לא יופי, אופי: שבוע לאחר אותה תבוסה מהדהדת בברצלונה ובפתחו של חודש דצמבר רצחני, הגיע אמש נבן ספאחיה להיכל במצב רוח מיוחד, כזה שמזכיר מעט את הלך רוחו האופייני של "המיוחד". תוכנית המשחק של מאמן מכבי ת"א הזכירה במידה מסוימת את זו שעמה מגיע ז'וזה מוריניו למשחקיה החשובים של קבוצתו. אז נכון שבכדורסל אי אפשר "להחנות את האוטובוס" ברחבת היריב ולשחק בשיטת הבונקר, אבל לשים את הכדורסל היפה בצד ולשחק בהרכבים הגנתיים יותר? אפשר גם אפשר.
ההרכבים הגבוהים שהציב ספאחיה על הפרקט במחצית הראשונה אומנם לא אפשרו לקבוצתו לפתח משחק התקפה יעיל (התקפת חצי המגרש שוב נראתה תקועה ומשחק המעבר כמעט שלא היה קיים), אבל השאירו את מכבי צמודה לז'לגיריס בזכות הגנה קשוחה ויתרון פיזי במרבית העמדות. הצהובים דחפו את הכדורים פנימה לגבוהים בכל הזדמנות, שיחקו התקפות ארוכות, בהגנה מנעו מבטים פתוחים מהקלעים המסוכנים של האורחים ושליטתם בקצב של קרב החפירות שהתפתח באותן דקות עזרה להם להתגבר על הססנותם שנבעה כנראה ממאורעות המשחק הקודם.
ולא שהמאמן שמנגד, חביבנו שאראס, התייצב למשחק עם גישה "גוארדיולית". המאמן הליטאי ניסה אף הוא להאט את הקצב, ומה שהתפתח הוא משחק צמוד אך קשה לצפייה. ואז, שלוש דקות לסיום המחצית הראשונה (ביתרון שתי נקודות לצהובים), החליטו מאמני מכבי ת"א לשנות גישה. הם עברו להרכב שכלל שני נמוכים (ג'קסון ודיברתולומיאו כשבהמשך קול מחליף את האחרון), שעזר להם לסיים את המחצית בפלוס עשר ולהגיע עד ליתרון 16 ברבע השלישי. ההרכב הנמוך עזר להאצת הקצב ואפילו להשגת לא מעט שלשות נדירות. לאחר אותה בריחה, חזרה מכבי להרכבים הגבוהים (עם קיין ששומר מצוין אך אנמי בהתקפה בעמדה 2) בניסיון להרגיע את המשחק, מה שכמעט ועלה לה ביוקר סמוך לסיום.
ספאחיה וגודס. "החנו את האוטובוס" (עדי אבישי)
תצוגת שיא התקפית של נוריס קול בצד ההתקפי ויכולת הגנתית משופרת של ג'ונה בולדן ההולך ומתייצב עזרו למכבי לעבור את המשחק הקריטי בשלום, כאשר שוב בולטת הגישה הבריאה של כל שחקני הסגל, כולל אלה שנקלעו ליום בינוני, גישה המחפה על הכישרון המוגבל יחסית בקבוצה. ככה בדיוק אמורה קבוצה שאיננה נמנית על הגדולות של המפעל ללקט ניצחונות בדרכה אל שלב רבע הגמר, עם מעט ניצוצות והרבה אופי ורוח לחימה.
פראחוסקי כמשל: הצורה שבה נוהג הצוות המקצועי של מכבי בסנטר הבלארוסי שלו היא דוגמא לשינוי שהתרחש בקבוצה העונה. במקום להתחיל ולחפש אחר מחליף לפראחוסקי, שנראה רע מתחילת העונה ואיום ונורא בחודש האחרון, כפי שנעשה בעונות האחרונות (ע"ע צירבס ושות') נוקטים ספאחיה וצוותו בגישה שונה לחלוטין. לא רק שהסנטר ממשיך לפתוח בחמישיה, אלא שחמשת ההתקפות הראשונות של הקבוצה בפתיחת המשחק יועדו עבורו. הנסיון להכניס אותו למשחק בכל מחיר לא הניב אומנם מספרים יוצאי דופן, אך בהחלט סייע לקבוצה להרוויח אותו, לפחות זמנית. ברור שפראחוסקי שנראה גמלוני ואפילו מעט אדיש לפרקים, צריך קודם כל לעזור לעצמו ולהיראות הרבה יותר טוב, אבל לנוכח ה-"הצלחה המסחררת" של מכבי תל אביב עם הגבוהים שצירפה לסגל בחורפים האחרונים, נראית הסבלנות שמגלה מכבי כלפי הסנטר שלה כמבורכת, לפחות בינתיים.
דרושה עליית מדרגה: מכבי ת"א הראתה פעם נוספת שהיא יודעת איך לגבור על יריבות המשתייכות לדרג שלה. בשבוע הבא צפוי לה מפגש נוסף עם יריבה שכזו (ולנסיה, בת"א) אך לאחריו מגיעה סדרת משחקי הרבה יותר בעייתית. צסק"א ופנאתינייקוס בחוץ, פנרבחצ'ה ומלאגה בבית ולקינוח ריאל מדריד בחוץ (וביניהן גם כמה משחקי ליגה לא פשוטים), הן כולן יריבות חזקות הרבה יותר, שבכדי לגבור לפחות על חלק מהן תצטרך מכבי להשתפר בלא מעט פרמטרים. היא תהיה חייבת להימנע מהעליות והירידות הקיצוניות תוך כדי המשחקים, לשכלל מעט את משחק ההתקפה העומדת שלה, להשיג יותר נקודות במשחק המעבר ולתרגל עצירה קבוצתית של שחקני פנים איכותיים. חודש דצמבר מאד לא פשוט עומד בפני ספאחיה וחניכיו, והוא מוכרח להיפתח עם ניצחון מול ולנסיה.
פראחוסקי. משדרים לו להתעורר (עדי אבישי)
מה דעתך על הכתבה?