אנגליה הייתה ידועה במשך שנים בשוערים הגרועים שלה ובבועטי הפנדלים העוד יותר גרועים שלה. אם היה נושא שאפשר היה ללגלג עליו בכדורגל האנגלי אלה היו תצוגות הזוועה של שוערי אנגליה במונדיאלים ובאליפויות אירופה. דיוויד סימן, סקוט קרסון ודיוויד ג'יימס התפרסמו בזכות הפשלות שלהם במשחקי הנבחרת, למרות שבימים כתיקונם היו בסך הכל שוערים לא רעים בכלל.
אלא שביום שלישי באצטדיון ספרטק במוסקבה נולד נרטיב חדש של שוער אנגלי. ווינר שהדף פנדל בלי להתרגש יותר מדי ושלח את אנגליה לרבע גמר המונדיאל אחרי ניצחון בפנדלים, בפעם הראשונה במונדיאל, על קולומביה. אתרי הספורט בממלכה היו מיואשים מעצם ההגעה לבעיטות ההכרעה, ואפשר להבין אותם. הם הפסידו בגביע העולמי 1990, אחרי כך ב-1998 וגם ב-2006 וביורו 1996, 2004 וב-2012. למעשה, אנגליה זכתה רק בדו קרב פנדלים פעם אחת בטורניר גדול – מול ספרד ביורו 1996 – לפני שנכנעה לגרמנים. פיקפורד היה שוער אברטון בעונה החולפת, אבל זה לא הפריע לרוב הפרשנים לקבוע שהוא החוליה החלשה בנבחרת אנגליה. השוער בן ה-24 שותף רק בשלושה משחקים לפני הגביע העולמי, בגלל שג'ק באטלנד היה מועמד לאפודת השוער הראשון. אבל גארת' סאות'גייט, שוויתר על השוער הוותיק ג'ו הארט שפישל ביורו 2016, החליט להמר על השוער הנמוך יחסית (1.85 מ').
"לא אכפת לי שאני רק 1.85 מטר", אמר פיקפורד אחרי שספג שער מרגלי עדנאן ינוזאי מול בלגיה במשחק הנעילה של שלב הבתים. "חסרים לו עשרה סנטימטרים", חלק עליו השוער היריב טיבו קורוטאה, "אני הייתי לוקח את הכדור הזה. הוא פשוט לא מספיק גבוה". במשחק לאחר מכן, מול יפן, קורטואה ספג שני שערים ורבים סגרו איתו חשבון. גם מול קולומביה פיקפורד הוכיח לקורטואה שהוא לא היה צריך לדבר עליו, כשהדף את הפנדל של קרלוס באקה והביא במו ידיו את אנגליה לשלב הבא. "זו הייתה הדיפה מעולה. אני מתפלא שהוא הגיע לכדור", אמר בסרקזם המאמן הלאומי. סאות'גייט הוא מאמן עם המון אומץ. הוא הימר על שוער שבמשך שנים סנדרלנד שלחה אותו בהשאלות לשש קבוצות נידחות, כמו דרלינגטון, אלפרטון טאון, ברטון אלביון, קרלייל יונייטד, ברדפורד ופרסטון נורת' אנד. הסיפור הזה מזכיר במידה רבה את זה של הארי קיין, שהושאל כל עונה מטוטנהאם לקבוצות קטנות ולפני ארבע שנים אפילו יצא לחופשת קיץ ולא ידע אם בעונה לאחר מכן יהיה עדיין שחקן טוטנהאם.
פיקפורד מאושר אחרי הניצחון על קולומביה (AFP)
נבחרת אנגליה הנוכחית מורכבת משחקנים שהגיעו מלמטה. לא כאלה שעלו מיד למגרש עם כפית של זהב בפה. ראחים סטרלינג, דלה עלי ואחרים הם חבורה של לוחמים ולכן כנראה גם מצליחים. סאות'גייט, כמובן, יודע להעריך ווינריות בפנדלים, אחרי שהחמיץ את הבעיטה שלו בהפסד של אנגליה ביורו 1996 בחצי הגמר נגד גרמניה. בחזרה לשוער. פיקפורד מוכר בסנדרלנד בערך מגיל שש, כשהיה יושב ביציע של אצטדיון האור. השוער שמכונה "פיקי" נולד בשכונת וושינגטון של פועלים קשיי יום, קצת מחוץ לסנדרלנד. השכונה מרוחקת רק עשר קילומטרים מ"איצטדיון האור" של סנדרלנד, שרצתה בזמנו להיות קבוצת פאר כמו בנפיקה, ממנה שאבה את שם האצטדיון. במציאות המועדון ירד העונה לליגה השישית.
בגיל שמונה רשמו הוריו של פיקפורד את הילד לאקדמיה לכדורגל ומגיל צעיר הוא נודע בעצבי הברזל שלו. בכל פעם אמרו לו שהוא נמוך מדי, ובכל זאת שיחק בכל הנבחרות הצעירות של אנגליה. החברים שהקיפו אותו מדברים עליו במונחים של צעיר רגיל, ביישן, כזה שלפני כמה שנים עדיין צייץ בחשבון הטוויטר שלו שהוא הולך עם החברים ל"נאנדוס" והתלונן שהוריו לא מוכנים לעשות לו מנוי לסקיי כדי שיראה את משחקי הכדורגל בחדר שלו. גם החברה שלו, מגאן דייוויסון, נמצאת איתו מגיל 14, מאז שהיו תלמידים בבית הספר. הסיפור הרומנטי נמשך גם בימים אלה, כשהגיעה למשחקי אנגליה ועודדה אותו מהיציע. לפני שנתיים קיבל סוף סוף פיקפורד הזדמנות לשחק בסנדרלנד ולמרות שהקבוצה ירדה ליגה, הוא הצטיין. באברטון חיפשו שוער ושילמו עליו 30 מיליון ליש"ט, עם שכר של 25 מיליון ליש"ט לחמש שנים. למרות העונה הטובה, רבים שאלו מי זה הפיקפורד הזה והזלזול בו נמשך, באוקטבות משתנות, עד למשחק נגד קולומביה.
סאות'גייט. מאמן עם אומץ (GETTY IMAGES)
אבל לפיקפורד שוב דבר לא הולך במקרה. הוא עבד קשה כדי ללמוד את הצורה בה הקולומביאנים בועטים פנדלים. סאות'גייט גם ביקש ממנו שאחרי כל בעיטה של כדורגלן קולומביאני לעברו הוא ייקח את הכדור ויעביר אותו אישית לבועט הפנדלים האנגלי. עניין של קארמה וגם רצון למנוע מדויד אוספינה לנסות לאיים עליו פסיכולוגית. "אני אולי צעיר, אבל מנטלית אני מאוד בוגר", הוא אמר בשלישי אחרי ההישג. מנהל האקדמיה בסנדרלנד, קווי בול, שישב ליד פיקפורד ביציע עוד כשהיה ילד בלונדיני קטן אמר עליו אמש: "הוא אף פעם לא שכח את השורשים שלו. כשהיה ילד רץ אחרי שאתן לו חתימה. עכשיו המצב הפוך. הוא הראה לי את התמונה שלי איתו אחרי כמה שנים ושאל אם אני זוכר את הרגע הזה". העונה, כשהגיע לאברטון, הוא קיבל המון הכוונה וגב מוויין רוני. "לשחק לצדו וליד שחקנים מנוסים אחרים נתן לי המון ביטחון העונה", אמר.
"כמו כל השוערים בעולם גם בו יש משהו משוגע", אמר עליו אחד מחבריו הקרובים, "הוא חובב ספורט מטורף. הוא אוהב אגרוף, רכיבה על אופנועי מרוץ וגולף. הוא אוהד להסתכן". "היה לו ביטחון משוגע", נזכר אתמול בול, "בגיל 17 היה שואל אותי איך הוא לא השוער הראשון של סנדרלנד. אחרי ששיחק את המשחק הראשון בקבוצה התקשר אלי להגיד לי תודה". היום אנגליה כולה כבר מודה לו.
מה דעתך על הכתבה?