במונדיאל המטורף שקיבלנו ברוסיה 2018, ההפרדה בין "שלב הבתים" ל"נוקאאוט" היא מלאכותית למדי. הרי ארגנטינה כבר שיחקה משחק לחיים ולמוות (נוקאאוט לכל דבר) נגד ניגריה, וכמוה ברזיל, ספרד, פורטוגל וקולומביה. למעשה, עשר מ-16 העולות לשמינית הגמר הבטיחו את עלייתן רק במחזור השלישי.
ובכל זאת – החל מהיום, ממשחקי שמינית הגמר ועד לגמר ב-15 ביולי, הגיוני שכמות השערים (2.54 בממוצע למשחק) תרד, כי כל גול נהיה עוד יותר כבד ומשמעותי ושומרים על יתרון קטן ככל שיהיה בכל הכח, וכמו כן הפערים בין הנבחרות קטנים יותר (כבר אין פנמה וסעודיה). הנה ניתוח של הגורמים שצפויים להכריע משחקים בשלבי הנוקאאוט במונדיאל 2018:
בלמים הם חלוצים
המצבים הנייחים מכריעים מאי פעם ברוסיה 2018. 43% מהגולים (שיא בטורניר גדול) נכבשים ישירות ממצבים נייחים, ותורמת לכך העלייה העצומה בכמות הפנדלים (שיא של 24 עד כה) – השלכה של השימוש בשיפוט וידאו (VAR). קחו למשל את אנגליה שכבשה שישה משמונה שערים במצבים נייחים. במובן הזה כדאי לזכור את תפקיד הבלם בכדורגל המודרני, שהוא ממש לא רק לעשות הגנה ולעצור את חלוצי היריבה, אלא גם לתרום התקפית – הן במשחק רגל שמתחיל את ההתקפה מאחור והן בצד המכריע – כיבוש שערים במצבים נייחים בזכות גובה, עוצמה ומשחק ראש משובח.
יירי מינה מקולומביה. בלם שכבש שני שערים (GETTY IMAGES)
סרחיו ראמוס הוא אולי הסמל המפורסם בעידן שלנו לבלם הכובש ("חלוץ בנשמתי", העיד על עצמו בשנה שעברה), אבל כמעט לכל נבחרת יש "ראמוס" משלה – יירי מינה (5 שערים ב-14 הופעות בקולומביה, 4 מהם בנגיחות) אחראי לכך שקולומביה הגיעה לנוקאאוט עם הגול הראשון ב-0:3 נגד פולין וכמובן שער הניצחון מול סנגל. מרקוס רוחו שלח את ארגנטינה לשמינית הגמר עם וולה אדיר (ברגל ימין החלשה שלו!), חוסה חימנס כבש שער ניצחון לאורוגוואי ודייגו גודין השחקן הכי חשוב של הסלסטה, ג'ון סטונס כבש (כמו יירי מינה) שני שערים בנגיחה (מול פנמה) והארי מגווייר בישל גול ניצחון לראש של הארי קיין נגד טוניסיה, טיאגו סילבה – שכמעט מת משחפת במוסקבה לפני 13 שנה ושהה בבידוד חצי שנה – נגח במוסקבה את ה-0:2 של ברזיל שהרג סופית את סרביה, בנבחרת שבדיה הבלם והקפטן אנדראס גראנקוויסט כבש שני פנדלים וזו הנבחרת שבה שחקני ההגנה תרמו הכי הרבה גולים גם במוקדמות.
בקיצור – שחקני ההגנה, והבלמים במיוחד, יהיו קריטיים במשחקי ההכרעה. הנה לכם נתון – ארבע מחמש זוכות המונדיאלים האחרונים נעזרו בשער קריטי של בלם בדרך להנפת הגביע – ב-98 לורן בלאן בדקה ה-114 בשמינית הגמר (צרפת-פרגוואי), ב-2006 מרקו מאטראצי השווה בגמר , ספג ראסיה מזידאן (איטליה-צרפת) ושלח אותנו לפנדלים, ב-2010 קרלס פויול נגח קרן של חברו מבארסה, צ'אבי, בדקה ה-73 והכניע 0:1 את גרמניה בחצי הגמר. ב-2014 באצטדיון המרקאנה מאטס הומלס נגח מעל רפאל וראן וגרמניה גברה 0:1 על צרפת.
התאמות נכונות (+חילוף רביעי בהארכה)
אם חשבתם ששיפוט הווידאו הוא החידוש היחיד בתחום החוקה במונדיאל 2018, אז תתפלאו – בעתיד הלא רחוק אני מעריך שנעבור ל-4 חילופים ב-90 דקות, בינתיים החידוש הוא חילוף ורביעי במשחקים שנכנסים להארכה (120 דקות), מה שמאפשר עוד גמישות למאמנים ועוד השפעה בניהול המשחק – מעל שליש מהשחקנים שמסיימים 120 דקות לא פתחו (4 שחקנים ב-11). לארגנטינה למשל זה יאפשר (אם תהיה הארכה בין ארגנטינה לצרפת) – להעלות גם את דיבאלה, שבינתיים צוות האימון סמפאולי-מסי-מאסצ'ראנו עושים הכל כדי למנוע ממנו לשחק. או שימשיכו לחרבן על כוכב יובנטוס בצורה מרתיחה ולהעדיף על פניו אלמוניים כמו מסה ו-אקוניה.
דיבאלה. ישחק בזכות החילוף הרביעי? (AFP)
האמת היא שכמעט אף נבחרת עוד לא התפוצצה, ורוב הנבחרות הגדולות לא הציגו משחק אחד מרשים ומלהיב ממש (ארגנטינה, צרפת, ברזיל, ספרד, גרמניה שעפה). השאלה היא אילו מאמנים יעשו את ההתאמות הנכונות גם לפני משחקים וגם תוך כדי משחקים (ניהול משחק). אצל צ'יצ'י, מאמן ברזיל למשל, גבריאל ז'זוס לא פוגע ורוברטו פירמינו הנפלא (שהציל את המשחק מול קוסטה ריקה) מתייבש, כאילו לא היה הברזילאי המצטיין באירופה בעונה החולפת. גם פרננדיניו לא נוצל לטעמי מספיק (הוא וקאסמירו יחד זה צמד בלתי עביר לצד פאוליניו, ולהעביר את קוטיניו קדימה במקום וויליאן שלא נמצא בעניינים).
חואן קרלוס-אוסוריו, המאמן הקולומביאני המטורף של מקסיקו, ידוע כמי שעושה התאמות לכל יריבה אחרי ניתוח שלה לעומק. האם דידיה דשאן ימשיך להחליף את גריזמן במהלך משחקים גם בנוקאאוט? האם דשאן שם לב שאוסמן דמבלה פרח כשעלה כמחליף ואילו כשפתח בהרכב היה חלש מאוד? בקיצור – למאמנים תהיה השפעה רבה.
כרטיסים צהובים
הרבה מאוד שחקני מפתח בנבחרות גדולות סוחבים כרטיס צהוב משלב הבתים – כולל הסופרסטארים הגדולים מסי, רונאלדו וניימאר. אם יספגו צהוב נוסף בשמינית הגמר הם יושעו מרבע הגמר, ואם יספגו צהוב ברבע הגמר, יחמיצו את חצי הגמר – כמובן בהנחה שנבחרותיהם יעפילו שלב. אם אתה סוחב כרטיס צהוב, הוא נמחק לך רק אחרי משחק רבע הגמר (כדי שכרטיס צהוב בחצי הגמר לא יעלה בהשעיה מהגמר). בלם וקפטן ברזיל במונדיאל 2014 טיאגו סילבה ספג צהוב שני בטורניר מול קולומביה ברבע הגמר ולא שיחק (כמו גם ניימאר הפצוע) מול גרמניה בחצי הגמר, וכמה נגמר חצי הגמר מול גרמניה אתם זוכרים.
רונאלדו סופג צהוב. ייזהר לא לספוג עוד אחד (AFP)
שערים מאוחרים המכונים גם 'אופי'
אחת ההשפעות הגדולות של שיפוט הווידאו, הוא התארכות המשחק – תוספות הזמן ארוכות מתמיד. תוספות בזמן במשחק (מחצית 1+2) היו מעל 7 דקות בממוצע למשחק בשלב הבתים (90 שניות מעל לשיא המונדיאל הקודם). ותוספות של 5 ו-6 דקות תרמו לריבוי שערים בתוספת הזמן. הנה נתון מטורף – 20 גולים, שהם 16.4% מסך השערים ברוסיה 2018, נכבשו אחרי הדקה ה-90. כושר גופני, ריכוז וקור-רוח תחת לחץ. פערים קטנים מכריעים משחקים גדולים, והשאלה הגדולה היא מי יעמוד בלחץ ויימנע מטעויות קריטיות (אינדבידואליות וקבוצתיות).
האם נבחרת ברזיל רגועה יותר ב-3% אחרי שגרמניה עפה, וששיא 5 הזכיות שלה (לגרמניה ולאיטליה יש 4 כ"א) אינו בסכנה? האם קרואטיה היא נבחרת חביבה שבסוף תעוף ברבע הגמר כצפוי מול ספרד או שיש בדור הזהב הנוכחי שלה פוטנציאל להגיע רחוק ולפחות לשחזר את ההישג של שוקר, בובאן ושאר כוכבי הנבחרת שהגיעה לחצי גמר ב-1998? האם ראמוס ופיקה יתעוררו בנוקאאוט או ימשיכו לחלום ולשלם ביוקר? וכמובן – אנחנו מצפים לראות כמה הכרעות בפנדלים.
השלכות ה-VAR
אלמלא שיפוט הווידאו, פורטוגל היתה מסיימת מעל ספרד וכל התמונה היתה אחרת. גרמניה אפילו היתה עשויה עדיין להיות איתנו (בגול הראשון של דרום קוריאה הונף דגל לנבדל). אבל הרגעים הגדולים והבלתי נשכחים במונדיאלים מגיעים תמיד בשלב הנוקאאוט, והפעם שיפוט הווידאו – בטורניר הבכורה שלו – אשכרה עשוי להכריע את זהות המנצחות בנוקאאוט ואלופת העולם.
אחד הכוכבים הגדולים של המונדיאל: ה-VAR (גטי אימג'ס)
יו"ר ועדת השופטים פיירלואיג'י קולינה טען שתוך כדי הטורניר השופטים עושים התאמות ושיפורים תוך כדי תנועה בכל הקשור לשימוש ב-VAR. מעניין לראות אם נמשיך לראות הרבה פנדלים או שבנוקאאוט שופטים ייתנו יד למשחק יותר קשוח ברחבה ויבליגו על תפיסות ונגיעות קלות שהפכו לפנדלים בשלב הבתים? דבר אחד בטוח – השופטים שסרחו בטורניר הזה לא צריכים לשפוט בנוקאאוט. שפיפ"א תדאג למנות את הטובים ביותר.
איזה סופרסטאר יופיע וישבור את המנחוס?
כריסטיאנו רונאלדו אמנם זכה ביורו עם פורטוגל, אבל בשני המונדיאלים האחרונים כשל. לאו מסי לא כבש גול אחד בנוקאאוט בשלושה מונדיאלים(!) והפסיד עם ארגנטינה ארבעה גמרים (כולל שלושה בין 2014 ל-2016). ניימאר אמנם הפסיד רק משחק תחרותי אחד במדי ברזיל הבוגרת, אבל הרגע הזכור שלו הוא הפציעה, הדמעות ופספוס חצי הגמר במונדיאל הביתי לפני ארבע שנים. לבלגיה יש כוכבי על בדמותם של דה בריינה, הזאר ולוקאקו, לאנגליה יש הארי קיין, לצרפת את גריזמן, פוגבה ואמבאפה, לקולומביה את קינטרו הנפלא, לדנמרק את אריקסן, לקרואטיה את מודריץ' (מספר 10 הכי טוב בשלב הבתים), לשוויץ את שאקירי וכו'. מי מהסופרסטארים יגיע למאני טיים בנוקאאוט? האם הטורניר הזה יהיה רשם על שמו של כוכב על?
מה דעתך על הכתבה?