1. המפגש בין הפועל ירושלים למכבי תל אביב ביום ראשון (21:00) יהיה הרבה יותר מאשר עוד משחק יוקרתי בין שתי הקבוצות הגדולות של הכדורסל הישראלי. עבור שתיהן מדובר במשחק שיפתח חודש עמוס וקריטי שיכול לקבוע את המשך העונה עבורן.
ארבעה ימים לאחר ה'קלאסיקו' מכבי ת"א תארח את ולנסיה ומיד יתחיל המרתון. בתוך יומיים יפגשו הצהובים בבית את הפועל חולון הלוהטת של דן שמיר וייצאו לעין שרה למפגש לא פשוט עם עירוני נהריה. שלושה ימים יעברו ומכבי ת"א תחל ברצף מטורף של שלושה משחקי יורוליג סופר קשים בתוך שישה ימים – צסק"א מוסקבה (ח), פנאתינייקוס (ח) ולקינוח אלופת אירופה פנרבחצ'ה (ב). את החודש יסיימו נבן ספאחיה ושחקניו עם משחקים מול מכבי רעננה בשמינית גמר גביע המדינה ונגד מלאגה (ב). אגב, בשבוע הראשון של ינואר יחכו לצהובים הדרבי מול הפועל ת"א ומשחק חוץ במדריד מול ריאל.
ובצד האדום, שלושה ימים לאחר המשחק מול הצהובים, הפועל ירושלים תצא למשחק חוץ קריטי במונטנגרו מול בודצ'נוסט, שניצחה אותה בארנה. לאחר מכן מחכה לאדומים הרצף הבא – משחקי חוץ קשים מול הפועל גלבוע/גליל ובאיירן מינכן בתוך ארבעה ימים, משחקי בית מול הפועל חולון ורג'יו אמיליה גם בתוך ארבעה ימים ולסיום משחקי חוץ מול עירוני נהריה וגלאטסראיי, ניחשתם נכון, בתוך ארבעה ימים.
ספאחיה וגודס. איזה חודש מחכה להם (דני מרון)
אם נחזור שנה אחת בלבד אחורה, מכבי ת"א נכנסה לדצמבר עם מאזן 4:5 ביורוליג (כמו המאזן הנוכחי) ו-1:7 בליגה. ואיך היא יצאה? אחרי עשרה משחקים שכללו שישה הפסדי יורוליג רצופים, שלושה ניצחונות דחוקים, הפסד בליגה ועם שלושה מאמנים שונים על הקווים. בדיעבד, אפשר לומר שהחודש הזה גמר לצהובים את העונה. בהפועל ירושלים דצמבר 2016 עבר בצורה קצת יותר סולידית – שלושה ניצחונות ושלושה הפסדים, אבל אז היא שיחקה רק שישה משחקים, עכשיו מחכים לה שמונה כאלה. שתי הקבוצות (אולי) יודעות איך הן נכנסות לחודש הזה, אבל ממש לא יודעות איך הן יסיימו אותו. בינתיים שני הצדדים חולמים על ניצחון יוקרתי ומוראלי שיכניס אותם ברגל ימין לדצמבר האיום.
2. עודד קטש גילה אומץ רב, אומץ שלא כל מאמן היה מוכן לקחת. בלי תהליכים ובלי סיפורים, המאמן הלאומי החדש הצעיר בבת אחת את נבחרת ישראל. ביורובאסקט בקיץ הגיל הממוצע של שחקני הנבחרת היה 28, בהתכנסות הראשונה למוקדמות מונדובאסקט 2019 ממוצע הגיל כבר עמד על 24.5.
מאז מונה לתפקיד, קטש עשה הכל כדי לשנות את האווירה סביב הנבחרת. זה התבטא בזהות העוזרים, בהתנהלות בבחירת השחקנים לסגל ובפתיחות התקשורתית באופן יחסי. במקום נבחרת שבעה, עייפה ולעיתים מעוררת אנטגוניזם, קיבלנו חבורה רעבה, צנועה ומרעננת.
קטש ומקל. איך מוציאים את הכדור מהידיים של הרכז? (דני מרון)
על אף שאת התבוסה ליוון תלה המאמן בעיקר בפערי הניסיון בין הקבוצות, היה נראה שלשחקנים שלו פשוט חסר כישרון התקפי כדי להכניע נבחרת כמו יוון. אם ברבע הראשון קלעה ישראל 18 נקודות, בשלושת הרבעים הבאים היא נעצרה על 14, 15 ו-14 נק' בהתאמה.
עד ההתכנסות הבאה בפברואר יצטרך קטש למצוא את הדרך איך להוציא את הכדור מהידיים של גל מקל – עיקר הבריחה של היוונים הייתה בדקות בהן הוא היה המוציא לפועל העיקרי – לשלב את עוז בלייזר – גבוה שיכול לקלוע מבחוץ וסיים עם אפס נקודות את שני המשחקים הראשונים (מול אסטוניה לא התלבש), ואם אכן ליאור אליהו יחזור, לדאוג איך רמת ההגנה לא נפגעת בדקות בהן הוא על המגרש.
וכמה מילים על הצוות המקצועי. חסר איזה "פריק" (או עכבר, תקראו לזה איך שאתם רוצים) של הכדורסל האירופי. איש מקצוע כמו דן שמיר, גיא גודס, אלון שטיין או מודי מאור, שמכירים כל תרגיל וכל מהלך, כל מאמן וכל שחקן של היריבות. אז נכון שבאליפות אירופה האחרונה היו שלושה כאלה סביב ארז אדלשטיין וזה לא בדיוק עזר, ונכון שקטש שם דגש על הכדורסל שהקבוצה שלו משחקת ופחות על היריבות (כך מספרים שחקנים בנבחרת), אבל אם מול אסטוניה ובריטניה זה פחות יורגש, בשלב הבתים הבא שם אמורות להיות סרביה, גרמניה וגאורגיה, רמת הסקאוטינג יכולה להיות ההבדל בין עלייה לאכזבה (או כישלון).
אדלשטיין ושמיר. חסר איזה "פריק" (עדי אבישי)
3. סמלים היא אולי המילה הכי מרגשת בספורט. איזה אוהד לא רוצה שבקבוצה שלו יהיו שחקנים שמחוברים למועדון, לקהל ולסמל. כאלה שיישארו שנים רבות ולא יעזבו אחרי שנה-שנתיים לכסף הגדול בקבוצות אחרות.
אבל לפעמים "הסמלים" האלה מתחילים להכביד, בעיקר מבחינה מקצועית. יש דוגמאות רבות לכך בכל הענפים ובכל הליגות, גם בליגת העל בכדורסל, וכן, גם השנה. את הדוגמה הנוכחית נביא דווקא מהליגה הטובה בעולם.
דירק נוביצקי בן ה-39 נמצא בעונתו ה-20 בדאלאס, מספר כמעט חסר תקדים בספורט המודרני. הוא אהוב על ידי אנשי המועדון, הצוות המקצועי, השחקנים והכי חשוב על ידי האוהדים. בכלל, קשה למצוא מישהו שיגיד מילה רעה על הג'רמנייטור. אבל אין מה לעשות, מבחינה מקצועית זה כבר ממש לא זה. מ-23 נקודות בעונת האליפות (2010/11) נותרו העונה 11.1 נקודות בממוצע למשחק. בשנתיים האחרונות ירדו לו יותר משבע נקודות מהממוצע, זה המון.
נוביצקי חוגג אליפות עם דאלאס. זה כבר לא זה (AFP)
בואו נעזוב לרגע את המספרים ואת הביקורת. לראות את הכוכב הגדול הזה עומד חסר אונים ליד שחקנים מהירים וזריזים, שעוברים אותו ומגיעים לסל עוד לפני שהוא מספיק להסתובב, קצת מעורר רחמים. להיות חלק מאחת הקבוצות החלשות בליגה, שאין לה אפילו סיכוי להיאבק על הפלייאוף, זה ממש לא מגיע לאחד השחקנים הכי איכותיים ואהובים שהיו בליגה בשני העשורים האחרונים. לדעת לפרוש בשיא זו ממש לא קלישאה. זה יעשה טוב לו, ולקבוצה.
4. כששרונאס יאסיקביצ'יוס החל לאמן, רבים פקפקו ביכולתו להצליח. אבל מבט קצר אל עמודות הסטטיסטיקה של היורוליג מגלה עד כמה מרשימה העבודה של המאמן הליטאי, כבר עונה שנייה ברציפות.
לז'לגיריס קובנה אין נציגים בעשירייה הראשונה של המפעל בנקודות מדד, ב-20 המקומות הראשונים בנקודות, ב-30 המקומות הראשונים בריבאונד ובעשירייה הראשונה באחוזים ל-2. על פניו נתונים שמתאימים לקבוצת תחתית. מבחינה קבוצתית לעומת זאת אלופת ליטא שישית במדד, רביעית בנקודות, עשירית בריבאונד שנייה באסיסטים, שמינית באחוזים מקו העונשין, שלישית באחוזים ל-2, שנייה באחוזים ל-3 והכי חשוב שביעית בטבלה (4:5), במקום שמוליך בסיום העונה הסדירה לפלייאוף. הערב, שאראס ושחקניו מול מכבי ת"א, שבשניים משלושת המשחקים האחרונים הובסה ב-21 הפרש בממוצע.
שאראס. מבריק גם על הקווים (עדי אבישי)
מה דעתך על הכתבה?