הציפייה ערב המשחק מול פנאתינייקוס הייתה לא רק למשחק צמוד יותר מאשר מול צסק"א, אלא גם לתצוגה הגנתית הרבה יותר משכנעת מצדם של הצהובים שספגו 90 נקודות ומעלה בארבעת משחקיהם האחרונים. ניתן היה לקוות שמול קבוצה אשר קלעה עד כה 78 נקודות בממוצע למשחק, ואשר התייצבה למשחק ללא כוכבה הגדול ניק קלאת'ס (שחקן של כמעט 14 נקודות ושמונה אסיסטים למשחק) תתפקד הגנת מכבי בצורה שונה, ואולי אף תזכיר את יכולתה מפתיחת העונה.
זה ממש לא קרה, גם משום שאין ואקום בקבוצת כדורסל איכותית (כאשר לקביצ'יוס ושאר הגארדים מילאו בקלילות את החלל שהותיר אחריו קלאת'ס), אך בעיקר בשל כמה בעיות מהותיות שמונעות לאחרונה מחניכיו של ספאחיה לייצר רצף של עצירות בהגנה. זה מתחיל עם היעדר כמעט מוחלט של לחץ על הכדור מצידם של הגארדים. מובילי הכדור של היריבות כלל לא נאלצים לבזבז זמן יקר בכדורים ומצליחים להתחיל את התרגילים במהירות ואף להניע את המסירות הראשונות ללא הפרעה ממשית.
זה ממשיך עם קו גבוהים רך במיוחד, כשהיכולות ההגנתיות של ג'ייק כהן ופראחוסקי חלשות מאד, זו של בולדן לא יציבה (למרות שיפור בתקופה האחרונה) מה שמותיר את טיוס, שחקן של קצת יותר משני מטרים, להיאבק לפעמים כמעט לבדו. הגבוהים של מכבי מתקשים להתמודד מול גבוהי היריבה באחד על אחד, מטפלים רע מאוד במשחק הפיק אנד רול ולא מחפים ביעילות כנגד חדירות הגארדים.
לא מתוחכם מספיק. ספאחיה (אודי ציטיאט)
בעיה נוספת, ההולכת ומחמירה ככל שמתקדמת העונה בשל השיפור העקבי בתיאום ההתקפי של היריבות, היא חוסר התחכום של הגנת הצהובים. מעבר לכמה עקרונות פשוטים (שגם הם כבר לא נשמרים בקפדנות), לא ניתן לזהות התאמות מיוחדות ליריבות הספציפיות, וגם שימוש בהגנות מתחלפות, אזוריות או לוחצות כמעט שאינו בנמצא. אפשר להבין ולהעריך את הרציונל של מאמן הדוגל בשיטת הגנה קבועה ללא קשר לזהות היריבה וללא שינויים מהותיים ממשחק למשחק, אך לנוכח ריבוי שחקני ההגנה הבעייתיים בקבוצה, והתוצאות האחרונות, נראה ששינוי מסוים הוא בגדר הכרחי.
קבוצות העבר ההישגיות ביותר של מכבי היו אלה שבעזרת תחכום הגנתי וחשיבה מחוץ לקופסא הצליחו להחביא לא מעט שחקנים בעלי רגליים בינוניות ומטה. התוצאה של כל אותן בעיות היא קבוצה שסופגת כמות נקודות בלתי מתקבלת על הדעת (ואין למכבי הנוכחית את היכולת של מכבי של שאראס לספוג 90 ולהחזיר 100), מתפרקת מול מהלכי פיק אנד רול בסיסיים, סופגת מטר שלשות מדי משחק, ולא מצליחה לשדר אגרסיביות לאורך זמן ולייצר מומנטום.
במשחק אמש בלטו במיוחד מהלכי סיום הרבעים של פנאתינייקוס. בסוף הרבע הראשון נשאר ג'ייק כהן (בעקבות חילוף בפיק אנד רול) מול ניקוס פאפאס, שעבר אותו בקלילות בדרך לליי אפ , בסוף הרבע השני אי הבנה בין ג'ון דיברתולומיאו לטיוס, שוב בעקבות מהלך בין שניים פשוט, הותירה את לקביצ'יוס חופשי לגמרי לקליעה ממצב נוח, ובסיומו של השלישי נותר פאפאס מול פראחוסקי האומלל שנכנע לו ללא תנאי. שש נקודות קלות ומייאשות לזכותם של היוונים בזמנים קריטיים, שלושה מהלכים שמסמלים את הגנת מכבי של חודש דצמבר.
בולדן. לא מספיק יציב (עדי אבישי)
אז מה ניתן לעשות בכדי למזער נזקים? את בעיית חוסר הלחץ על הכדור ניתן לפתור חלקית בעזרת מתן קרדיט מחודש לדיברתולומיאו, שפחות נספר לאחרונה. הגארד שאומנם לא מוצא את עצמו מבחינה התקפית ביורוליג הוא הבאנקר ההגנתי של ספאחיה, ומשחק הלחימה שלו מדביק לעתים קרובות את חבריו. גם מהגארדים האחרים, בעיקר מנוריס קול האתלטי, ניתן לדרוש עוד לחץ על הכדור ועוד מאמץ במעבר חסימות ומניעת מסירות קלות.
את שאר הבעיות יהיה קשה יותר לפתור. מכבי ת"א תתקשה לנקוט בהגנת החילופים מאחר ואין לה גארדים גבוהים המסוגלים לשמור על שחקני פנים או גבוהים זריזים המתאימים לשמור על גארדים. במקום זאת היא תצטרך להסתמך על דבקות בעקרונות (שמירות כפולות ועזרות על גבוהים מכיוון קו הבסיס למשל) שכבר הוכיחו את עצמם בעבר, וכאמור גם לחדש ולנסות לנקוט בהגנות פחות קונבנציונאליות.
חשוב לא לייחס את התוצאות האחרונות רק לחוזקן של היריבות, ללוח המשחקים הצפוף ולמחסור באימונים (למרות שלכל אלה השפעה לא מבוטלת). ערב ביקורו של גדול מאמני אירופה ביבשת, מלווה באלופת היורוליג שלו יצטרך ספאחיה לדרוש מחניכיו לחזור לאופי ולגישה שאפיינו אותם בפתיחת העונה, וכן לצייד אותם בכמה כלי נשק הגנתיים חדשים. מול הקבוצות הבינוניות של היורוליג עשויים ההתלהבות, הרצון והביתיות להספיק. מול הגדולות יידרשו גם פתרונות טקטיים.
דיברתולומיאו. יכול להיות האס של ספאחיה (מכבי ת"א)
מה דעתך על הכתבה?