נראה שאין הרבה אוהדי כדורגל שיחלקו על כך שאדריאנו, חלוץ העבר הברזילאי – הוא אחד הפספוסים הגדולים ביותר של שנות ה-2000. לא משנה אם מדובר באוהדי אינטר או לא. על אף שזכה באליפויות, כבש שערים עוצרי נשימה ברגל שמאל האימתנית והיה דומיננטי גם בנבחרת, הוא פרש בגיל 34 בלבד כשהשנים שקדמו לכך לא היו טובות. בזמן שאוהדי אינטר מייחלים להתחדשות הכדורגל, חיכתה להם הפתעה: החלוץ כתב מכתב באתר הרשמי של המועדון וסיכם את הקריירה שלו, בעיקר בשחור-כחול. "הכדורגל נותן לך אנושיות ותקווה".
על ילדותו ותחילת הקריירה: "שיחקתי בפלמנגו עם שחקנים גדולים ממני בגיל. עברו עליי ימים קשים וכשאמי הייתה בבית החולים, סבתי שמרה עליי. כשאבא שלי היה חוזר הביתה והיה שואל אותי האם התאמנתי על הבעיטות לשער – הייתי כה שמח. הוא היה מאמן אותי. שברתי דלתות, זכוכיות, חפצים שונים, ולא הייתה ברירה אלא לרשום אותי לפלמנגו. בזכות האימונים האינסופיים האלה נהייתה לי בעיטה כל כך טובה ברגל שמאל, זוכרים?".
הברזילאי סיפר כי השקר הלבן של אימו בנה את הקריירה שלו: "אבא ידע שאין לנו כסף. אמי הבטיחה שדודה שלי תעזור לנו לשלם. אבל היא עשתה את זה בעצמה. החלה למכור ממתקים ברחוב ועבודות נוספות. היא תמיד הראתה לי את הצד החיובי. המטרה שלי הייתה אחת – לקנות להורים שלי בתים".
אדריאנו. איזו רגל שמאל הייתה לו (CARLO BARONCINI/AFP via Getty Images)
הזיכרון הכי יפה בקריירה של אדריאנו (לבחירתו) היה דווקא במשחק זניח בקיץ 2001, גביע הברנבאו נגד ריאל מדריד: "עליתי עם החולצה באינטר, ריאל הייתה היריבה. יצאתי למשחק בלי לחשוב על כלום, כאילו אני משחק בקרוזיירו. הייתי נהדר. כבשתי שער ענק בכדור חופשי ב-170 קמ"ש (הנתון לא מדויק) וכל חבריי לקבוצה חיבקו אותי. נזכרתי בכל הפעמים בהן אמי כעסה עליי כששברתי דברים".
אין ספק שרגע המפנה בקריירה שלו היה כאשר אביו נפטר. בשלב מסוים הוא לא הצליח לצאת מהדיכאון. "קיבלתי טלפון באוטובוס, אוגוסט 2004, אמרו לי שאבא שלי נפטר. הייאוש שלי היה ענק. המוות הותיר בי חלל ענק, כזה שאי אפשר למלא".
"מוזר שדווקא בשווייץ קיבלתי הרבה אור בימים נוראיים", המשיך החלוץ וסיפר על תקופתו באינטר. חזרתי לאירופה, שיחקנו נגד באזל. אי אפשר היה לדמיין את המצב הנפשי שלי. עברתי שני שחקנים, ניסו להפיל אותי, עברתי גם את השוער ובעטתי. השקעתי את כל האנרגיה שלי בשער הזה. אינטר נתנה לי הכל בימים הכי קשיים. מוראטי היה כמו אבא בשבילי וכך גם הקפטן חאבייר זאנטי. אני אסיר תודה. אהבתי מאוד את האוהדים, תמיד היה טירוף ביציעים. סן סירו תמיד נתן לי אושר. אני זוכר הכל – הניצחונות הגדולים, גמר הגביע".
✍️ | LETTERA
"Sono l’unico a sapere quello che ho sofferto. Ma l’Inter mi è stata molto vicina in uno dei momenti più difficili della mia vita"
Leggi la lettera di @A10imperador all'Inter, qui https://t.co/So19Nc5gIn pic.twitter.com/q1SmsnLJbt
— Inter (@Inter) May 4, 2020
היריבות עם מילאן: "כמובן שאת השער האחרון שלי במדי אינטר הבקעתי בדרבי, זה מאוד סמלי. אני לא אשכח גם את שער הניצחון שלי בדרבי בעונת 2005-06 ברגע האחרון". באינטר כבש החלוץ 74 שערים ב-177 משחקים. בנבחרת ברזיל יש לו 27 שערים ב-48 הופעות.
מה דעתך על הכתבה?