עיכלתם? יופי. תראו – בכל תחומי החיים, העולם הולך קדימה. במדע, טכנולוגיה, בריאות, האדם משתכלל ומשתפר. אנחנו יודעים את זה בוודאות, יש מספרים ונתונים יבשים.
בספורט זה אחר. בספורט הראש משחק עם הלב ויוצר את הדבר הזה שנקרא רגש. הוא תמיד ידחוף לנו משפטים כמו "אבל היי, הם לא טובים כמו שיקגו של 96'", או "מייקל היה יותר ככה", "בירד יותר ככה" וכו' וכו'. פרשנים ואוהדים רבים, ודאי הוותיקים שבהם, מתקשים לעכל את העובדה שגם הספורט צועד קדימה, במיוחד הכדורסל. גם הוא משתפר ומשתכלל.
ובשיא הקדמה הנוכחית בכדורסל, בקצה הפירמידה, נמצא הפלא המודרני העונה לשם קווין דוראנט. האיש שנכון לידע שיש לנו על כדורסל ב-2018 – הוא שחקן ההתקפה המושלם. השתכללות האבולוציה של קודמיו. צלחת עליה מוגשים מייקל וקובי, יחד עם לברון ונוביצקי, הכל במנה אחת. הוא הכל מהכל.
דוראנט. פלא מודרני (AFP)
גם ב-102:110 הבוקר של גולדן סטייט על קליבלנד בדרך ל-0:3 בסדרת הגמר, הוא עשה הכל מהכל. זו הייתה הופעה של שיא המודרניזציה. 43 נק' ב-15 מ-23 מהשדה, 6 מ-9 מהשלוש, 7 מ-7 מהעונשין, 13 ריב', 7 אס'. הוא קלע בתנועה, הוא חדר לסל, בסיבוב עם הגב, מעל שני שומרים. הוא השאיר את הווריורס בתמונה בחצי הראשון הנפלא של הקאבס, הוא הציל את ג"ס כשהייתה תקועה בהתקפה, הוא גמר את המשחק בשלשה החשובה ביותר. כמעט באותה סיטואציה, ובאותה בלטה של משחק 3 בשנה שעברה.
אפשר להרחיב על השיאים שהוא קבע, או רשימת הגדולים אליה הצטרף. אפשר גם לעקוב אחרי חשבון הטוויטר של ESPN STATS כדי לקבל את התמונה המלאה. או שאפשר לצטט את דונובן מיצ'ל, הרוקי של יוטה, שצפה במשחק מקרוב וסיכם: "היי, הוא 2.13 מ' שקולע מחצי מגרש". ואת זה – ההיסטוריה טרם ראתה. לפחות עד שהכדורסל ישתכלל וימשיך ללכת קדימה.
געגועים ל-2016
קליבלנד עשתה כמעט הכל נכון – והפסידה. חצי ראשון מצוין, קווין לאב (20 נק') טוב ואגרסיבי, עבודה ראויה של הצוות המסייע ואפילו עזרה לא צפויה מהספסל בדמות רודני הוד (15 נק'). לנו נדמה שלברון ג'יימס היה פחות טוב, אבל רק בגלל שהוא היה פחות טוב ממה שהוא הרגיל אותנו. רק 13 מ-28 מהשדה, כמה החלטות לא הכי טובות בסיום, לא תקף מספיק את קרי כל המשחק כששמר עליו, אבל עדיין טריפל דאבל (33-10-11).
קליבלנד עשתה כמעט הכל נכון – והפסידה (AFP)
אם זה לא מספיק, סטפן קרי היה חלש להחריד (1 מ-10 מהשדה), למרות שלשת הקלאץ' שלו וקליי תומפסון היה בלתי מורגש (4 מ-11). ב-2016 זה היה נגמר בהפסד, אבל שתי מילים חשובות השתנו מאז הגמר של 2016 – קווין דוראנט.
רק שקליבלנד עדיין הייתה יכולה לעשות יותר. למשל הגנה טובה יותר. קבוצה צריכה לדעת כשלם מול מי היא מתמודדת, אבל גם החלקים חייבים לשים לב על מי הם שומרים ומתי. קליבלנד אפשרה הרבה יותר מדי חדירות ומסירות אל תוך הצבע, רק בגלל הפחד להשאיר שחקנים כמו איגוואדלה, בל או דריימונד גרין על קשת השלוש. חוסר העזרה בצבע לא נתן לה שום אפשרות לרוץ ולתפוס פער.
ועדיין, זה אמור היה להיות ניצחון של קליבלנד. אבל הוא לא היה, והכל בגלל הצטברות מקרים של חודש אחד ב-2016 בו השתנתה מפת העוצמה ב-NBA לחלוטין. לדוראנט נמאס מאוקלהומה סיטי, לגולדן סטייט נמאס להתמודד מול לברון "לבד", ושני החלקים הללו החליטו לשתף פעולה יחדיו.
גולדן סטייט, כמו דוראנט – היא שיא ההשתכללות המודרנית של הכדורסל. שיא הטכנולוגיה.
מה דעתך על הכתבה?