יש רופא באצטדיון? או רופאה אם אפשר? זה לא אירוע לחבר'ה כמונו, שמקסימום כשהם מתרגשים זה מגול של ערן זהבי בגוואנגז'ו שדני דבורין משדר אצלנו בערוץ. היה קשה לאהוב את המשחק של היעד הכל כך אהוב על הישראלים – קוסטה ריקה. הרבה צעירים בארץ מטיילים שם, קונים שם דירות ועושים הרבה מסחר עם המדינה הסימפטית הזאת. בן של חבר, מציל ידוע, עובד שישה חודשים בחוף בת ים ובשישה הנותרים גולש בקוסטה ריקה. חיים יפים לבחור.
אבל במשחק בשבת לא כל כך אהבתי את ההתנהגות שלהם. מדקה 18 הם כבר שכבו על הדשא כאילו הם בברכת גורדון. קיילור נאבאס שהביא למלך ספרד, חואן קרלוס, את הצ'מפיונס ליג, דפק הצלות של חבר'ה שגולשים בגלים של שישה מטר. הוא הצליח לעצור לא פעם את חוד החנית (וואו איזו מילה הבאתי) של הקנריות. עד שבא קוטיניו. וניימאר. בכלל, צ'יצ'ה הגיע למשחק עם מחשבה ששלוש נקודות הם דבר שצריך כדי להמשיך. ברזיל נראתה כמי שנלחמת על החיים שלה רק במחצית השנייה.
ביציע העיתונאים בסנט פטרסבורג, הרבה שחקני עבר ששימשו פרשנים. זה שימח את 40 אלף אוהדי ברזיל שהגיעו להשתתף בשמחה. במחצית שרו לאדמונדו האגדי: "אהו אהו אהו אדמונדו א אנימל". גם לרונאלדו פנומנו שרו: "החבאת את הסושי בתוך הגביע ביפן". ואפילו לא שכחו את קאזה גרנדה האליל של קורינתיאנס שהשיר שלו הולך ככה: "היי מארדונה שים את השמלה, קאזה גרנדה שואב יותר ממך. אפילו בזה עברו אותך", לא יפה, אבל מצחיק.
מראדונה. אוהדי ברזיל לא שכחו אותו כמובן (AFP)
אבל את מצעד הפזמונים של גלגלצ (ששרון דוידובצקי שלנו עורך) לקח השיר: "ב-58 היה פלה ב-62 מנה (גארינצ'ה) ב-70 טוסטאו רבלינו ושוב פלה. ב-94 מאזיניו, בבטו ורומאריו בריקוד העריסה והתינוק עשה אולה. ב-2002 רונאלדו עם התספורת עשה מהההה". וכאן ניזכרתי ב-2:5 בקוריאה נגד אותה קוסטה ריקה. היו יותר עקבים במשחק ההוא מבארון של אימלדה מארקוס.
בשבת היה יותר קשה, אבל גם הלמבראטה שניימאר נתן למגן בצד שמאל היתה יפה. הוא לא ישן בלילה. לאמברטה זה השם של הדריבל שמקפיצים עם שתי רגליים, כמו שאני מלמד את הנכד שלי נועם. מגיל חמש הוא עושה לאמברטות מעל הכסאות והשולחן בסלון. יש עתיד. בכלל, נדבר עם אבשלום קור שייתן שמות לדריבלים כי רק ככה לומדים. לאמברטה (טוסטוס), שאפאו (כובע טמבל). קאנטה (מתחת לחצאית).
הדריבלים של ניימאר. צריך לתת להם שמות בעברית (Gettyimages)
פלה האגדי, שבא לחנוך חדר בתאטרון החלומות של פטר על שם הנבחרת של 1970, נשאל כמה אותה נבחרת הייתה מנצחת היום את קוסטה ריקה. אדסון ארנדס דו נאסימנטו השיב 0:1. הכתב נבהל ושאל מה, 0:1? "כן,", השיב פלה, "רוב החבר'ה כבר בני יותר מ-75".
מה דעתך על הכתבה?