קשה להגיד שמשחקה של מכבי תל אביב מול אולימפיאקוס אמש (שלישי) היה משופע בהפתעות. לא הפתיעה למשל העובדה שההגנה היוונית הקשוחה והמאורגנת כהרגלה, שיבשה לחלוטין את משחק ההתקפה של הצהובים וחשפה את חולשותיו.
שחקניו של נבן ספאחיה חוו עד כמה קשה להשיג נקודות במשחק המסודר כאשר אין שחקן מטרה בצבע, כשהגארדים הנמוכים מתקשים להגיע עד לטבעת מול הענקים המחכים להם לידה, וכשההתקפה רחוקה מלהיות מתואמת ומניבה תשעה אסיסטים קבוצתיים בלבד.
מצד שני לא הופתענו לראות את מכבי נשארת בתמונה עד שניית הסיום בזכות היכולת האישית הגבוהה של צמד הרכזים שלה, כשאתמול היה זה בעיקר נוריס קול שסיפק את הסחורה. לקבוצה השנה, למרות שאיפתה לשחק כדורסל קבוצתי ומאורגן, יש גם אופציה ב' שמופעלת במקרה הצורך ומניבה תוצאות לא רעות.
נוריס קול. יכולת אישית גבוהה (עדי אבישי)
גם הפתיחה הרעה של הצהובים בשתי המחציות התקבלה בשוויון נפש לנוכח ההרכב הבעייתי איתו הם פותחים, הכולל שלושה שחקנים שמתקשים להיכנס לעניינים עד כה (דיאנדרה קיין, ג'ונה בולדן וארטיום פרחוסקי), כמו גם הקאמבק הקבוע המגיע עם כניסתם של המחליפים לפרקט, בעיקר קול, האחראי לענייני ההתקפה ואלכס טיוס, שר ההגנה.
גם השליטה בצבע של הגבוהים היוונים ובעיקר התצוגה האדירה של גיורגוס פרינטזיס ממש לא הפתיעה. כשמול אחד מטובי הפאוור פורוורדים האירופאים של העשור האחרון מציבה מכבי את בולדן/ג'ייק כהן חסרי הניסיון או את תומאס חסר הסנטימטרים, ועוד מקפידה שלא להביא עזרה או שמירה כפולה, התוצאה די צפויה. עמדה 4 הולכת ומסתמנת כבעייתית ביותר של הקבוצה העונה, לפחות עד שג'ונה בולדן יתחיל לממש חלק מהפוטנציאל העצום שלו.
ולסיום, לא הופתענו גם מכך שבמשחק צמוד נוצחה מכבי המשופעת בשחקנים חסרי ניסיון אירופי, מול אחת מהקבוצות המנוסות במפעל, גם כשהיא מגיעה בלי הווינר העצום שלה. אבל גם הערב הצפוי הזה לא היה נטול הפתעות לחלוטין. משחקו האנמי של דשון תומאס למשל. שחקנה המנוסה ביותר והמגוון ביותר מכבי כשל במבחן המנהיגות הראשון שלו, כשסיים את המשחק עם שצי נקודות, שני ריבאונדים ו-0 מ-5 מהשדה. והפתיעה מעט גם ההחלטה של ספאחיה שלא לבצע עבירה במהלך האחרון של היוונים, שהשאירה למכבי פחות משש שניות בכדי לעבור מגרש שלם ולנסות להשיג סל ניצחון.
דשון תומאס. כשל במבחן המנהיגות (עדי אבישי)
מכבי תל אביב החמיצה אמש הזדמנות לנצח את אחת מקבוצות העלית של היבשת, ורצף הניצחונות שלה נקטע, אבל זה ממש לא הזמן להיקלע למרה שחורה, ולא רק בשל העובדה שבעוד 48 שעות ממתין לקבוצה מבחן אופי נוסף בארנה הסוערת בבלגרד. גם בהפסד הראשון העונה של מכבי החדשה ראינו עד כמה היא שונה מקודמותיה, עד כמה היא מחוברת מבחינה חברתית, נטולת אגו (יפה למשל היה לראות את פייר ג'קסון מריע מהספסל בטירוף למחליפו קול),לא מוותרת ונלחמת עד הרגע האחרון – כל אותן תכונות שכך כך חסרו לה בעונות האחרונות, ושגם יעמדו כעת למבחן כשההפסדים יתחילו להצטבר.
מחזיקת הגביע מודל 2017/18 היא גם קבוצה סימפטית מאד, כזו שקל להתחבר אליה, בזכות שחקנים כמו ג'ון דיברתולומיאו ומאמן כמו ספאחיה, קבוצה ממושמעת (כשגם אמש היה מספר איבודי הכדור הקבוצתיים שלה חד ספרתי) ובעלת איכויות. אך כפי שנחשף לראשונה אמש, וייחשף שוב בעתיד – היא גם קבוצה שחסרים לה לא מעט כלי נשק בכדי להתמודד עם אריות היורוליג, וגם כמה בכדי להתמודד על העלייה לשלב רבע הגמר. כעת תצטרך הקבוצה להתקדם תוך כדי תנועה, לשפר את התיאום הקבוצתי ולנסות להוסיף מדי שבוע כלי נשק נוסף לארסנל. הוספה של הגנה אזורית, הגנה לוחצת, שמירות כפולות באזור הצבע והוספת מבנה ותחכום למשחק המעבר יוכלו בהחלט לסייע לנוכח הרכב השחקנים הקיים בקבוצה. הקרב רק בתחילתו, אך לפחות העונה יש קבוצה שנותנת קרב.
מה דעתך על הכתבה?