ההכנות למשחק הגדול בין מילאן ליובנטוס בשבת (19:00, ספורט4) החלו כבר במטוס שעשה את דרכו מארצות הברית לארץ המגף. כי כאשר גברו האמריקאים 2:4 על ג'מייקה בליגת האומות של קונקקא"ף, היו על המגרש ארבעה נציגים לאימפריות האיטלקיות. מצד אחד, ווסטון מקני וטים וואה שנהנים עד הגג במדי הזברות של יובה. מצד שני, כריסטיאן פולישיץ' ויונוס מוסא של האדומים-שחורים מסן סירו. זה עתה בישל מקני לקפטן פולישיץ' את שער היתרון של הג'מייקנים, ועכשיו הוא כבר צריך לנסות לעצור אותו כיריב – וזו משימה לא קלה כלל. כי מכל האמריקאים, ובעצם מכל השחקנים על המגרש, הוא נמצא בכושר הטוב והיציב ביותר. בהדרגה ובהתמדה, הוא השתדרג למעמד של כוכב אמיתי.
ניבאו לו כי יטפס לסטטוס הזה מוקדם יותר. כאשר פרץ בסערה בתחילת 2016 לסגל הראשון של בורוסיה דורטמונד, אליה הגיע כנער, הוגדר האמריקאי כאחד הטינאייג'רים המבטיחים בתבל. תומאס טוכל היה הראשון שהעניק לו את הבמה, ואחריו גם פטר בוס סמך עליו. הוא אף הבקיע 7 שערים במוקדמות מונדיאל 2018 והוכתר במהירות לתקווה הגדולה של הנבחרת, אלא שהכיבוש האחרון היה מר מאוד. הוא הגיע בהפסד סנסציוני לטרינידד וטובאגו שקבע כי ארצות הברית לא העפילה לרוסיה, ופנמה נסעה לטורניר במקומה לצד מקסיקו וקוסטה ריקה. שם, בערך, אף החל רצף הבעיות שפגעו מאוד בקריירה שלו.
אף מאמן בצ'לסי לא העריך אותו
עונת 2018/19 נפגמה מאוד בגלל פציעות. צ'לסי עדיין שילמה תמורתו כ-65 מיליון יורו כבר במהלכה כדי להביאו ללונדון באותו קיץ, אבל הקדנציה בסטמפורד ברידג' מעולם לא התרוממה. למעשה, היא הלכה והתפוגגה, ולא בהכרח באשמתו של האמריקאי. מאוריציו סארי היה זה שביקש להחתימו, וגם שכנע אותו להגיע ולהשתלב במערך 3-3-4 שלו. אלא שהאיטלקי פוטר עוד לפני שפולישיץ' נחת בממלכה, וכל המאמנים שבאו אחריו לא העריכו אותו ולא אפשרו לו לפתח המשכיות מינימלית.
באופן אבסורדי למדי, זה היה נכון במיוחד לגבי טוכל. המנטור מדורטמונד לא שמח לראות שוב את חניכו, וייבש אותו באופן קבוע על הספסל. גם הגעת בעלים אמריקאי טוד בולי ופיטוריו של המאמן הגרמני כתוצאה מכך לא עזרו כלל לפולישיץ'. עונתו הרביעית והאחרונה בצ'לסי היתה הגרועה והעצובה מכולן, ובמהלכה הוא כבר תיכנן את העזיבה. אם תשאלו אוהד ממוצע בכחול, סביר שהוא בקושי יזכור משהו על התקופה של האמריקאי במועדון. פולישיץ' התפוגג כמו אוויר, וצ'לסי אפילו שמחה שהצליחה לקבל תמורתו ממילאן 20 מיליון יורו בקיץ 2023.
שם קרואטי לצד שורשים איטלקים
זו היתה ההברקה של רוסונרי, אשר נמצאים כיום אף הם בבעלות אמריקאית. מילאן קיבלה שחקן במחיר נמוך הרבה יותר ממחיר השוק האמיתי שלו, בגיל הנכון רגע לפני יום הולדתו ה-25 ובמוטיבציה הנכונה. קשה לדמיין כוכב רעב יותר מפולישיץ' אחרי תקופה כה ארוכה ומתסכלת בקבוצתו הקודמת שבזבזה אותו לחלוטין. הבחירה אף היתה מושכלת מצידו – הוא התייעץ ארוכות עם פיקאיו טומורי ואוליבייה ז'ירו, אשר עשו את הדרך מסטמפורד ברידג' לסן סירו לפניו. הוא שוחח ארוכות עם המאמן דאז סטפנו פיולי שהסביר לו כיצד ישולב במערך, ויקבל במשחקים לא מעטים את תפקיד הפליימייקר.
השידוך הזה הרגיש נכון כאשר האמריקאי שפע חיוכים במסיבת העיתונאים הראשונה שלו, ואף עדכן את הנוכחים: "אני קרוב לקרואטיה עכשיו, אז אפשר לקרוא לי פולישיץ' כאן". זו הגרסה המקורית של שם משפחתו של סבו, שהיגר לארצות הברית מקרואטיה. באמריקה נהוג לבטא את השם פוליסיק, וכך עשה כריסטיאן בעצמו גם בגרמניה, וכמובן באנגליה. אגב, השילוב פוליסיץ' מעוות משני הכיוונים, ולכן שגוי. במילאנו הוא מרגיש קרוב הרבה יותר לשורשים, וסיפר כי סבתו מצד אבא היא איטלקיה מסיציליה, ולאב עצמו יש קעקוע של דגל איטליה. בקיצור, אפילו בשם חל שינוי, וזה עבד כבר מהרגע הראשון – פולישיץ' הוא פשוט שחקן טוב יותר מפוליסיק.
"קבלת החלטות טובה ושמירה על אינטנסיביות"
ההצגה התחילה כבר במשחק הבכורה בבולוניה. פולישיץ' ביצע מסירה כפולה נאה עם ז'ירו ושלח טיל בלתי ניתן לעצירה ממרחק לפינה הרחוקה בדרך לניצחון 0:2. בדיעבד, התברר כי בולוניה היתה הפתעת העונה אשתקד, סיימה במקום הרביעי, כמעט ולא ספגה בבית והפסידה במבצרה רק פעם אחת נוספת לאלופה אינטר, מה שהופך את הביצוע ליוקרתי אפילו יותר. גם זבונימיר בובאן, המאסטרו הקרואטי לשעבר של מילאן, היה גאה בשער כזה. אולי במובן מסוים הפך "הקרואטי" החדש ליורשו.
את העונה שעברה סיים האמריקאי עם 12 שערי ליגה, כאשר רק ז'ירו הבקיע יותר ממנו עבור מילאן. בנוסף, הוא היה סגן מלך הבישולים עם 8 אסיסטים. הוא תרם כמעט בכל משחק, ואי אפשר היה להוציא אותו מההרכב – עד כדי כך שהיתה דאגה מסוימת לגבי שחיקתו האפשרית. הוא תמיד היה על המגרש, גם בזירה המקומית, וגם באירופה, שם כבש שער חשוב בניצחון בניוקאסל בליגת האלופות. פיולי השתמש בו במגוון תפקידים, והעיד: "כריסטיאן הוא שחקן פנומנלי כי הוא מקבל החלטות מצוינות על המגרש ומסוגל לשמור על אינטנסיביות ללא הפסקה. כאשר דיברתי איתו לקראת הגעתו היתה לי תחושה חיובית, אבל הוא הפתיע אותי בכל זאת. הוא עוד יותר טוב ממה שחשבתי, הן ככדורגלן והן כאדם. הוא מקצוען אדיר, וההתאקלמות שלו היתה חלקה".
ראשון בשערים ובבישולים
השתלבותו של פולישיץ' עברה היטב בין היתר כי הוא עשה מאמץ גדול ללמוד את הסביבה. הוא החל ללמוד איטלקית מהיום הראשון במילאנו, והעונה כבר מעניק ראיונות בשפת המקום באופן חופשי למדי. הוא תמיד שומר על אופטימיות, משדר מסרים חיוביים, מכבד את האוהדים, ומקובל מאוד בחדר ההלבשה. עזיבתו של פיולי לא שימחה אותו במיוחד, אך הוא מצא שפה משותפת גם עם פאולו פונסקה שהחליף אותו בקיץ, ובינתיים מבחינה סטטיסטית העונה הנוכחית טובה עוד יותר מהקודמת. בעוד רפאל לאאו סובל מירידה מסוימת בכושרו, פולישיץ' הוא המנהיג לצד ההולנדי הנפלא טיג'אני ריינדרס במרכז המגרש.
הוא מוביל את מילאן גם עם 5 שערים, וגם עם 3 בישולים. הוא מצא את הרשת בדרבי מול אינטר כדי לקטוע את רצף הכשלונות מול היריבה העירונית ולהביא ניצחון מתוק במיוחד. הוא היה זה שהבקיע שער מהיר לרשת ליברפול בפתיחת הקמפיין בליגת האלופות, גם אם המשחק הספציפי ההוא הסתיים בהפסד 3:1 מוחץ. היו שהספידו את הקבוצה בעקבות הפיאסקו, אבל היא חזרה בגדול עם 1:3 משלה על ריאל מדריד בסנטיאגו ברנבאו, בו נתנו ריינדרס ופולישיץ' שואו – והאמריקאי אף בישל בכדור קרן את השער של מליק תיאו.
גם קרנות נכנסות פנימה
שבועיים קודם לכן, קרן מיוחדת הרבה יותר של פולישיץ' הלכה הישר לרשת של סימון מיניולה בשער ברוז'. האמריקאי עצמו הודה שכלל לא התכוון להבקיע. המזל פשוט שיחק לו, וזה קורה הרבה יותר מאז המעבר למילאן. "אני לא עושה דברים בצורה אחרת בהשוואה לעבר. אני פשוט משחק בקביעות, וזה עושה את ההבדל. זה עניין של תקופות, ושחקני התקפה מכירים את זה. לפעמים לא משנה מה תעשה, הכדור יסרב להיכנס. ולפעמים אתה מרגיש שהכל נכנס. אני נהנה מהרגע ומשתדל להמשיך בקצב הנוכחי. כל החיים אני עובד קשה כדי להגיע לתוצאות, וזה לא מפתיע אותי. תמיד ידעתי שאני מסוגל להצליח", הוא אומר.
אם הכל יילך כשורה, זו עשויה להיות העונה הטובה בקריירה שלו, אבל לשם כך צריך גם לקרב את מילאן לצמרת הגבוהה. את העונה שעברה סיימה הקבוצה במקום השני, אך הפעם היא מדורגת בינתיים שביעית, במרחק 8 נקודות מהפסגה עם משחק חסר ביד. ניצחון על יובה, שעדיין לא הפסידה העונה, יעזור לרוסונרי להשתלב במירוץ האליפות הצמוד, ופולישיץ' יהיה חיוני לשם כך. מנגד, שני החברים האמריקאים איתם חגג זה עתה נחצחונות יעשו את המקסימום כדי שזה לא יקרה.
מה דעתך על הכתבה?