סיפור ההצלחה הסנסציוני של נבחרת מרוקו במונדיאל 2022 הופך ממשחק למשחק גם לסיפור הצלחה גדול של ההסברה הפלסטינית. אם הניצחון של אריות האטלס על בלגיה בשלב הבתים עוד היה חלק משטף משחקים יומיים וההדים שלו לא נשמעו למרחקים, הרי שההדחות המפתיעות של ספרד ופורטוגל, והעלייה לחצי הגמר, כבר הפכו את מרוקו לסיפור כלל עולמי.
ומעיניו אף אחד לא נעלמה העובדה ששחקני מרוקו חוגגים דווקא עם דגלי פלסטין אחרי כל תוצאה מוצלחת. כך הסיפור הספורטיבי של הנבחרת האפריקאית הכי מצליחה בתולדות הגביע עולמי, לקח יד ביד את הסוגייה הפלסטינית עד לכותרות הראשיות גם בעולם המערבי.
ב"גרדיאן" סיפרו אמש לעשרות אלפי המקליקים: "אחרי הניצחונות, במקום לחגוג עם דגל המדינה שלהם, אריות האטלס העדיפו את דגל פלסטין. הם ניצלו את הזמן שלהם על הבמה המרכזית כדי להציף את המטרה הפלסטינית".
מבחינת מארגני הטורניר בקטאר, נראה שהמטרה הושגה. מצד אחד אזהרות חמורות נגד סממנים של הקהילה הלהט"בית, איומים על נבחרות לבל הקפטנים יענדו סרטים בצבעי הקשת, איסור כניסה לאצטדיונים לאוהדים עם לבוש שמזכיר את הקהילה. מצד שני מתיחת הגבולות כשמדובר בסממנים פרו פלסטינים.
כבר במשחק הפתיחה של המונדיאל, קפטן נבחרת קטאר, חסן אל היידוס, הצטלם עם סרט קפטן שמעוצב על פי דגל פלסטין "כדי להביע תמיכה בעם הפלסטיני, לעיני כל העולם". בהמשך הוא החליף את הסרט בגלל איסור של פיפ"א על סממנים פוליטיים, אבל המסר עבר ובדיעבד זה היה הרמז לבאות.
אם קטאר לא מנסה להסתיר את התמיכה הכספית ארוכת השנים שלה בארגון חמאס, היא בוודאי לא תפעל למיגור העידוד המאסיבי של פלסטין. להיפך, היא תזין אותו. מהרגע הראשון במונדיאל, בכל משחקי הנבחרות הערביות הופיעו דגלים רבים של פלסטין והניצחונות כאמור החלו להיחגג עם דגלי הרשות.
את הסולידריות הערבית היה קל להצית, אבל הייתה גם מטרה גלובלית יותר. פתאום לא רק דיווחים על פגיעה בזכויות העובדים והחוקים נוקשים של קטאר החשוכה, אלא גם הצפה של "הבעיה הפלסטינית". וזה עובד. ב"אוגלובו", אחד מגופי התקשורת המרכזיים בברזיל, כינו את פלסטין "הנבחרת ה-33 במונדיאל" ודיווחו בתלהבות על פריטי הלבוש הרבים הפרו-פלסטיניים שנמצאים בהישג יד עבור כל אוהד שמגיע לקטאר ומסתובב בשוק.
בעיתון הגרמני הנחשב "דר שפיגל" תהו בסוף השבוע "האם זו התשובה הערבית ל-One Love?", וכתבו: "בזמן שצבעי הגאווה אסורים במונדיאל, יש הרבה מאוד סממנים פרו פלסטינים בטורניר בקטאר. הקונפליקט במזרח התיכון מורגש דרך קבע בגביע העולמי".
ג'וואד אל-יאמיק המרוקאי שמשחק עם שון וייסמן בריאל ויאדוליד הניף דגל פלסטיני ואחריו עשו זאת גם אשרף דארי ואחרים. אתמול הגיע תורו של עבדלחמיד סבירי, שאחרי הניצחון המזהיר על פורטוגל פרסם באינסטגרם תמונה של עצמו עטוף בדגל פלסטין וכתב "חופש". לא דגל מרוקו, אלא פלסטין.
הסיוט של ארגנטינה, החלום של מרוקו: מארבע תצא אלופת עולם
אמבפה צהל אחרי הפנדל, בצרפת חגגו: "קיין, אנחנו אוהבים אותך"
רונאלדו מירר בבכי, בת זוגו נגד המאמן: "זלזלת בשחקן הטוב בעולם"
"על מה אתה מסתכל, טמבל?": משפט הקאלט של מסי מודפס על חולצות
המגמה ברחוב וביציעים לא פסחה גם על אוהדים ועיתונאים שלא מכירים במאומה את הסוגייה, אבל שמחו לשחות עם הזרם הקטארי. כשאוהד אנגלי עומד מאחורי שדר ישראלי וקורא "free palestine", וכשאוהד של ארגנטינה מצטלם כשהוא עונד סרט קפטן שמעוצב על פי דגל פלסטין, אפשר להבין שהמטרה הושגה במידת מה.
אלה רק דוגמאות. הרשתות וגם סוכנויות הידיעות, מלאות בתמונות של אוהדי נבחרות שמרוחקות מאוד מהמזרח התיכון או מצפון אפריקה, כשהם מקושטים בפריטים פרו פלסטינים. אולי בכלל מדובר בקטארים שלבשו חולצות של צרפת או הולנד והניפו צעיף פלסטיני, אבל זו תהיה שלא עולה במוחו של גולש או קורא ממוצע.
"פלסטין הביסה את ישראל על במת הכדורגל הכי גדולה שיש", כתבו לפני כמה ימים ב"אל ג'זירה" בשפה האנגלית, "רק העתיד יגיד אם הסולידריות החזקה עם פלסטין תתורגם גם למעשים מבחינה פוליטית, אבל דבר אחד בטוח – המונדיאל הזה ייזכר בהיסטוריה בזכות ניצחון אחד ברור. פלסטין – ישראל 0:1".