לא מעט הקבלות נעשו בין האליפות של מילאן בעונה שעברה לבין התואר המפתיע בו זכתה ב-1999. בשני המקרים אפילו היו לה חולצי רחבה חסונים ומחוייבים עם שמות פרטיים דומים – אוליבר בירהוף ואוליבייה ז'ירו. לקראת פתיחת העונה החדשה, מתחדדת השאלה אם ניתן לראות באדומים-שחורים פייבוריטים להן על הכתר, או אולי הם ילכו בעקבות הגרסה הקודמת של סנסציה ולא יהיו צד במאבק על הפסגה.
אז, לקראת עונת 1999/00 ביצע המועדון את אחת הרכישות המשמעותיות בתולדותיו והחתים את אנדריי שבצ'נקו הצעיר מדינמו קייב. הסקורר האוקראיני התאקלם מיידית והפציץ 24 שערים בעונתו הראשונה בארץ המגף, אבל מילאן סיימה רק במקום השלישי, במרחק 11 נקודות מלאציו שהקדימה בפוטו-פיניש מורט עצבים את יובנטוס. ב-2001 היא כבר התדרדרה למקום השישי, ואלברטו זאקרוני – המאמן הקוסם שהינדס את האליפות – פוטר.
הפעם אין רכישות ברמתו של שבצ'נקו, אבל בהחלט יש כוכב חדש עם פוטנציאל יוצא מהכלל, אשר מסוגל – אם הכל ילך כשורה – להפוך לפנים של המועדון ולהגדיר אותו לשנים ארוכות. שארל דה קטלארה הבלגי הוחתם מקלאב ברוז' תמורת 32 מיליון יורו, וזה עשוי להיות מחיר נמוך הרבה יותר מערכו האמיתי בשוק. מדובר בצעיר בן 21 שכבר צבר ניסיון לא מבוטל במסגרות האירופיות, תיפקד כמנהיג החוד בקבוצה שגידלה אותו בדרך לזכיה בשלוש אליפויות רצופות, ומסוגל לאייש מגוון עמדות בחלק הקדמי. ברוז' השתמשה בו לו פעם כחלוץ מרכזי, אבל התפקיד המועדף מבחינתו הוא פליימייקר קלאסי, ובבלגיה רואים בו יורש עתידי לקווין דה בראונה – לא פחות.
דה קטלארה היה מבוקש גם בפרמייר-ליג, אבל העדיף להגיע לליגה שמתאימה יותר לסגנונו האלגנטי, ולקבוצה בה הוא מסוגל לפרוח באופן מיידי, וגם להשתתף בליגת האלופות ולהיאבק על תארים. המשימה החשובה ביותר של המאמן סטפנו פיולי היא לשלב אותו במערך, ועל הנייר זה לא אמור להיות קשה במיוחד.
מילאן רגילה לשחק ב-1-3-2-4, והבלגי יכול להיכנס לעמדה האהובה שלו, אותה מילאו בעונה שעברה שחקנים כמו ראדה קרוניץ' וברהים דיאס. שיתוף הפעולה עם רפאל לאאו לשמאלו עשוי להיות מרתק, במיוחד אם הפורטוגלי ישכיל לפתח עוד יותר את המומנטום שפיתח בעונה בעברה, במהלכה השתדרג מכישרון לא יציב לכוכב אמיתי שהכריע משחקים לבדו כאשר היה צורך בכך.
סוגיה חשובה נוספת במרכז המגרש נעוצה בעזיבתו של פרנק קסייה לברצלונה. הקשר העוצמתי מחוף השנהב בחר לעבור לקטאלוניה בשחקן חופשי, המועדון ידע על כך זמן רב מראש. בינתיים, לא הוחתם לו מחליף, ולכן עשוי פיולי להשתמש באיסמעל בנאסר האלג'יראי לצידו של סנדרו טונאלי – שילוב שמעניק גיוון רב בניהול המשחק, אך לא בהכרח מספק את ההגנה הפיזית הראויה לרביעיית ההגנה. טיימואה בקאיוקו, המושאל מצ'לסי לעונה נוספת, לא ממש הוכיח את עצמו בסן סירו אשתקד בלשון המעטה, ויהיה זה הימור לא מבוטל לסמוך עליו כשחקן רוטציה לגיטימי.
בחוד, רב הנסתר על הגלוי בשלב זה. ז'ירו העניק תרומה פנומנלית בעונה שעברה, ויש להזכיר את הצמד שהעניק ניצחון 1:2 בדרבי מול אינטר ואת שער הנצחון ב-0:1 בנאפולי, אבל האם הצרפתי שיחגוג יום הולדת 36 בספטמבר מסוגל לסחוב כשחקן הרכב לאורך כל העונה? האם זלאטן איברהימוביץ' בן ה-40 הוא עדיין אופציה משמעותית לרוטציה? או אולי בדיוק לשם כך הוחתם דיבוק אוריגי?
החלוץ הבלגי היה השחקן השולי הכי חשוב של ליברפול והביא לה ניצחונות קריטיים רבים לאורך הדרך, אבל האם הוא באמת חייב להיות שולי? מדובר בסקורר מוכח בן 27, שניחן בקור רוח יוצא מהכלל מול הרשת. אולי אם תעניק לו מילאן את הבמה המרכזית, הוא יכול להיות הכוכב האמיתי שלה בהתקפה? חבר בלגי איתו ניתן למצוא שפה משותפת כבר יש לו בדמותו של דה קטלארה, ויהיה מסקרן אם אוריגי יכול להוות אלטרנטיבה רצינית לז'ירו ברוטציה. אם התשובה חיובית, מילאן עשויה להיות מסוכנת יותר בחלק הקדמי בהשוואה לעונה שעברה, במיוחד אם אנטה רביץ' יצליח למצוא את עצמו.
ההגנה איבדה את אלסיו רומאניולי, שנדחק הצידה בעונה שעברה והעדיף לעבור ללאציו אהובתו בתום חוזהו. עזיבתו חשובה בעיקר בתחום המנהיגותי, כי פיקאיו טומורי ופייר קאלולו יצרו צמד בלמים מפתיע באיכותו כאשר מילאן דהרה לאליפות. את תפקיד הבלם הוותיק ימלא כעת סימון קיאר, קפטן נבחרת דנמרק שהחמיץ את רוב העונה שעברה בגלל קרע ברצועות ברכו. כושרו עדיין מוטל בספק, אבל מבחינה מנטלית תרומתו עשויה להיות קריטית – ואם יציג יכולת גבוהה בגיל 33 תהיה זו בשורה מזהירה עבור פיולי. חבל מבחינת קיאר שהוא החמיץ את הזכיה באליפות, אבל יש לו צ'אנס להיות שותף מלא הרבה יותר בעונה החדשה.
תוסיפו למשוואה את השיפור העקבי ביכולתו של הקפטן דוידה קלאבריה בעמדת המגן הימני, ואת העובדה כי תאו הרננדז האריך לא מכבר את חוזהו עד 2026 וימשיך לדהור משמאל, ותקבלו עורף לא רע בכלל. השוער מייק מניאן כבר הוכיח את עצמו כאחד הטובים בליגה, וזה לא צפוי להשתנות. החיבור הזה היה נהדר בעונה שעברה, ולכן עשוי להמשיך ולהשתדרג, אבל העומק בסגל לא מספק, וזה עלול להיות מורגש בכל החוליות.
ההרכב הראשון של מילאן עשוי להמשיך בתנופה, אם מניאן, קיאר, טומורי, טונאלי, דה קטלארה ורפאל לאאו יישארו כשירים. לפציעה של אחד משחקני המפתח עלולות להיות השלכות משמעותיות, וטונאלי כבר יחמיץ כנראה את המפגש מול אודינזה במחזור הפתיחה (שבת, 19:30, ספורט4).
המשחק המסקרן הזה עשוי לתת אינדיקציה לגבי הכיוון בו תלך החבורה של פיולי העונה, ואחריו יגיע המבחן הגדול באיצטדיונה של אטאלנטה. הדרבי מול אינטר, שיכולה לראות את עצמה פייבוריטית לסקודטו גם הפעם, ייערך כבר במחזור החמישי בתחילת ספטמבר. אחרי החגיגות הגדולות, והאליפות הראשונה מזה 11 שנה, האדומים-שחורים לא יהיו מתוסכלים במיוחד אם יסיימו במקום השלישי כמו בשנת 2000, אבל יש מקום לאופטימיות זהירה. יהיה מרתק.
מה דעתך על הכתבה?