סטפנו פיולי התרגש לפגוש אתמול (ראשון) את ז'וזה מוריניו, כי זה המאמן שגרם לו ולמשפחתו אושר עצום לפני קצת יותר מעשור. הזכיה בטרבל, כולל ליגת האלופות, ב-2010 היוותה סיבה למסיבה לא רק עבור אביו ושני אחיו, אלא גם עבורו – פיולי הוא אינטריסטה מאז שהוא זוכר את עצמו.
לכן יש אירוניה לא מבוטלת בכך שדווקא הוא מצעיד את מילאן לפתיחת העונה הטובה בהיסטוריה. לקראת הביקור אצל המיוחד, דיברו באיטליה על הרצף הטוב ביותר של רוסונרי מאז 1954, עם תשעה ניצחונות ותיקו ב-10 המחזורים הראשונים. אז, לפני 67 שנה, הם התארחו אצל רומא באולימפיקו במחזור ה-11 והפסידו 2:1. אתמול הם התארחו אצל רומא באולימפיקו וניצחו 1:2. משעשע שזה לא מספיק כדי להוביל את הטבלה, כי גם במאזנה של נאפולי 31 נקודות, אבל פיולי נהנה יותר להסתכל למטה. אינטר, במקום השלישי, מרוחקת ממנו כבר שבע נקודות לקראת הדרבי המילאנזי הגדול ביום ראשון הקרוב. אולי מתפתח כאן מומנטום בקנה מידה היסטורי.
תוכנן כמינוי זמני כמו באינטר
קריירה משונה למדי יש לפיולי בתור אוהד אינטר מושבע. את ההישגים הבולטים על הדשא, כולל זכיה בגביע האלופות ב-1985 כשחקן סגל צעיר, הוא עשה במדי הזברה של יובנטוס, לצד מישל פלאטיני אותו הוא מגדיר כשחקן הטוב ביותר שראה מקרוב. את התהילה המשמעותית על הקווים כמאמן הוא מלקט כעת במילאן.
פעם, במהלך עונת 2016/17, הוא קיבל צ'אנס גם בצד השחור-כחול של מילאנו, כאשר מונה בנובמבר כדי להציל את הספינה במקומו של פרנק דה בור המפוטר, אבל תפקידו היה בעיקר לחמם את הכיסא עבור דייגו סימאונה, שלא הגיע בסופו של דבר, והקדנציה ההפכפכה הסתיימה כבר במאי עם מכתב פיטורים. זה היה צורם, אבל פיולי רגיל לאכזבות. הוא נזרק הצידה הרבה יותר מדי פעמים, ואף פעם לא סירב לאתגר הבא. לכן גם למילאן הוא בא על תקן סותם חורים זמני – רק שהפעם העלילה היתה אחרת.
פאולו מאלדיני וזבונימיר בובאן קראו לו באוקטובר 2019 כדי להחליף את מרקו ג'מפאולו, אינטריסטה שרוף אף הוא, אשר הוחלט להעזיבו אחרי שבעה מחזורים בלבד. כמו באינטר, הוא היה אמור לשמור על העסק עד למינוי מאמן בעל שם גדול יותר – תחילה דובר על לוצ'אנו ספאלטי, ולאחר מכן עבר המועדון לניהול משא ומתן ארוך ומפרך עם ראלף ראנגניק.
המגעים האלה התפוצצו בסופו של דבר, כי הגרמני דרש סמכויות נרחבות ביותר, כפי שהוא עושה תמיד. כיום, אגב, הוא קיבל את מבוקשו כמנהל הספורטיבי בלוקומוטיב מוסקבה, אם כי לא בטוח שהפרוייקט ברוסיה הולם את מידותיו. סיומת נהדרת לעונתו הראשונה של פיולי, עם תשעה ניצחונות ושלוש תוצאות תיקו ב-12 מחזורי הנעילה, שיכנעו את ההנהלה שכדאי להעניק לו חוזה חדש. הבחירה הזו התקבלה בסקפטיות, אבל מאז גרם פיולי למבקריו לאכול את הכובע פעם אחר פעם.
רצה להיות דוור כמו כל המשפחה
"הוא קצת מיושן", אומר עליו אריגו סאקי, אבל אולי זו גם מחמאה מסוימת. דבר אחד בטוח – פיולי מזדהה מאוד עם המאסטרו המקריח, כי יש לו אהבה נוספת חוץ מאינטר. קוראים לה פארמה – זו העיר בה נולד וגדל, ובה עדיין מתגוררים בני משפחתו הרבים. אז, כאשר שימש פיולי כמביא כדורים כדורים באיצטדיון אניו טרדיני, לא היתה שום תחרות בין המועדונים – פארמה שיחקה בליגות הנמוכות. עלייתה ההדרגתית החלה בזכות סאקי, אז איש מקצוע אלמוני לפני המעבר הסנסציוני למילאן ב-1987. ועוד קודם לכן, הכיר פיולי אגדת מילאן נוספת, גם אם לא ידע אז לאן מועדות פניה.
קרלו אנצ'לוטי, אף הוא יליד מחוז רג'ו אמיליה, התחיל את הקריירה בפארמה, הציג יכולת עילאית בגיל 19 בעונת 1978/79, והפך לאלילו הבלתי מעורער של פיולי הנער. פעם זרק אנצ'לוטי את נעליו הקרועות אחרי המשחק. פיולי אסף אותן כאילו היו פריט קדוש, שיפץ אותן באהבה ונעל אותן פעמים רבות. הנה לכן מישהו שהיה בנעליו של אנצ'לוטי, פשוטו כמשמעו.
באותו קיץ הוחתם הקשר המחונן על ידי רומא, וההצלחה די הפתיעה אותו, כי הוא כבר קיבל דיפלומה של חשמלאי מוסמך והתכוון לבלות את חייו בתיקון מכונות כביסה. באשר לפיולי, הרי שגם הוא לא ממש האמין שיהפוך את הכדורגל למקצוע, ושאיפותיו היו אחרות – הוא רצה להיות דוור, כמו אבא ושני האחים. "אני אוהב לרכב על אופניים, אז זה התאים לי מאוד", הוא העיד בדיעבד, אבל – כמו אנצ'לוטי – התברר שהוא קצת יותר מדי טוב עם הכדור על הדשא. פיולי היה בלם אלגנטי, שלמד רבות מגאטאנו שיראה האגדי בתקופתו ביובנטוס ואהב לנתח מערכים טקטיים כבר בצעירותו. עם הזמן, הוא הבין שאימון מסקרן אותו מאוד, ולכן לא יצא לו לחלק דואר גם אחרי שתלה את הנעליים.
מאמין בדיאלוג עם שחקנים
כמו אנצ'לוטי, למד פיולי כי יחסי אנוש קריטיים להצלחה. הוא אמנם שם דגש על משמעת, אבל מאמין בדיאלוג, משתף את השחקנים בהחלטותיו ושואל לדעתם. במקביל, הוא אוהב מאוד עזרים מתקדמים, והיה הראשון בליגה האיטלקית שעשה שימוש בטכנולוגיית תלת מימד לצילום סרטוני הדרכה אישיים עבור חניכיו, כאשר עבד בקייבו ב-2010/11. הקדנציה ההיא קידמה אותו מבחינה תודעתית, ורומא שקלה למנותו לפני שהעדיפה את לואיס אנריקה על פניו. למרות זאת, הוא הגיע בכל זאת לעיר הנצח כאשר לאציו הימרה עליו ב-2014, ואף הצעיד אותה לליגת האלופות עם כדורגל התקפי שובה עין, אולם פוטר בהמשך כאשר התוצאות הידרדרו.
העובדה כי לא הצליח להחזיק במשרות לאורך זמן היתה אחת הסיבות לפסימיות בקרב אוהדי מילאן. הם לא התלהבו מאינטריסטה בתפקיד המאמן, אך בעיקר ראו בו מינוי שמזמין מראש חוסר יציבות. רבים סברו שלא ישרוד את עונתו המלאה הראשונה אשתקד, אולם פיולי הוכיח שהוא האיש הנכון כדי לייצר המשכיות, וזכה סוף כל סוף להערכה אמיתית. הוא מצא שפה משותפת עם הוותיקים, כולל זלאטן איברהימוביץ', וקידם מאוד צעירים. בוגר האקדמיה דוידה קלאבריה השתדרג לאחד המגנים הטובים בליגה, אלכסיס סלמאקרס הבלגי נסק באגף הימני, וגם סנדרו טונאלי – ילד הפלא שהוחתם מברשיה – מתחיל למצות בהדרגה את הפוטנציאל.
האם חלום האליפות אפשרי?
מילאן פתחה את העונה שעברה עם 15 משחקים ללא הפסד, וגם אם דעכה מעט בהמשך היא סיימה כסגניתה של אינטר בטבלה הסופית והעפילה לליגת האלופות לראשונה מאז 2013. הפעם התוצאות בחודשים הראשונים טובות אפילו יותר, וביציעים מתחילים לפנטז בזהירות על סקודטו אפשרי. זו לא קבוצה מבריקה במיוחד, אבל היא משחקת כדורגל נהדר לפרקים, ומגלה המון אופי גם כאשר היא נתקלת בקשיים. נגד ורונה, היא הצליחה להפוך פיגור 2:0 לניצחון 2:3, וגם אתמול – למרות הלחץ המאסיבי של רומא אחרי ההרחקה של תיאו הרננדז – היא שמרה על הנקודות היקרות בסיום.
אז פיולי, המכונה כבר מזמן בתקשורת האיטלקית כ"נורמלי", ניצח את המיוחד, והיה זה הפסדו הביתי הראשון בקריירה של מוריניו בליגה האיטלקית. זה לא קרה לו במהלך השנתיים באינטר, אבל אז פיולי עבד בליגה השניה. אתמול היה המפגש הראשון ביניהם, והאיש בן ה-56 מפארמה יצא עם ידו על העליונה. אנצ'לוטי, עבורו מפגשים בין מילאן לרומא תמיד היו פיקנטיים באופן אישי, עוקב בעניין אחרי המתרחש ממדריד. כעת הכל מוכן לדרבי מול האקסית האהובה, והוא יהיה משמעותי מאוד לסיכוייו של פיולי ללכת בעקבותיו של קודמו הנערץ.
עקבו אחרי יוכין בפייסבוק
