הקיץ המוצלח שעבר על הנבחרות הצעירות של ישראל, ולאחריו הטורניר המוצלח הרבה פחות של הנבחרת הבוגרת, חיזקו את ההרגשה כי הגיע הזמן לחילופי משמרות בכדורסל הישראלי. לפניכם רשימה של 12 שחקנים, אחד מכל קבוצה בליגת העל, שצריכים ויכולים לעשות העונה את קפיצת המדרגה בדרכם להפוך למובילים בליגה ואף בנבחרת בשנים הקרובות. זאת, כמובן, בתקווה שיזכו לדקות משחק משמעותיות, ולא ייבלעו בים הזרים והמתאזרחים.
1. בר טימור. אומנם כבר לא כל צעיר ואפילו די מוכח, אך עדיין שחקן שההרגשה לגביו היא ששיאו עוד הרבה לפניו. יכולת משופרת במסגרת האירופית ובמשחקים הגדולים במסגרת המקומית נחוצה העונה. לנוכח צירופו של יוגב אוחיון לסגל הפועל ירושלים וסוללת הזרים המרשימה שלה, חייב טימור להפגין את יכולותיו הגבוהות ביותר בכדי לא ללכת לאחור ולהמשיך את גרף ההתקדמות שלו.
2. דניאל קופרברג. כאלה באמת שכמעט ואין לנו. שחקן פנים מסיבי, עם יד רכה, ידיים טובות והתמצאות ברחבה, שחייב להפוך העונה מנער פוסטר לשחקן בכיר ברוטציה של עופר רחימי במכבי חיפה. את הדקות יצטרך קופרברג להרוויח ביושר, בעזרת שדרוג משמעותי של היכולות ההגנתיות שלו וברמת האגרסיביות.
3. יובל זוסמן. אחד מכוכביה הגדולים של נבחרת העתודה הוכיח במשחקי קדם העונה כי מלבד דמיונו הפיזי לטל בורשטיין, הוא ניחן גם בכמה מהתכונות שהפכו את עוזר המאמן שלו לאחד מגדולי הכדורסלנים הישראלים בעשור הקודם. קור רוח, בגרות מרשימה, הבנת משחק ויכולת קליעה נהדרת מעבר לקשת (טובה יותר משל המקור) צריכות לגרום לכך שזוסמן ייזכה להרבה יותר זמן פרקט גם במשחקים האמתיים של מכבי תל אביב העונה, כולל ביורוליג.
4. עידן זלמנסון. לאחר עונת הפריצה אשתקד ומשחקי ההכנה המרשימים עם הנבחרת בקיץ, נראה הסנטר של מכבי ראשון לציון מוכן לעשות צעד נוסף בדרך למעלה. לאחר ששיפר את יכולותיו האתלטיות יצטרך זלמנסון לעשות זאת גם בכל הקשור ליכולותיו הטכניות ולאגרסיביות ההגנתית שלו.
5. תמיר בלאט. רק בן 20, אבל משחק עם שכל ואומץ של בן 30. בלאט מתחיל כבר את עונתו הרביעית בליגת העל ואת המפתחות להפועל חולון הוא עתיד לקבל מדן שמיר ממש כפי שקיבל בהפועל תל אביב. הגארד צריך לדאוג לכך שנתון כמו 21% לשתי נקודות לא יחזור על עצמו גם העונה.
6. עמית עבו: עוד לא בן 18, אבל כבר מסומן כהבטחה, בעיקר לנוכח היכולות הגבוהות שהראה בליגת הנוער ובנבחרות הצעירות. ממדיו הפיזיים יכולים אומנם להפריע, אבל הכישרון ההתקפי יכול לעזור לו להפוך ליורשו ביום מן הימים של אפיק ניסים בהפועל אילת.
7. שון דוסון. עבור אחת מהאכזבות הגדולות של קמפיין הנבחרות האחרון מדובר בעונת מבחן. אחרי עונה בינונית ומטה אשתקד ומעבר מפתיע לבני הרצליה יצטרך אחד מהגארדים המוכשרים ביותר שצמחו במחוזותינו בעשור האחרון להוכיח שהוא יכול לשחזר את יכולותיו הגבוהות ואף להתעלות עליהן, וזאת לראשונה מחוץ לחממה בראשון לציון.
8. יפתח זיו. כישרון יש, יכולות אתלטיות מרשימות יש, התקדמות מעונה לעונה יש גם כן. אז מה עוד חסר לרכז שיוביל את עירוני נהריה כדי להפוך לגארד מוביל בליגה ובעתיד הקרוב גם בנבחרת? שיפר ביכולת הקליעה, בעיקר מעבר לקשת, קבלת החלטות טובה יותר, יציבות ויכולת להפוך את חבריו לקבוצה לטובים יותר.
9. חואקין שוכמן. קצת פחות מוכשר משאר השמות ברשימה, אך בעל הלב הגדול מכולם. בגיל 22 הפך הרכז הלוחמני לקפטן, למוביל ולמייצג בהפועל גלבוע/גליל, ואם את יכולת הקליעה לשלוש (28% אשתקד) ויצמצם את מספר איבודי הכדור שלו, הוא יעזור לעצמו ולקבוצתו לעלות מדרגה נוספת בדרך למעלה.
10. תומר גינת. נקודת האור של הפועל ת"א בעונה הקודמת הוא שחקן יעיל להפליא, שבכל משנה מוסיף ממד חדש למשחקו. קליעה יציב יותר מחצי מרחק (ואולי גם מטווחים רחוקים יותר) נחוצה בכדי שיהפוך לפאוור-פורוורד הישראלי הבולט בעידן שאחרי ליאור אליהו.
11. נמרוד לוי. פורוורד מוכשר שהקריירה שלו נתקעה בשל קבלת החלטות לא טובה (כמו המעבר למכבי ת"א אשתקד). הצטרפותו למכבי אשדוד של ברד גרינברג נראית כצעד נכון בדרך למעלה, רגע לפני שיהיה מאוחר מדי. שחקנים בגובה 2.08 עם יד רכה מכל טווח יש מעט מאוד בארצנו הקטנה.
12. נאור שרון. החיבור עם עודד קטש בעונה שעברה עשה טוב לרכז, שנחשב תמיד למוכשר מאד אך גם די פרובלמטי. עונה טובה בעירוני נס ציונה, נטולת בעיות משמעת ועם יחס טוב יותר בין איבודים לאסיסטים, תסייע לשרון לחזק עוד יותר את מעמדו.
מה דעתך על הכתבה?