תוך 48 שעות פספסה מכבי ת"א שתי הזדמנויות לנצח במשחקים שקבוצות המתיימרות לעלות לשלב רבע גמר היורוליג צריכות לנצח.
באמצע השבוע לא ניצלו הצהובים הרכב חסר של אחת מקבוצות העלית של היבשת בכדי להשיג ניצחון בונוס ביתי, ואמש (חמישי) לא השכילו להשיג ניצחון חוץ נדרש מול קבוצה בינונית מאד.
הסיבה המרכזית לשני הפספוסים, וכנראה גם לנוספים שיגיעו בעתיד, היא העובדה שמכבי תל אביב מודל 2017/18 היא קבוצה שעוברת את תהליך ההתבגרות שלה לנגד עינינו. כמו כל מתבגרת טיפוסית היא נוטה לחוסר יציבות, לשינויי מצב רוח המתבטאים ברגעים טובים (כמו המחצית הראשונה אמש, שהניבה 49 נקודות ו-11 אסיסטים קבוצתיים ) כשמעט אחריהם מגיעים פרקי זמן של חוסר אנרגיה וחוסר יכולת (כמו הרבע השלישי האיום).
ספאחיה עם ג'קסון. מכבי "המתבגרת" תתגבר? (דב הליקמן)
כמו כל מתבגרת היא עדיין מנסה להבין מהי הזהות שלה, והיא כמובן גם חסרת ניסיון, תכונה שעולה לה ביוקר ברגעים מותחים ובעימותים מול אנשים מבוגרים יותר דוגמת טיילר רוצ'סטי, האקס המושמץ שנראה ברבע הרביעי כמו בעל הבית על המגרש.
למרות יום אדיר של דשון תומאס נתקעה התקפת הצהובים פעמים רבות במחצית השנייה, בעיקר בשל משחק בינוני ומטה של שני הרכזים קול וג'קסון, וערב קליעה רע של דיברתולומיאו, וככל שהתקרבו דקות ההכרעה נראתה מטוטלת השליטה במשחק נוטה יותר ויותר לכיוונם של הביתיים. המהלך ההתקפי האחרון של מכבי (זריקתו הקשה של תומאס, על מגן, מעבר לקשת) היה סימפטום נוסף של קבוצה שההיררכיה שלה נמצאת עדיין עמוק בשלב ההתהוות.
זה דווקא נפתח טוב מבחינתם של הצהובים. השינויים שערך ספאחיה (ג'ון די במקום קיין בחמישייה כדי להצר את צעדיו של רוצ'סטי ושמירות כפולות על הגבוהים בלואו פוסט), פלוס משחק מפרגן של צמד הרכזים ויכולת מצוינת של תומאס ואפילו בולדן הניבו יתרון דו ספרתי שנראה די יציב. אבל ההתקפה החכמה והקבוצתית נתקעה לחלוטין במחצית השנייה, והבעיות בצידו השני של המגרש היו חמורות אף יותר.6
הכוכב האדום. היריבות הבאות טובות בהרבה (דב הליקמן)
משחק ההגנה הנרפה שהציגו חניכיו של המאמן הקרואטי נבע גם מאותה בעיית חוסר ניסיון וחוסר החיבור בין 12 שחקניו החדשים, והן בשל כמה בעיות מבניות בקבוצה. אין לי ספק שגבוהי מכבי תודרכו היטב על ידי הצוות המקצועי ערב המשחק, ושהם היו מודעים ליכולת הקליעה המצוינת של גבוהי הכוכב האדום בייליצה ואנטיץ'. אבל יש הבדל גדול בין לראות את אותם שחקנים פעם פעמיים בקטעי די. וי. די ערוכים, לבין לחוות אותם בצורה ממשית על המגרש. חלק גדול משש השלשות (מתוך עשר ניסיונות) שקלע הצמד הסרבי, רובן מזריקות חופשיות, היה יכול להימנע במידה ומולם היו מוצבים שחקני הגנה שמכירים אותם קצת יותר לעומק. גם טיילר רוצ'סטי לא זכה לטיפול ההגנתי הראוי לקלע ברמתו, לא על ידי הגארדים ולא על ידי הגבוהים שלא חיפו עליהם במהלכי הפיק אנד רול.
מעבר לבעיית הניסיון וההיכרות עם היורוליג, למכבי ת"א בהרכבה הנוכחי חסר סטופר הגנתי בעמדות 4-5. אלכס טיוס הוא ריבאונד טוב ושחקן חיפוי מצוין אך איננו שומר אחד על אחד מצטיין, דשון תומאס זריז יחסית לשאר הגבוהים אך נמוך מכדי לשמור על שחקני פנים איכותיים, ג'ונה בולדן נוטה לטעוית וחוסר יציבות משני צדי המגרש ועל היכולות ההגנתיות של פרחוסקי וג'ייק כהן מוטב שלא להרחיב את הדיבור.
כעת צפויים למכבי שלושה משחקים ביתיים רצופים, שלושתם מול קבוצות בעלות התקפות איכותיות יותר מזו של הכוכב האדום, מילאנו, ריאל מדריד ואנדולו. בכדי לתת להן פייט ולנצח לפחות שתיים מהן, יצטרכו הצהובים לעלות מדרגה מבחינה הגנתית. איך עושים זאת? קודם כל על ידי עריכת התאמות והוספת כלי נשק נוספים, אך יש גם אמצעי נוסף. על הספסל של ספאחיה נמצא שחקן גבוה אתלטי, לוחם ובעל יכולות הגנתיות בכלל לא רעות. שחקן שבהחלט יכול לקחת כמה מהדקות של פרחוסקי המאכזב וכהן האנמי. קוראים לו איתי שגב, הוא הקפטן החדש של הקבוצה והוא משום מה מיובש לחלוטין עד כה ביורוליג. הגיע הזמן להכניס גם את שגב לרוטציה, וממש לא רק בשל היותו אחד מאחרוני הישראלים בסגל של מי שעד לא מזמן כונתה הקבוצה של המדינה.
מה דעתך על הכתבה?