היא כל כך יפה (אך גם קצת רכה מפוזרת). תענוג לצפות במשחק ההתקפה של נבחרת ישראל בקיץ הנוכחי. הכדורסל האסתטי והנעים לעין שמציגים חניכיו של ארז אדלשטיין, הוא תולדה של מספר גורמים שחברו להם יחדיו.
ראשית, שיטת משחק חכמה ותרגילים יעילים המותאמים לחומר השחקנים. שנית, מספרם הרב של השחקנים האינטליגנטיים בסגל הנבחרת בכלל, והמוסרים המצוינים שבו בפרט. שלישית, ה-"מחסור" במשחקי האגו, וההירתמות של השחקנים למען המטרה, ולא למען הצלחתם האישית. הגורם הרביעי, ואולי החשוב ביותר, הוא התשוקה הגדולה שמאפיינת את משחקם של מקל, כספי וחבריהם, שלאחר העונה הלא קלה (בלשון המעטה) שעברו ולקראת משימת חייהם, לפחות בכל הקשור למסגרת הלאומית, נראים כמוכנים לתת הכל בכדי להפוך את הטורניר הנוכחי להיסטורי.
במשך חלקים גדולים מהמשחקים מול סלובניה וטורקיה שטפה ישראל את המגרש, הן במשחק העומד והן במשחק המעבר, וסיימה את מרבית התקפותיה בזריקות נוחות להפליא, שבאופן טבעי גם הרבו להיכנס. אז מדוע בעצם הסתבכה הנבחרת בדקות הסיום מול סלובניה, והפסידה מול טורקיה? ולא שיש לתוצאות עצמן יותר מדי משמעות, אבל בהחלט ניתן ללמוד מהן על כמה ליקויים שעל הנבחרת היפה והאיכותית שלנו לתקן לפני פתיחת אליפות אירופה.
שון דוסון. ראוי לקרדיט שהוא מקבל (עדי אבישי)
חלק מהתשובות ניתן לקבל מן הרבע הראשון מול טורקיה, רבע אותו סיימה ישראל עם החטאה אחת בלבד מהשדה! (וגם היא כתוצאה מחסימה טורקית), אך במינוס נקודה. ואיך זה בכלל יתכן? בעיקר בגלל המשחק המפוזר של הנבחרת, שנבע גם כפי שטען אדלשטיין מאופיו ההרפתקני של משחקה, אך גם בשל עובדה נוספת. להבדיל ממרבית הקבוצות אותן אימן בעבר, בנבחרת הוא עולה כרגע עם חמישייה הכוללת מוביל כדור אחד בלבד, ואת שון דוסון בעמדה 2. דוסון ראוי לקרדיט לו הוא זוכה נוכח יכולתו הטובה, אך בדקות בהן היריבות יפעילו לחץ על הכדור, תידרש הנבחרת לחזור לאופציית שני מובילי הכדור, עם מקל או אוחיון כשלצידם הלפרין או טימור, או אפילו להרכב שיכלול את שני הרכזים של מכבי ת"א אשתקד יחד.
סיבה נוספת לנפילות המסוימות במשחקה של ישראל היא הרכות ההגנתית היחסית שהיא מפגינה, בעיקר בדקות בהן משחק ההתקפה פחות שוטף מהרגיל. נכון להיום רק יוגב אוחיון מפעיל לחץ אינטנסיבי על הכדור, וגארדים נוספים חייבים להצטרף אליו. מתחת לסל הרי נמשיך להיתקל בבעיות לנוכח החיסרון בסנטימטרים שלא הולך להיעלם בקרוב.
להציל את טוראי האוול. שנים שלא היה לנבחרת ישראל כלי התקפי יעיל כל כך מתחת לסלים כמו ריצ'ארד האוול, אולי מאז ימי לאבן מרסר. כמעט כל סנטר אירופאי כבד רגליים יתקשה מאד לשמור על האוול האתלטי והמגוון, שבמשחקים אליהם הוא מגיע מפוקס קשה לעצור אותו. הבעיה איתו, מעבר לחוסר יציבותו, היא נטייתו להיכנס לבעיית עבירות מוקדמת, ובבעיה זו יהיה חייב הצוות המקצועי לנסות ולטפל משום שבדקות בהן יאלץ לשבת על הספסל, תיוותר הנבחרת ללא משחק פנים של ממש.
האוול. קריטי לנבחרת ישראל (עדי אבישי)
אז איך עושים את זה? קודם כל על ידי שמירות כפולות על שחקני הפנים עליהם ישמור האוול (שלרובם יהיה מולו יתרון גובה ויתרון פיזי), מהלך שכבר בוצע בשני המשחקים האחרונים (עם טקטיקה מעניינת של הבאת הדאבל אפ דווקא מהצד של הכדור, ולא מן הצד החלש כנהוג בדרך כלל). החלק השני יהיה שיחות ארוכות של אנשי הצוות עם השחקן, בניסיון לפנות לליבו, לחדור למוחו ולהבהיר לו שהוא פשוט מוכרח להימנע לפחות מהעבירות המיותרות שהוא מבצע, כמו העבירות בהתקפה או אלו שהוא מבצע מיד לאחר איבוד כדור או ריבאונד. בכדי שהנבחרת תצליח, יהיה האוול חייב להימצא על הפרקט לפחות ל-25 דקות בממוצע למשחק, וזה לא יקרה עם קצב צבירת העבירות הנוכחי שלו.
הרכזים חוזרים. היכולת של גל מקל ויוגב אוחיון במשחקי ההכנה האחרונים יותר ממעודדת, וד"ש חם למכבי ת"א. השניים שדוכאו קשות העונה, ונזרקו בסיומה, שבו להפגין את היכולות שהפכו אותם לרכזים הטובים ביותר שיש לכדורסל שלנו להציע בשנים האחרונות. מקל (שמקפיץ בנבחרת הרבה פחות מאשר בקבוצות) שב להיות שחקן פיק אנד רול קטלני, וגארד שמנצל את היתרון הפיזי שלו על שומריו. אוחיון הוא שוב הסטופר ההגנתי המצוין ומריץ המשחק היעיל שהיה עד לאחרונה.
יחד עם היכולת הטובה של הגבוהים – האוול, אליהו המתקאמבק לכשעצמו, וזלמנסון המפתיע, עם כספי שהולך ומסיר את החלודה ונראה שוב כשחקן המוביל של הנבחרת וכמנהיגה, ועם התרומה של שחקני הדור הצעיר (שצריכים להמשיך ולקבל קרדיט), נראה שיש בהחלט מקום לאופטימיות. גם היכולת של כמה מיריבותיה של ישראל במשחקי ההכנה ,גל הפציעות והפרישות ההולך וגובר בקרב מעצמות היבשת, וכמובן העובדה שלראשונה ייערכו משחקי השלב המוקדם בארץ, גורמים לנו לחשוב שמהקיץ הזה ניתן לצפות להרבה יותר מעוד העפלה לשלב שמינית הגמר. ברור שכל החיוביות הזו יכולה להשתנות ברגע, כדרכן של אליפויות מסוג זה, אבל עד עכשיו זה בהחלט נראה טוב.
מכדרר פחות ופורח. גל מקל (עדי אבישי)
מה דעתך על הכתבה?