במקסיקו סיטי, עבודת מין היא חוקית אך מתנהלת ברובה בצורה לא פורמלית — מקור פרנסה שממנו מתקיימות נשים רבות כדי לשלם שכר דירה, לקנות מזון ולממן הוצאות רפואיות. לקראת מונדיאל 2026, שיתקיים בחודשים יוני ויולי 2026 ויארחו אותו ארצות הברית, קנדה ומקסיקו, עובדות מין בעיר טוענות כי פרויקטי בנייה דוחקים אותן מהאזורים שבהם עבדו במשך שנים, ולעיתים גם חושפים אותן לסכנה.
לדבריהן, בניית שביל אופניים באורך 36 קילומטרים ושדרוג כבישים סמוך לאצטדיון האצטקה משבשים את מרחבי העבודה הקבועים שלהן. נשים כמו פלורה קורל, סנדרה מונטיאל ואלבירה מדריד רומרו מספרות כי עבודת המין היא זו שמחזיקה את משפחותיהן כלכלית, גם כאשר יוקר המחיה ממשיך לעלות.
מדריד רומרו מנהלת את Brigada Callejera de Apoyo a la Mujer ("בריגדת הרחוב"), מרפאה קטנה וארגון זכויות המסייע לעובדות מין ברחבי מקסיקו. היא הקימה את הארגון כפרויקט סטודנטיאלי אך נשארה בו לאחר שנחשפה לעומק למצבים של אלימות, מחלות ורעב בקרב עובדות מין. "זה אתגר גדול שיש לנו", אמרה מדריד רומרו. "מדובר בהכרה בעבודת מין כעבודה לא-שכירה (עצמאית) בכל רחבי מקסיקו. זה ייתן מעט הקלה לפעילות שלנו. זה לא יפתור ניצול, אבל זה יעזור קצת."
במקביל, סנדרה מונטיאל סיפרה כי עבודת מין הייתה העבודה היחידה שאפשרה לה לשלם שכר דירה באופן עקבי, אך לדבריה המחיר היה כבד. לדבריה, ברחוב המשטרה רדפה אותה, עצרה אותה, הכתה אותה ואף השאירה אותה ללא מזון או מים. "המשטרה אנסה אותנו, הכריחה אותנו לקיים יחסי מין איתם, לבצע בהם מין אוראלי, הכריחה אותנו להביא לקוחות כדי לסחוט אותנו", אמרה מונטיאל. היא הוסיפה כי מוסדות דת וגופים שונים שופטים עובדות מין תוך התעלמות מהעוני והאלימות שמובילים נשים רבות לעיסוק זה. "יש רבות שעומדות בפינת רחוב כי יש להן בנים או בנות עם מחלה כרונית או סופנית ושכר המינימום לא מספיק להן", אמרה.
מחקרים שנערכו ברחבי המדינה מצאו כי עובדות מין במקסיקו חשופות באופן שגרתי להתעללות, סחיטה ואלימות מינית מצד המשטרה ורשויות אחרות, וכי הפללה והטרדה משטרתית מגבירות את הסיכון לפגיעה. במקביל, פלורה קורל, בת 55, אמרה כי היא מבשלת אוכל כדי להרוויח כסף נוסף, אך עיקר הכנסתה מגיע מעבודת מין בסמוך לאתרי הבנייה. לדבריה, חסימות כבישים ומחסומים חדשים הקשו על לקוחות לעצור. "כשלקוח עוצר לדבר על השירותים שאנחנו מציעות, מי שנמצא מאחור כבר צופר לו כדי שימשיך לנסוע, כך שהלקוחות עוזבים ואין לנו הזדמנות לסיים את השיחה", אמרה קורל.
קורל הוסיפה כי היא רוצה שהרשויות יעניקו היתרים, יקשיבו לעובדות המין ויפסיקו להזיז אותן ללא פתרונות בטוחים. לדבריה, לפני שמבקרים אותן, יש לשאול מה נעשה כדי לעזור. בעוד העיר מתכוננת למונדיאל והרחובות משופצים עבור אוהדים ומצלמות, קורל, מונטיאל ומדריד רומרו אומרות כי הן רוצות להישאר נראות גם לאחר סיום הטורניר — לא רק כבעיה שיש להסיר, אלא כעובדות ושכנות בעיר.
מה דעתך על הכתבה?