אחרי פתיחת עונה של 9 מ-9 שהעלתה את רף הציפיות מרומא, נשאל מאסימו מוראטי, מי שהיה נשיא אינטר כאשר ז'וזה מוריניו הוביל את המועדון לטרבל היסטורי ב-2010, על המטרות של המאמן הפורטוגלי העונה והשיב: "הוא לא ידבר על אליפות כי זה מסובך, אבל לא בלתי אפשרי. הוא מאמין בזה ורוצה שכולם יאמינו בזה. הוא לא אחד שיתמודד על מקומות 3-4".
כשלושה חודשים חלפו מאז, ולכולם ברור שמוריניו יקנה בשתי ידיים את המקום הרביעי בסיום הליגה. הפתיחה המושלמת הייתה אשליה שהתנפצה תוך זמן קצר, עם שישה הפסדי ליגה וכתם בדמות התבוסה הקשה בקריירה (6:1 מול בודו גלימט הנורבגית בקונפרס ליג) ובעקבותיהם גם גל ביקורות בנוגע ליחס המקל לו זוכה המאמן מצד אוהדי הג'אלורוסי והתקשורת האיטלקית.
רומא הפסידה את הדרבי, נוצחה גם על ידי יובנטוס ומילאן וסיימה ב-0:0 עם נאפולי. התוצאות שלה עד כה (מדורגת חמישית, מרחק שש נקודות מהמקום הרביעי) לא כל כך שונות מהקבוצה שסיימה במקום השביעי בעונה שעברה, והיא בטח לא נראית כמו "קבוצה של מוריניו". אולי במפגש הראשון שלו עם אינטר, אותה הצעיד לשתי אליפויות ולזכייה האחרונה של קבוצה איטלקית בליגת האלופות, יקבל "המיוחד" את הרגע שיהפוך עבורו את הקערה בעונה הקריטית בקריירה שלו.
הבחירה של מוריניו ברומא הייתה מפתיעה. בספרד עלו דיווחים לפיהם פלורנטינו פרס רצה מאוד להחזירו למדריד, כשבסביבת המאמן הבהירו שהוא זה שדחה את ההצעה כי העדיף לחזור לאיטליה – למקום בו לא הותיר משקעים. בריאל, צ'לסי, מנצ'סטר יונייטד וטוטנהאם צבר המאמן הפורטוגלי לא מעט שונאים. כאלה היו לו כמובן גם בתקופתו באינטר, אבל מרביתם היו יריבים. במועדון העריצו אותו, הקהל התאהב והתקשורת הגדירה אותו כמכשף זולל תארים אחרי טרבל ראשון בתולדות הכדורגל האיטלקי.
אבל רומא של קיץ 2021 היא ממש לא אינטר שקיבל ב-2008. אז הוא ירש אלופה שניצלה את הוואקום ושלטה ביד רמה בסרייה A, ואילו הפעם נדרש לבנות פרויקט במועדון שלא הניף תואר כלשהו יותר מ-13 שנים ובשתי העונות הקודמות לא היה חלק מהרביעייה המובילה. ומה לעשות, גם מוריניו של 2021 שמככב בעיקר באינסטגרם הוא כבר לא מוריניו הרעב והלהוט של 2008.
אם אז הקפיד להצהיר שהוא מוכן לספוג את כל האש במקום השחקנים שלו, הפעם היה בעצמו זה שזרק את שחקני המשנה שלו לקלחת אחרי התבוסה בנורבגיה כשאמר: "אם הייתי יכול לשחק בכל משחק עם אותם 11, הייתי עושה את זה. יש פערי איכות גדולים בין שני ההרכבים אצלנו". במשחק הביתי נגד בודו גלימט, אגב, כבר עלה עם ההרכב החזק ועדיין גירד בקושי 2:2, בערב בו נשמעו גם קריאות בוז ראשונות באולימפיקו.
פאולו די קאניו, שחקן העבר שכיום משמש כפרשן ב"סקיי" ותקף את רומא בעת המינוי של מוריניו ("לקחתם את הגרוע שבגרועים"), המשיך במגמה: "בשלושה משחקים – נגד בודו גלימט ונגד ונציה – רומא ספגה 11 שערים, הפסידה פעמיים ורשמה תיקו אחד. אם מוריניו היה אומר במועדון כמו צ'לסי או טוטנהאם, עשירית ממה שאמר כאן, הוא היה מפוטר יום לאחר מכן. אבל פה זה רק גורם לעוד אנשים להיות בעדו, בזכות הכריזמה שלו. הוא מדבר על פרויקט צעיר? הוא הרי תמיד רצה שחקנים מנוסים. הוא זה שזרק את דה בראונה, לוקאקו וסלאח מצ'לסי כי היו צעירים מדי".
מוריניו מרבה להתלונן על השופטים – גם בקונפרנס ליג וגם בליגה. באיטליה הוא נזהר מחשש להרחקות, ויש לציין כי בלא מעט מקרים תלונותיו היו מוצדקות, אבל מבחינת רבים הטענות הללו מושמעות אך ורק כדי להסיט את הדיון מהצד המקצועי. כך היה למשל לאחר ההפסד לבולוניה ביום רביעי, כאשר המאמן אמר כי במקום ניקולו זאניולו היה עוזב את הליגה האיטלקית, לאור חוסר הכבוד מצד השופטים. "מוריניו הוא אשף תקשורת", הגיב וולטר סבאטיני, לשעבר המנהל הספורטיבי של רומא. "במקום לדבר על ההפסד, כולם מתרכזים באמירה על זאניולו. הוא ממציא דברים שיכולים לעבור רק אצל מאמן בסדר גודל שלו. יש לו קבוצה לא טובה".
פרט לפן התקשורתי, טביעת היד של מוריניו עדיין לא מורגשת ברומא. הקבוצה סיפקה כמה מהלכי כדורגל יפים העונה, היו צעירים שקיבלו הזדמנויות ונראה היה שדברים מתחילים להתחבר, אבל אחרי כל צעד קדימה הגיע לפחות צעד אחד לאחור. אחרי הניצחון על טורינו ביום ראשון, למרות שתי בעיטות למסגרת ורק 31 אחוזי החזקה בכדור, מוריניו התגאה: "כמה שאני אוהב לנצח 0:1". שלושה ימים חלפו, רומא הפסידה באותה תוצאה לבולוניה והמאמן דיבר על כך שקבוצתו החזיקה יותר בכדור. סינישה מיכאילוביץ', שדווקא שפע מחמאות ליריבו, שמע על כך וחייך: "הוא יכול לקחת את הכדור, אנחנו ניקח את שלוש הנקודות".
התוצאות המאכזבות לוו כמובן בביקורות חריפות. פסקואלה ברונו, בלם העבר של יובנטוס וטורינו, לא חסך שבטו: "מוריניו ברומא רק כי אף אחד אחר לא רצה אותו. הרי הוא לא היה מגיע למקום כזה לפני שנתיים-שלוש. באנגליה הוא קיבל הזדמנות כמעט בכל מועדון גדול, ובמועדוני פאר אחרים באירופה אין לו ביקוש. אז הוא בא לכאן, הנחית כמה שחקנים זרים והורס את רומא". ג'יג'י מאיפרדי, מאמן העבר של יובנטוס, הוסיף: "מקצועית, מוריניו נופל כמעט מכל המאמנים האיטלקים. הוא פשוט טוב מבחינה תקשורתית. היה לו מזל בפורטו ומאז הוא ידע לקדם את עצמו. אני בחיים לא הייתי לוקח אותו כמאמן, גם אם היו משלמים לי".
ברומא, לפחות כרגע, מוריניו זוכה לתמיכה נרחבת. למרות הבוז נגד בודו גלימט, הקהל ברובו מאמין בפורטוגלי בן ה-58 וגם סמלי העבר מאחוריו. "אם מישהו חושב שמוריניו הוא הבעיה של רומא, אז הוא לא מבין כלום", אמר אליל הג'אלורוסי פרנצ'סקו טוטי. "מוריניו זכה ביותר תארים מאשר כל מאמני הסרייה A ביחד. האוהדים והמועדון צריכים לסמוך עליו, הוא מאמן גדול ומוטיבטור גדול". גם דניאלה דה רוסי הצטרף: "מוריניו אחד מ-5-6 המאמנים הגדולים אי פעם. אם רומא לא תוותר עליו פתאום, היא תרוויח בסוף העונה. יש לו את האופי והאישיות".
במועדון הזכירו את עידן פאביו קאפלו, שגם הוא לא הצליח לייצר השפעה מיידית וסיים רק במקום השישי ב-1999/00, בשעה שהיריבה העירונית לאציו חגגה אליפות, ובקיץ לאחר מכן צירף את גבריאל באטיסטוטה, וולטר סמואל ואמרסון, בדרך לסקודטו השלישי (והאחרון) בתולדות רומא. "אני מבין שיש תסכול מסוים, הרי רומא לא זכתה בתואר כבר הרבה שנים ויש רצון עז לחזור לטופ", אמר חלוץ העבר מרקו דלווקיו. "מישהו כמו מוריניו מגיע ומיד חושבים שהנה זה קורה. אבל הוא לא קוסם. הוא צריך זמן ושחקנים".
האם יקבל את הזמן הזה? העיתונאי ג'ון קארלין משוכנע שלא. בטור ארסי ב"לה ונגארדיה", תחת הכותרת "מוסוליני הפורטוגלי", כתב: "ביום בו מוריניו יעזוב את רומא, אנחת הרווחה היחידה שתהיה גדולה יותר מזו של האוהדים, היא של שחקני הקבוצה. היו למוריניו את הרגעים שלו, חייבים להודות. הוא זכה בתארים רבים, אבל הוא משחק כדורגל פשיסטי והברוטאליות שלו כבר לא עובדת. זמנו עבר".
מוריניו, שהוכתר כמאמן המצטיין של המאה ה-21, לא הוביל קבוצה לאליפות מאז 2015 ולא חזר למעמד של גמר ליגת האלופות מאז אותה זכייה עם אינטר ב-2010. הקבלות שלו כבר דהו. אם הקדנציה ברומא תיראה כמו זו בטוטנהאם, יכול מאוד להיות שזה יהיה אקורד הסיום של "המיוחד" בליגות הבכירות, לקראת מעבר לקריירת נבחרות. פורטוגל כבר מחכה.
