המצב הזה התקיים יותר מפעם אחת ביום ראשון האחרון ב"מרצדס בנץ סופרדום" בניו אורלינס, כאשר המארדי-גרא הגיע גם ל-WWE באירוע הרסלמניה, תחרות ההיאבקות הגדולה והחגיגית של השנה. האווירה בחלקים השונים של האולם בהם עברנו, מיציע העיתונות הגבוה ועד עמדת הצלמים בקרבת הזירה, הייתה רותחת ואנרגטית לאורך שבע השעות בהן נמשך האירוע, וכבכל שנה, הגיעו אוהדים מ-50 מדינות ארה"ב ומעשרות מדינות בעולם.
קרבות מקדימים
באטל רויאל גברים על הגביע על שם אנדרה הענק
אף מתאבק לא רוצה לשבת על הספסל ברסלמניה וגם הארגון עצמו מודע לכך. אז איך משלבים את כולם באירוע? דוחסים את כל מי שלא זכה לעלילה מרכזית מספיק בשביל קרב סולו, לקרב "באטל רויאל" המוני, בו מתאבק מודח כשהוא מועבר מעל החבל העליון ונוגע ברצפת האולם. השנה הזוכה היה מאט הארדי הוותיק, שזוכה לעדנה ופופולריות מחודשת עם גימיק ה-Woken שהמציא עוד טרם חזר לפני שנה ל-WWE. בסיום חזינו בחיבור מתבקש למדי בינו לבין בריי וויאט הביזארי, ובחיבוק ביניהם לאחר שוויאט סייע להארדי לזכות.
אירוע הרסלמניה בעיצומו (צילומים: אלון לוין)
אליפות משקל קל: סדריק אלכסנדר נגד מוסטפה עלי
אלכסנדר זכה בתואר הפנוי. רגע מרגש עבור המתאבק שהוחתם לאחר טורניר למתאבקי משקל קל פרילאנסרים שה-WWE קיימו לפני שנתיים, ובו הקהל התרשם כל כך, שקרא במשך דקות ארוכות "Please sign cedric" ("בבקשה, תחתימו את סדריק"), למרות שהנ"ל לא זכה בטורניר.
באטל רויאל נשים על הגביע על שם הפביולס מולה
עוד אבן דרך חשובה במהפכת הנשים שמתרחשת בארגון. ביילי, אהובת הקהל, חשבה שניצחה כשנותרה לבדה בזירה, אך הזוכה בגביע הייתה לבסוף נעמי, שחזרה לזירה לאחר שיצאה קודם לכן מתחת לחבלים ולכן לא הודחה. הניצחון מצביע על אמון רב שניתן בנעמי, לאחר שבשנה שעברה זכתה באליפות הנשים ברסלמניה, מול קהל ביתי באורלנדו.
מצג זיקוקים מרשים והאירוע נפתח, מכיל קרבות של שני הרוסטרים המרכזיים של ה-WWE: רו (שמשודרת בימי שלישי בספורט1) הממותגת באדום, וסמאקדאון הכחולה.
מפגן זיקוקים מרשים והאירוע נפתח
אליפות בין יבשתית: המיז (א) נגד סת' רולינס נגד פין באלור
המיז מתגאה בכך שהחזיר את היוקרה לתואר הבין יבשתי (המשני לאליפות האוניברסלית של רו), וניתן לראות בעובדה ששלושה אלופי עולם לשעבר מתחרים עליו על הבמה הגדולה מכולן, חיזוק לדבריו. לאחר קרב דינמי והפכפך כצפוי, רולינס מצמיד את מיז כדי להפוך לאלוף החדש. זכייה זו מכניסה אותו למועדון הגראנד סלאם המצומצם (זוכי שני תארים משניים, אליפות זוגות ואליפות עולם).
אליפות נשים סמאקדאון: שרלוט פלייר (א) נגד אסקה
קרב הערב מבחינת רבים. האלופה, בתו של המתאבק האגדי ריק פלייר, ממשיכה לספק היאבקות טכנית ברמה גבוהה ואמינה, מול התופעה היפנית אסקה, שהגיעה לקרב עם רצף הניצחונות מהארוכים בהיסטוריה. היא בלתי מנוצחת במאות קרבות במשך מעל לשנתיים, כולל זכייה ברויאל ראמבל הנשים הראשון אי פעם, והבמה הגדולה הייתה מוכנה לזכייה המיוחלת שלה באליפות… אלא שבהפתעה גמורה נעשתה היסטוריה, והרצף של אסקה לא רק נקטע, אלא גם בכניעה שלה, כששרלוט נעלה את ה"פיגר אייט" (מחווה שלה ל"פיגר פור" של אביה).
אליפות ארה"ב: רנדי אורטון (א) נגד בובי רוד נגד רוסב נגד ג'ינדר מהאל
רוסק בגימיק הנוכחי (מכריז על כל תוכנית בה הוא מופיע כ"רוסב דיי" – יום רוסב) הפך איכשהו לדבר הכי חם היום ב-WWE. אוהדים בעיר בירכו במשך כל סוף השבוע זה את זה בברכת "יום רוסב שמח", סטטוס שהעמיד אותו כפייבוריט לקבל את הצ'אנס מהכותבים וההנהלה ולצאת עם האליפות. אלא שכפי שהבטיח מהאל כשראיינו אותו שלושה ימים קודם לכן, הוא זה שזכה בסוף, למורת רוחם של האוהדים.
אורטון מבצע את האר-קיי-או המפורסם שלו
קורט אנגל ורונדה ראוזי נגד טריפל אייץ' וסטפני מקמהן
אחד הקרבות המצופים של הערב. הזוג הנשוי סטפני מקמהן (בתו של יו"ר ה-WWE וינס ומנהלת המותג) וטריפל אייץ' (שמשמש בתפקיד בכיר בארגון ושומר לעצמו את הזכות להתאבק פעם בשנה ברסלמניה תמורת בונוס שמן למשכורת), אתגרו את קורט אנגל, מתאבק עבר מהטובים אי פעם ומדליסט אולימפי, ואת ההחתמה החדשה שלהם – סופרסטארית ה-UFC רונדה ראוזי, שמעתה תרוויח את לחמה מעבודה בזירה שלא כוללת רמונט כללי לפנים. אנגל כבר לא אנרגטי ומדהים טכנית כמו בימי הזוהר שלו, אך הוא עדיין סיפק את השואו הדרוש ברמה ששמרה את רוב העניין והזרקורים על ראוזי, שעושה רושם שנהנית מאוד מהאספקטים התיאטרליים של הג'וב החדש, וכצפוי הכניעה את סטפני כדי לנצח יחד עם אנגל את הקרב.
ראוזי מדגימה MMA על טריפל אייץ'
אליפות זוגות סמאקדאון: האוסו'ז (א) נגד הניו דיי נגד הבלאדג'ן בראדרס
הניו דיי והאוסוז הם שני הצוותים המצליחים ביותר בעשור האחרון. הראשונים גם החזיקו בכהונת אליפות הזוגות הארוכה בהיסטוריה (הישג שבענף מבוים כמו היאבקות מצביע יותר על הצלחה של הדמויות בקרב האוהדים מאשר יכולות נטו בזירה). כל זה לא עזר להם מול "האחים המכים" אריק רואן ולוק הרפר המגודלים, שהדמויות שלהם נארזו מחדש לא מזמן וכעת הם בעיצומו של פוש (דחיפה מצוות הכותבים כדי לעזור לדמות לצבור מוניטין ולהצליח) גדול. תוך שש דקות מאוד חד צדדיות, הרפר הצמיד את קופי קינגסטון מהניו דיי כדי להעניק להם את האליפות הראשונה שלהם.
ג'ון סינה נגד האנדרטייקר
סלב העל סינה, שכבר לא ממש נשאר לו מה להוכיח בזירה, החליט ע"פ העלילה לסגור פינה אחרונה ולאתגר את אנדרטייקר (שלכאורה פרש לאחר ההפסד לרומן ריינס בשנה שעברה) למה שרבים הגדירו במשך שנים "קרב חלומות" ברסלמניה. עד לצלצול הפעמון, למעשה לא הוכרז רשמית אם טייקר (כפי שנקרא בקיצור ע"י הקולגות שלו) נענה לאתגר והאם הוא באמת יתקיים. סינה החל את האירוע כשהוא יושב בקהל כאחד האדם, כביכול מקבל את גזר הדין. בשלב זה של האירוע נשמע מוזיקת הכניסה שלו והוא רץ לזירה.
המתאבק אליאס הגיע גם הוא לזירה ואתגר את סינה, ככל הנראה כדי לגרום לקהל להאמין סופית שטייקר נשאר בבית. לאחר שסינה גבר עליו, השתרר חושך באצטדיון והחלו משחקי המוחות – ובעיקר הפירוטכניקה – הידועים של טייקר: רעמים, ברקים צליל ה"גונג" המזוהה עמו, ואז הוא הופיע – האיש, האגדה, גיבור ילדות של רבים מאיתנו, ובעיקר המתאבק התשוש שעבר השנה ניתוח במפרק הירך – האנדרטייקר. בהתחשב בנסיבות, וגם בהתאם למוניטין ארוך השנים שלו, סינה לא הפעיל על הארגון "לחץ פוליטי" להיראות חזק או דומיננטי, ולא גרר את טייקר למופע פיזי שיקשה עליו. אחרי פחות משלוש דקות של סקווש (קרב חד צדדי לחלוטין, כמעט ללא מענה מצד המפסיד), אנדרטייקר העלה את מאזן רסלמניה המדהים שלו (כן, מדהים למרות שלא מדובר בניצחונות אמיתיים, אבל זה כבר סיפור אחר) ל-24-2, ונפרד בכריעת ברך מהאוהדים. סינה לא היה במיטבו ופישל במכירה (ניסיון לגרום לתרגיל להיראות אמיתי וחזק) ובתזמון של כמה מהלכים מרכזיים בקרב. ניתן היה לצפות לדיוק מירבי על במה בסדר גודל כזה, במיוחד כשיום העבודה שלו לא הגיע לשלוש דקות נטו, אבל בקריירה של אדם כמו סינה זה כבר לא ישנה בלאו הכי. מדובר בקרב הרסלמניה הקצר ביותר של שני המשתתפים.
"הקברן" בדרכו לזירה
אנדרטייקר במחווה המסורתית
בשדה התעופה בדרכנו חזרה ארצה, אדם מקורב מאוד לאליאס סיפר לנו שאיש, כולל אליאס שהשתתף בקטע, לא ידע עד זמן אמת אם אכן יתקיים קרב, ושטייקר הובל ברכב לאחורי הקלעים ממש דקות ספורות לפני צאתו לזירה, כדי למנוע הדלפה של גורל הקרב. למרות כל הנחות היסוד ההגיוניות כי זהו הקרב האחרון של אנדרטייקר, ה-WWE כבר הכריזו על הופעה נוספת שלו באירוע מיוחד בערב הסעודית ב-27 לחודש.
עוד מצפה לו הופעה באירוע מיוחד בערב הסעודית
שיין מקמהן ודניאל בראיין נגד סמי זיין וקווין אוונס
עוד קרב של מנהלים נגד עובדים, הפעם מכיוון סמאקדאון, ובהיפוך תפקידים (סטפני וטריפל אייץ' הם ההילים – כלומר ה"רעים" בסיפור, בעוד מקמהן – אחיה של סטפני – ובראיין הם גיבורי הקהל, הפייסים). הקאמבק המוצלח של הערב. בניגוד לאנגל ואנדרטייקר, בראיין קטן המימדים, סיפור הסינדרלה הגדול בהיסטוריה, לא מתקרב לגיל 50, ולמרות היעדרות של שנתיים מהזירה, ועוד בשל פציעה חמורה בצוואר, נתן מופע משופשף ונראה שהפער מהשיא יכול להיסגר בקלות, כל עוד ישמור על עצמו (ויריביו, או שותפיו למופע בהקשר זה, ישמרו עליו באותה מידה) ולא ייפצע. סמי זיין וקווין אוונס הם וורקרים מצויינים וותיקים שתמיד נותנים עבודה טובה, ומעניין לראות לאן יקח אותם הסיפור, לפיו בעקבות ההפסד שניהם מפוטרים. ניצחון של מקמהן ובראיין, שסחף את 78,363 האוהדים בקהל בקריאות ה-"Yes! Yes!" המזוהות איתו, שהרעידו את הסופרדום.
זייין מטיל את מקמהן
אליפות נשים רו: אלכסה בליס (א) מול ניה ג'קס
בדרך כלל בקרבות של "דוד מול גוליית", המתחרה הקטן יותר הוא האנדרדוג הפייס, שמתחרה כנגד כל הסיכויים נגד המתאבק הגדול והמפלצתי. הפעם המצב הפוך, כשבליס נבנתה היטב כפרינססה וממזרית שמצליחה להפעיל מניפולציות ולהשיג את שלה בכל פעם, לעומת ג'קס (עוד נצר סמואני למשפחת המתאבקים הגדולה שכוללת את דה רוק, רומן ריינס, האוסוס ועוד רבים) העצומה שנפגעה מהניצול שעברה על ידי בליס. הסיפור עבד והקהל תמך בטירוף בג'קס, האהובה מאחורי הקלעים ומוכשרת למדי על המסך. עוד חילוף תואר כאשר ג'קס ניצחה ולא התביישה לבכות מהתרגשות עקב המעמד.
אליפות ה-WWE: AJ סטיילס (א) נגד שינסקה נקאמורה
עוד קרב שנחשב לקרב חלומות שרבים חיכו לו ולא סיפק את הסחורה. שניים מהמתאבקים הטובים בעולם כיום, שכבר הספיקו להיפגש ביפן לפני ימיהם ב-WWE והפיקו קרב שגירד את החמישה כוכבים, קיבלו 20 דקות לקרב שלהם, מה שנחשב לארוך יחסית לקרב ממוצע, אך לא מספיק כדי להשתחל לרשימת הקרבות הגדולים בהיסטוריה של האירוע. נקאמורה זכה לכניסה הסוחפת של הערב, כשאת מוזיקת הכניסה המעולה שלו ניגנו בלייב הגיסטריסטית ניטה שטראוס (שמנגנת עם אליס קופר), רביעיית מתופפים ועשרים כנרים צעירים. עוד תוצאה מפתיעה כאשר כמו בסיפור של אסקה, זוכה הרויאל ראמבל היפני נקאמורה, לא השלים את הסיפור הקלאסי של המסע אל האליפות, והפסיד נקי לסטיילס-קלאס של איי-ג'יי. המבקר הנחשב דייב מלצר העניק לקרב הזה 3.75 כוכבים. כאמור אכזבה במושגים של מפגש פסגה כזה. בסיום נקאמורה לא השלים עם ההפסד עשה היל טרן (שינה גישה לכיוון שאמור להפוך אותו לשנוא) כשהפתיע את סטיילס עם מכה מתחת לחגורה.
נקאמורה במהלך לא ספורטיבי
אליפות זוגות רו: שיימוס וסזארו נגד ברון סטרומן ושותף לבחירתו
דווקא הקרב בהשתתפות ברון סטרומן, אדם ענק מימדים ומאיים בד"כ שהיה הפריצה המטאורית של 2017, הפך לאתנחתא הקומית של הערב. סטרומן התעקש שהוא יכול לזכות באליפות הזוגות לבד ולא צריך שותף לצדו, אולם מאחר ולא הייתה לו ברירה אלא למצוא אחד, הוא ירד אל הקהל וחיפש מישהו שיעמוד לצדו בשביל הפורמליות. כשהגיע ממש עד לכותב שורות אלו, בחר ילד כבן 10 בשם ניקולס, שהונחה ע:י סטרומן לעמוד בפינה ולהמתין לניצחון. הקהל שהיה במצב עד כה במצב רוח מרומם זרם עם הסיפור המופרך ועודד את ניקולס כל הקרב, במיוחד כשזה תפס אומץ והחליף למספר שניות את סטרומן בזירה (שניות שבהן עמד מול סזארו, הבין לאן נכנס ומיהר לצאת חזרה). וכדי להפוך את המחזה האבסורדי להזיה של ממש, סטרומן ניצח, וניקולס הוזמן להניף (בקושי רב) את חגורת האליפות שלו, חגורה שיכל להשוויץ בה למחרת בבוקר כשחזר לכיתה ד'. מהרגעים שהקהל באולם נהנה ממנו בעוד הקהל בבית זורק פיצוחים לעבר המסך. סטרומן נאלץ לוותר על האליפות למחרת ברו (בכל זאת הילד צריך להיות בבית ספר…), אך הבטיח בתור פאנץ' סופי לסיפור, שבחופשת הקיץ הם עוד יחזרו לשתף פעולה.
סטרומן מפגין אתלטיות
הקרב המרכזי: אליפות אוניברסלית: ברוק לסנר (א) נגד רומן ריינס
הקהל לא רצה את ריינס במיין אבנט, אך וינס מקמהן כמיטב המסורת דבק באנשים שהוא מאמין בהם, ותפר עבורו את הניצחונות הדרושים בדרך להשתתפות רביעית רצופה בקרב הסוגר ברסלמניה. לסנר מצד שני, אחד הכוכבים האמינים בזירה (לא חוכמה גדולה, כשיש לו נטייה שכנראה הביא עמו מה-UFC, להכות באמת גמורה את יריביו) שהקרבות שלו תמיד יוצאי דופן ומעניינים, מרגיז את האוהדים כשהוא מחזיק באליפות שנה שלמה למרות היצמדותו לחוזה החצי-משרה (ובפועל אף פחות מזה) שלו, שמאפשר לו לעשות מילונים ולהגיע אל המסך פעם בכמה חודשים. התוצאה הייתה חסרת תקדים לאירוע הגדול מכולם: בקרב המרכזי, הקהל הביע מחאות בקריאות "This is awful!" ("זה נורא!"), "משעמם", ואף ניפחו כדורי חוף והחלו לזרוק אותם בחלל האולם כדי להביע את חוסר הסיפוק והעניין.
לסנר כנראה לקח את העניין קשה ופתח לריינס את הראש עם שלוש חבטות אמה לקודקוד. על פי השמועות, לסנר נכנס לריב רציני עם מקמהן מאחורי הקלעים בעקבות המקרה. מאידך, סיפור התוצאה הוא אף מוזר יותר. כפי שקרה עם אסקה ונקאמורה, גם כאן יש סיפור מסע לעבר זכייה מיוחלת באליפות ברסלמניה. בקרב האחרון מאוד הגיוני לצפות לקתרזיס של חילוף תואר לטובת האדם שרדף אחריו כל השנה. במקום זאת, לסנר ניצח נקי את ריינס וחזר אל חדר ההלבשה עם התואר, במה שהרגיש כמו סיום מאולתר או ששונה ברגע האחרון. לאחר שהאירוע יצא משידור, הופעלו זיקוקים מפוארים שככל הנראה היו צריכים ללוות ניצחון של ריינס. למחרת הוכרז שלסנר חתם על חוזה חדש עם ה-WWE, שיאפשר לו להמשיך להתעשר במשרה חלקית וגם להילחם במקביל ב-UFC, מה שמסביר אולי את ההחלטה לצ'פר אותו עם הגנה על התואר ברסלמניה. היח"צ יפעל היטב כשהשם של לסנר יילך ויגדל ב-UFC, האוהדים ימשיכו לרטון כשהוא יופיע פחות ופחות, ואם להאמין לסטטיסטיקה, ריינס יחזור למיין אבנט בשנה הבאה…
ברוק לסנר במיין איבנט. חוזה חדש וסיוע מהיח"צ
מה דעתך על הכתבה?