש לאודו אתגר קשה לא פחות בשמינית גמר הגביע, כאשר יפגוש הערב (22:00, שידור ישיר בספורט3) שוב – בפעם הרביעית – את סארי. אודינזה מתארחת בנאפולי ושני המאמנים, שמעריכים זה את זה מאוד ודומים בהשקפת עולמם, עשויים לספק הצגה גדולה. אולי לא יהיו שם 11 שערים כמו בין אודינזה לפרוג'ה, אבל מופע התקפי מובטח בהחלט. הבנקאי מול הספר – מה יכול להיות טוב יותר?
מאסימו אודו. מתפלל לעתיד ורוד (gettyimages)
מה דעתך על הכתבה?