ברצלונה היא לא נבחרת ספרד ובאיירן מינכן היא לא נבחרת גרמניה, אבל לכל מועדון היו בשבוע שעבר במחזור הפתיחה חמישה נציגים בנבחרות. חצי הרכב. ג'ורדי אלבה, פראן טורס, גאבי, פדרי וסרג'יו בוסקטס פתחו אצל לואיס אנריקה. על הספסל נשארו עוד שלושה מברצלונה: אנסו פאטי, אריק גרסיה והמוזמן האחרון אלחנדרו באלדה שגם עלה כמחליף לעמדת המגן השמאלי. שמונה שחקנים שלח צ'אבי לנבחרת, דומה כל כך לימים שהוא בעצמו שיחק בלה רוחה. הימים הקסומים. צ'אבי לא היה אז היחיד מברצלונה. הנבחרת ההיא של ויסנטה דל בוסקה ועוד קודם של המאמן לואיס אראגונס, זכתה בשלושה תארים. יורו 2008, מונדיאל 2010 ויורו 2012. שום נבחרת לא ידעה לעשות רצף כזה. אלה היו ארבע שנים של עליונות טוטאלית.
אם יש משהו שמחבר את נבחרת המופלאים ההיא עם זו שמשחקת עכשיו בקטאר זו הנוכחות של שחקני ברצלונה. בוסקטס יכול לעשות השוואות. הוא היה אז והוא נמצא היום. הניצחון הגבוה על קוסטה ריקה ביום רביעי שעבר, לא יכול עדיין ללמד דבר. ראינו כאן את אנגליה נותנת שישייה לאיראן וחשבנו שהנה זה הטורניר שלהם, אבל שלשום בלילה הם בקושי חילצו תיקו מארצות הברית. ספרד רוצה להיות אחרת ואחרי ה-0:7 במחזור הראשון, היא תרצה לתת עוד סיבה לספור אותה לקראת המשך הטורניר. השחקנים של ברצלונה אמורים שוב להיות הבסיס של אנריקה. זה חשוב עבור הנבחרת, זה אפילו יותר חשוב עבור ברצלונה.
גם אם ברצלונה ובאיירן לא מייצגות את נבחרות ספרד וגרמניה, הן מיקרוקוסמוס של לה רוחה והמנשאפט ובשנתיים האחרונות, היתרון ברור. זה לא יתרון. זה נוקאאוט. חמישה מפגשים היו בשנתיים האחרונות בין ברצלונה לבאיירן מינכן. בכל החמישה ניצחה באיירן. יחס השערים 2:19 לבווארים. רק בתבוסה שתיזכר לשנים ב-14 באוגוסט 2020 כבשה ברצלונה צמד שערים מול השמינייה. בארבעת המפגשים האחרים בשנתיים האחרונות שהיו בשלב הבתים של ליגת האלופות, הביסה באיירן בלי שברצלונה מצאה את הרשת. שלוש פעמים חזרה על עצמה התוצאה 0:3 לגרמנים.
אז נכון שספרד כנבחרת ידעה לנצח את גרמניה בפרק הזמן הזה. המפגש האחרון בין השתיים היה בסביליה בדיוק לפני שנתיים בליגת האומות ואם גרמניה מחפשת סיבות לנקום הערב, יש לה את השישייה שהיא ספגה באותו מפגש כל כך חד צדדי. פראן טורס במשחק הכי טוב שלו בנבחרת ספרד כבש שלושער. גם אלברו מוראטה היה בין הכובשים.
לפני כן היו בעיקר מפגשי ידידות, אבל הזיכרונות של ספרד ממפגשים עם גרמניה בטורנירים גדולים הם יותר מדי טובים. המפגש האחרון בין השתיים במונדיאל היה ב-2010 בדרבן שבדרום אפריקה. זה היה בחצי הגמר וקרלס פויול כבש כדי לשלוח את ספרד לגמר ומשם עם הגול של אנדרס אינייסטה לקחת את גביע העולם היחיד שיש לה. שנתיים קודם באצטדיון ארנסט האפל בווינה, גרמניה וספרד נפגשו בגמר היורו. פרננדו טורס כבש בדקה ה-33 וספרד זכתה באליפות. שני מפגשי הענק האלה היו בשליטה של ספרד. זו הייתה ספרד הכי גדולה אי פעם. ספרד עם שבעה שחקני ברצלונה בהרכב.
12 שנים אחרי הזכייה האחרונה שלה בגביע העולם, ברצלונה שוב נוכחת בהרכב ספרד. נוכחת מאוד בסגל. גרמניה תעלה הערב למשחק באצטדיון אל בית בעיר ח'ור הצפונית לדוחא כשהיא חייבת לנצח. ההפסד ליפן לא היה מתוכנן. זה היה אמור להיות המשחק הכי מסקרן של שלב הבתים, אבל הפך להיות הגמר של גרמניה. לפני ארבע שנים ברוסיה היא עפה כבר אחרי שלב הבתים. הגיעה למדינה של פוטין כאלופת עולם מברזיל 2014, אבל הודחה עוד לפני שמינית הגמר.
הלחץ על האנזי פליק מטורף. גם אם בגרמניה יש רבים שמחרימים את המונדיאל הזה כיוון שהוא נערך בקטאר, פליק והשחקנים שלו לא רוצים לקפל את הציוד לפני הנוקאאוט. בגרמניה עדיין מצפים מהם להביא את הגביע. המשחק הערב הפך להיות המבחן הכי גדול עבור שתי הנבחרות, אבל מי שיביטו בו במיוחד יהיו הקטלאנים בברצלונה, שם כבר מחכים יותר משבע שנים להיות הכי טובים באירופה וגם העונה זה לא יקרה.
משחק גדול הערב של ספרד עם נוכחות משמעותית של פדרי, גאבי וחבריהם מהרמבלאס, יכול ללמד על תחילת השינוי גם עבור היושבים ביציעי קאמפ נואו.
מה דעתך על הכתבה?