1. את עונת 2006/7 סיימה מכבי תל אביב עם תבוסה לצסק"א מוסקבה החזקה בשלב ההצלבה של היורוליג. באותה עונה הצהובים היו כמעט ללא ניצחונות גדולים – את פנאתינייקוס הם ניצחו בשלב הבתים במשחק לפרוטוקול, בטופ 16 הפסידו פעמיים לטאו ויטוריה והניצחון על צסק"א ברבע הגמר היה בתווך שבין שתי תבוסות בהפרש ממוצע של 21.5 נקודות.
מכבי ת"א דורגה במקום השביעי במפעל באחוזים ל-3 (36.7), במקום ה-11 באחוזים ל-2 (52.3), במקום ה-11 באיבודי כדור (14.35) ורק באסיסטים היא מוקמה בצמרת (מקום חמישי עם 13.78). כמעט בכל הקטגוריות ההתקפיות הקבוצה של נבן ספאחיה לא הבריקה ולא הייתה שייכת לצמרת. לא סתם היא לא הייתה פקטור משמעותי מול הקבוצות החזקות ביבשת באותה עונה.
החסרונות ההתקפיים בלטו במיוחד על רקע הזיכרונות הטובים מהשושלות של פיני גרשון ודייויד בלאט שהלהיבו את היבשת בשבע השנים שקדמו לאותה עונה. מכבי של 2006/7 הייתה קבוצה אפורה שהפסידה בחצי גמר גביע המדינה ולקחה אליפות באותו משחק מפורסם עם סמי בכר, מאיר טפירו ודריק שארפ.
לא פלא שכשאנחנו שלושה מחזורים בתוך עונת היורוליג מסתמנת לנו תמונה דומה להפליא. את באסקוניה החלשה (עדיין ללא ניצחון במפעל) מכבי ת"א ניצחה בקושי, על באמברג היא גברה בזכות התעלות הירואית של פייר ג'קסון ברבע האחרון וכשהתמודדה מול קבוצה המשתייכת לחלק העליון של הטבלה (אולימפיאקוס) זה נגמר עם הפסד ביתי ו-68 נק' בלבד.
אחרי שלושה מחזורים הצהובים מדורגים במקום העשירי במפעל בנק' (76.6), במקום ה-11 באס' (14.33), במקום ה-13 באחוזים ל-3 (27.4) ובמקום הרביעי והמכובד באחוזים ל-2 (55.5). מעניין לציין שגם בליגת ווינר סל מכבי ת"א לא בדיוק בפסגה במרבית המדדים ההתקפיים – חמישית בנק' (78.7), חמישית באחוזים ל-2 (54.4), עשירית באחוזים ל-3 (29.2) ומקום שביעי באס' (16.3).
ההבדל בין אז להיום הוא העיתוי. ב-2006/7 הגיע ספאחיה אחרי תקופת השיא של המועדון וכל דבר שעשה היה נחשב לאכזבה. השנה הוא הגיע אחרי שלוש העונות הקשות בתולדות המועדון וכמעט כל דבר ייחשב לשיפור והצלחה. הבעיה: אם המספרים ההתקפיים לא ישתפרו בצורה משמעותית יהיה קשה למחזיקת הגביע הישראלית לנצח משחקים ביורוליג. וכשיגיעו ההפסדים הקהל הצהוב לא יסתפק במלחמה ובסימפטיות שמאפיינות את פתיחת העונה של הקבוצה התל-אביבית.
אורי אלון. המהלך ישתלם לו (דני מרון)
2. רבות דובר ונכתב על הגיבוי המרשים שנתן אורי אלון למאמן שלו כששחרר את הכוכב הגדול בעקבות חילוקי הדעות הפומביים בין השניים. מצד אחד הבעלים של הפועל ירושלים הראה שוב פעם שהוא עשוי מזן אחר וחיזק את מעמד המאמן בישראל (לא את מעמד המאמן הישראלי, אלא את מעמד המאמן), ומצד שני יש הטוענים שמדובר בטעות מקצועית בלשחרר את אחד הגורמים המרכזיים לזכייה באליפות ובהגעה לחצי גמר היורוקאפ בעונה שעברה.
כנראה שהאמת נמצאת איפשהו באמצע. לא יכול להיות ששחקן, בכיר ככל שיהיה, יעביר ביקורת גלויה על המאמן שלו. תראו מה קרה בעונה שעברה למכבי ת"א שבחרה בצד של סוני ווימס בעימות עם ארז אדלשטיין וסיימה את העונה בלי שניהם, עם חמישה מאמנים שונים וכישלון מקצועי גדול.
מצד שני, בכלל לא בטוח שהשארתו של קציקאריס נכונה מבחינה מקצועית. גם בשני המשחקים מאז השחרור של ג'רלס לא נראה שהמאמן היווני שולט בקבוצה. יותר מדי שחקנים עושים פרצופים על הספסל, האנרגיות לא חיוביות ועל ההגנה השערורייתית כבר אין צורך להרחיב.
אבל המהלך המבריק של אורי אלון יניב לו פירות בעתיד. בעוד כמה שבועות (או בסוף העונה) כשהפועל ירושלים תחפש מאמן אחר, המאמנים בכדורסל האירופי יידעו שבהפועל ירושלים הבעלים ייתן להם גב, גם אם יקלעו לעימות עם הכוכב הגדול של הקבוצה וגם אם הם לא יספקו את הסחורה בתחילת העונה. כשהקבוצה מהבירה תנחית בארנה עוד מאמנים אירופאים בכירים תזכרו את השחרור של ג'רלס.
רמי כהן. דרושה פעילות מאומצת (אודי ציטיאט)
3. על גורם אחד כמעט לא דובר בכל הבלאגן שהיה בהיכל הדרייב אין במשחק בשבת האחרונה בין הפועל ת"א להפועל ירושלים – הנהלת הפועל ת"א. האוהדים ספגו אש, ובצדק. גם חברת האבטחה לא בדיוק נראתה מיומנת להתמודד עם מצבים כאלה, והמשטרה לא ידעה להיות במקומות הנכונים במהלך האירוע, אבל רק ראשי המועדון האדום נותרו נקיים מביקורת.
יותר ויותר קבוצות בספורט הישראלי למדו למצוא את האוהדים המתפרעים, למסור את פרטיהם לרשויות החוק וכך להקל בצורה משמעותית את העונשים המושתים עליהן. בהפועל ת"א לא מוכנים לעשות את זה.
בדרייב אין אוהדים שזורקים מצתים, שרים שירים בעייתיים או סתם מתפרעים יודעים שהם מוגנים. המקסימום יהיה תחינה (מביכה) מצדו של הכרוז. פעולה חריפה ותקיפה מצד היו"ר רמי כהן ושאר חברי ההנהלה? ממש לא. איך אמר לי בעצב אוהד ותיק של הקבוצה: "האנשים האלו הם לא אוהדים שלנו, הם רק מזיקים לקבוצה. מזמן אמרתי לכל מי שצריך שאנחנו צריכים לפעול נגדם, אבל במצב הנוכחי אני לא רואה את זה קורה".
אוהדי הפועל ת"א. המתפרעים לא צריכים להיות ביציע (דני מרון)
אז נכון, ארבעה ימים אחרי האירועים החמורים נזכרה הפועל ת"א להוציא הודעת גינוי (בערך) ולהבטיח שתשתף פעולה עם הרשויות, תוך הבהרה שאין לה שום מידע על המתפרעים. האם רמי כהן וחברי הנהלה נוספים שעמדו בצמוד ליציע "הבעייתי" לא ראו מי זרק את החפצים למגרש? האם הם באמת לא מכירים את האנשים הללו שנמצאים כל משחק בדרייב אין וחלקם אף משתתפים בישיבות העמותה? קשה להאמין.
עדיין לא מאוחר. התגובות התקיפות של האוהדים השפויים בימים האחרונים ברשתות החברתיות צריכים לדרבן את ראשי הקבוצה, והיו"ר רמי כהן בראשם, לקום ולפעול למען הוצאתם של אותם מתפרעים מהיציעים ולדאוג לענישה חמורה כלפיהם. זהו אינטרס שלהם לא פחות משל כל אחד אחר.
לברון ג'יימס. בשיא כבר בפתיחת העונה (AFP)
4. "זו רק תחילת עונה", "העומס על השחקנים בתקופת ההכנה הוא גדול", "אי אפשר לצפות ששחקנים יהיו בכושר שיא כבר באוגוסט/ספטמבר/אוקטובר". המשפטים האלו נשמעים כמעט בכל ענף ספורט ובכל ליגה, חוץ מב-NBA.
רק בליגה הטובה בעולם ראסל ווסטברוק פותח את העונה בדיוק מאיפה שנעצרה זו הקודמת, עם טריפל דאבל מפלצתי, לברון ג'יימס נותן הצגה כבר בערב הפתיחה, יאניס אנטטוקומפו שורף את הפרקט וגם שחקנים פחות מפורסמים כמו חסן ווייטסייד, דיאנדרה ג'ורדן ואחרים נראים בשיאם כבר במשחקים הראשונים של העונה.
יכול להיות שהאינטנסיביות הזו היא אחד הגורמים למכת הפציעות (עד מתי אוקטובר 2017?) הקשה של פתיחת העונה, אבל כבר בשבוע הראשון קיבלנו עוד הוכחה למה הליגה הזו היא הטובה בעולם. לא רק בכדורסל, אלא בהכל.
גיא פניני. חלק מהחברים שלו פשוט לא מספיק טובים (עדי אבישי)
5. ב-19 דצמבר 2016 נפצע פול דילייני וגמר את העונה. שמונה ימים אחר כך כבר הנחיתה הפועל חולון את ג'ורדן טיילור כמחליפו. כחודש וחצי לאחר מכן (5 בפברואר 2017) נפצע קאליף ווייאט וסיים את העונה, לא עברו יומיים וטו הולוואי סגר את תנאיו.
הפעילות החדה בשוק השחקנים במהלך העונה שעברה ומהירות התגובה של הצוות המקצועי והנהלת הקבוצה סידרו להפועל חולון את המקום הראשון בעונה הסדירה ויכולת שהותירה הרבה אופטימיות להמשך.
העונה הנוכחית נפתחה בצליעה, לא רק ביכולת על המגרש. כבר שבועות ארוכים שכולם במועדון, וגם מחוצה לו, מבינים שלפחות שניים מהזרים לא מספיק טובים, ושצריך להחליפם. למרות זאת, ועל אף ההפסדים שנערמו, רק בתחילת השבוע חתם גלן רייס ג'וניור בקבוצה, ואולי בשבועות הקרובים יצטרף אליו שחקן זר נוסף.
אז נכון שקשה להביא שחקנים טובים באמצע העונה, ובחודשים דצמבר-ינואר-פברואר קל יותר להביא "מציאות" מאשר בתקופה הזו של השנה, אבל הפעולות המהירות של דן שמיר והצוות שלו בעונה שעברה הגדילו את הציפיות, על המגרש ומחוצה לו. יש עוד מספיק זמן לתקן, לפחות בליגה.
מה דעתך על הכתבה?