"לא הייתי עושה את הדברים האלה כי לא הייתי בכושר הגופני והפיזי ולא ברמה של הבנת משחק וההבנה המנטאלית כמו היום. עליתי להתקפה לא במומנטום הנכון או שעליתי והפקרתי את ההגנה. כשאתה עובד קשה, אתה מבין את המשחק אחרת. תבין, עבדתי על הכל. פיזיות, רגל ימין, רגל שמאל, פס ארוך, פס קצר, דריבל. כשאתה בא עם ביטחון אמיתי למשחק, אתה אומר לעצמך 'אני יכול לעשות הכל'. לא משנה אם הכדור יבוא לי לימין או לשמאל או לנגיחה. הביטחון שמגיע מהאימונים האלה משנה לי את כל המשחק. היום אני בטוח בעצמי שאני יכול לרוץ גם 13 ק"מ במשחק אם צריך. פעם הייתי מוגבל. היום אני מאמין שאפשר לעשות הכל כי אני עובד בשביל זה".
קשה לעצור את ההתלהבות של אלמוג כהן, כשהוא מסביר לפרטי פרטים את השינוי שעבר. הוא מדבר מהר, בלהט, כמו איש עם שליחות. המסרים ברורים: עבודה קשה, אמונה, חוזק מנטאלי יוצא דופן. ועדיין הוא מלא ניגודים. זו העונה הטובה בקריירה שלו, אבל אינגולשטאט שלו עלולה לרדת ליגה. הוא נהנה מהערכה אותה לא קיבל מעולם, אבל עדיין מאוכזב מעצמו על דברים שקרו בעבר. בראיון חגיגי ליום העצמאות הוא מדבר בפתיחות על הגישה השלילית שהפכה לחיובית, הבכיינות שנעלמה. בנקודת שפל בקריירה המקצועית, הוא קיבל הארה והתחיל לעבוד. עכשיו הוא פותח הכל.
אלמוג, אולי המצב בתחתית פוגע בהצלחה האישית שלך?
"לא חושב. אם הקבוצה הייתה רצה, הייתי נותן מספרים יותר גבוהים ומקבל יותר פוקוס ממה שאני מקבל. לאור איך שהתפתחה העונה, היינו צריכים להראות מנהיגות, לקחת אחריות, להרים את הקבוצה מהקרשים ולהיות חיוביים. לא הייתי משנה שום דבר. היינו במקום כל כך נמוך, כולם אמרו שזה נגמר וקמנו. שיחקנו כל כך יפה, הרווחנו מחמאות ולא הבאנו נקודות. נגד באיירן ושאלקה ספגנו שערים בתוספת הזמן. גם כשהיינו שבורים מנטאלית, תמיד הצלחנו לקום ולהראות שיש אופי חזק. מזה אני שמח. תבין, התחלנו כל כך גרוע. לקחנו שתי נקודות בעשרה משחקים ומעולם קבוצה שפתחה ככה לא ניצלה. עם המאמן החדש לקחנו 26 נקודות ואנחנו מקום 8-9 בסיבוב השני. מקווה שנראה את האופי שלנו עד הסוף".
תסביר את החיבור שלך עם אינגולשטאט.
"חיבור טוב. אוהבים אותי פה. זה לא בגלל שאני משחק ונותן גולים. גם כששיחקתי פחות, ניסיתי להוות דמות לחיקוי לשחקנים הצעירים. השחקנים חשבו שאוריד את הראש כשאני לא משחק, אבל ראו אותי מתאמן ברמה גבוהה. אין מצב שאני מביא אנרגיות לא חיוביות. בקבוצה מאוד מעריכים את זה ושמחים שזה הגיע למצב שאני מצליח. מבחינתי כיף לראות את התוצאות של האמונה והדרך שעשיתי. לא תמיד ראיתי הצלחה ואני שמח שעכשיו אני קוצר את הפירות. גם בסיטואציות שהייתי בטוח שמגיע לי לשחק ולא שיחקתי, אמרתי לעצמי שאגרום למאמן לראות את זה ושהזמן שלי יגיע. זה הפלוס הכי גדול שלי במועדון".
לא היית כזה פעם.
"נכון. לפעמים בחיים אתה מקבל תובנות, יש כאלה שפועלים לפיהן ויש כאלה שלא עושים עם זה כלום. שיניתי המון דברים. בנירנברג הייתי מאוכזב, האנרגיות לא היו חיוביות כשגם ששיחקתי לא הבאתי כלום. חשבתי על למה אני לא משחק ושמגיע לי. עכשיו בכל סיטואציה אני רואה רק את החיובי. זאת הדרך הנכונה לכל שחקן. ברגע שאתה מקרין חיוביות, זה מגיע למצב שבמגרש אתה ממוקד ולא מתעסק בדברים שיזיזו אותך מהמטרה. הדבר שאני הכי שמח ממנו זה שאני משחק מאוד אגרסיבי ויש לי רק שני צהובים. אני ממוקד, מתעסק נטו במגרש ולא בשום דבר שיפריע לי להתרכז במטרה שיש לי בראש".
אלמוג כהן. "אני ממוקד, מתעסק נטו במגרש" (gettyimages)
מתי הגיע השינוי?
"בהפועל תל אביב. לקראת הסוף, כשכבר רציתי לחזור לבונדסליגה ולא היו לי הצעות אלא רק מהליגה השנייה, התחלתי להבין מה זה באמת לעבוד קשה. לדחוף את עצמך לגבול היכולת. אנשים פקפקו בי (בבונדסליגה) ואמרו שהייתי חלש בארץ. נכון, הייתי חלש. התקופה הזאת שינתה לי את כל הקריירה".
ועכשיו בגרמניה מעריכים אותך יותר מאשר בארץ?
"מעריכים אותי פה ברמות גבוהות. ראו שבתקופה שלא שיחקתי ולא פתחתי, בכל זאת נשארתי שמח, הגעתי ראשון והלכתי האחרון. לא דיברתי מילה. בחיים לא שקלתי להיכנס למאמן אינגולשטאט. רציתי רק להצליח להגיע למצב שאהיה מוכן לפתוח. זה הדבר שאני מקבל עליו הכי הרבה הערכה. בחיים לא באתי בטענות. ראיתי את ההצלחה של הקבוצה לפני ההצלחה שלי. עכשיו כולם כל כך אוהבים אותך, אז הם רוצים ומצפים שתצליח. בנירנברג התבכיינתי, כששיחקתי אמרו 'נו, תראה מה אתה יכול'. הרגשתי שעושים לי טובה. הפסקתי עם הבכיינות".
בעצם היית צריך לבנות מחדש את השם שלך בגרמניה.
"היו שני שחקנים ששיחקו איתי בנירנברג והגיעו לאינגולשטאט. הם ראו אותי והיו בהלם מההתנהגות שלי ומהאימונים שלי. סיפרו לשחקנים איך הייתי בנירנברג, איך הייתי מדבר, רב עם שחקנים והמאמן ואף אחד לא האמין. הבנתי תוך כדי תנועה כמה צריך לעבוד ושרק האמונה צריכה להיות מול העיניים. כשהייתי צעיר, תמיד עבדתי קשה, אבל בדרך פזלתי ימינה ושמאלה. כשהלך לי הרגשתי שלם, והרשיתי לעצמי לעבוד פחות קשה. להגיע לטופ זה קל, לשמור על זה קשה. לבוא יום אחרי שכבשתי צמד ולרוץ 11 ק"מ כי שבוע הבא יהיה יותר קשה. אני אף פעם לא מסופק מעצמי. רואה דיסקים של המשחק ומחכה ליום שלישי כדי לשפר את הדברים שלא עשיתי טוב. אני רוצה להיות השחקן הכי מושלם. הרבה אנשים חושבים שהם הכי טובים, השאלה אם הם עובדים כאילו הם הכי טובים. אנחנו הישראלים חושבים שאנחנו הכי טובים, אבל לא עובדים קשה כמו המחשבה שלנו ואז מגיעים למאני-טיים ורואים שאנחנו פחות אתלטיים, מהירים, חזקים וחרוצים".
אלמוג כהן במדי נירנברג. "הרשיתי לעצמי לעבוד פחות קשה שם" (gettyimages)
כשאתה מדבר על זה, אתה חושב למשל על המשחק בספרד?
"לפעמים אנחנו מזלזלים. באלבניה יש 30-40 שחקנים בליגות בכירות ואנחנו עם 5-6 ועדיין אנשים פה מזלזלים. ספרד? זה כמה רמות מעלינו. זלזלנו ביוון, אלבניה והיו אנשים שאמרו: 'כן, צריך לנצח'. במקומות כמו אלבניה, המאמן יכול לבחור שחקנים מכל ליגה. אצלנו זה לא ככה".
אולי כי שחקנים מעדיפים להישאר בכסף הגדול של באר שבע ומכבי ת"א.
"כסף גדול? נראה לך שבגרמניה זה כסף קטן? אם קבוצה מגרמניה רוצות שחקן, מכבי ת"א או באר שבע לא יכולות לעמוד בשכר. אני חושב שאנחנו הישראלים לא אוהבים לעזוב את הנוחות וללכת לאי נוחות, למקום שלא יודעים מי אתה, לא מעניין אותם מה עשית בישראל ויש מלחמה על ההרכב עם 30 שחקנים שכל שבוע יש כאלו שאתה בהלם שהם לא בסגל. אתה לא מרגיש חום, לא מרגיש אהבה ולא משחק ובדיוק אז אתה צריך להביא כל האמונה שיש לך בעצמך. ביטחון עצמי אמיתי מגיע דרך עבודה. ביטחון מזויף מגיע דרך תקשורת וסוכנים שמהללים שחקנים.
"קח את טאלב (טוואטחה – ע.מ) לדוגמה. חתכו אותו מכל הכיוונים, לא פרגנו לו כמו שמגיע לו ומכל ביקורת במקומונים עשו כותרת. פתאום הוא התחיל לשחק, שם גול בחצי גמר, נהיה שחקן רוטציה בפרנקפורט שזה מועדון גדול. אני מאושר בשבילו. הוא הראה אופי ולא נשבר. אין דרך אחרת. גם עומר אצילי, אפילו שהוא לא משחק, צריך להילחם גם אם ירד ליגה השנייה. כשיעבור את המשבר, הכל יהיה לו קל והוא יגיע מוכן למשברים הבאים. בחו"ל תמיד יש משברים ומלחמה. תמיד צריך להיות עם רגל על הגז כי יש מישהו שמחכה שתמעד. אסור למעוד".
אלמוג כהן מול דויד סילבה, במשחק מול ספרד. "לפעמים אנחנו מזלזלים" (gettyimages)
גם השם שלך הוזכר כמועמד לבאר שבע ומכבי ת"א. יש סיכוי שתחזור?
"כנראה הקבוצות רוצות להתחזק אז השם שלי ברשימות. בכללי, אני בחור מאוד מאמין ולכן לא אגיד 'לא' אוטומטית למשהו. זה האופי שלי. מבחינה אישית, נראה לי לא הגיוני לחזור לארץ אחרי עונה כזאת. חוץ מזה שאני תחת חוזה וצריכים לשלם עליי 3-4 מיליון יורו. זה לא הגיוני שאחזור במיוחד כשאני רואה את עצמי מתקדם או ממשיך את ההתקדמות גם בשנה הבאה. רושמים דברים, אבל הם לא אמיתיים".
גם בגרמניה השם שלך מככב. הזכירו את המבורג, ברמן ופרנקפורט.
"בינואר הייתה הצעה מהמבורג. מבחינתי ומבחינת הקבוצה זה לא היה על הפרק לעזוב באמצע המלחמה על הישארות. אני לא אוהב לעזוב דברים באמצע ואני מקווה שאסיים בקטע הכי שמח. כרגע, הכל שמות וספקולציות. יש לי סוכן גרמני שמטפל בי, אבל כל עוד לא תבוא הצעה גבוהה לאינגולשטאט אני לא מתעסק בזה. הסוכן אמר שיש שקבוצות שמתעניינות, אמרתי 'סבבה לא נכנס לשיחות האלה'. הוא עובד ישירות מול הקבוצה ואני מתעסק רק בלהשאיר את הקבוצה בליגה".
אתה עם שבעה שערים, זו עונת השיא שלך?
"בנתניה הבקעתי שבעה שערים. אני מאיים כמעט על משחק שלוש פעמים על השער ומעורב ברוב השערים של הקבוצה בתקופה האחרונה. קשה להסביר את ההרגשה אחרי שער, אבל מצד שני אני יודע שגול זה רק בונוס. אני לא עולה למשחק ואומר שאני צריך להבקיע ולבשל. אני מנסה להרוויח מאבקים, לשחק פשוט, לשחרר מהר קדימה. אני מצטרף לרחבה כי אני בכושר ומרגיש שיש לי כוחות לעשות אקסטרה כמו כניסות וסיומת. הביטחון והכושר מתחברים ביחד".
אלמוג כהן. "הסוכן אמר לי שיש קבוצות שמתעניינות" (gettyimages)
אלישע לוי אמר אצלנו בראיון שבתחילת הדרך שלו לא היית פקטור ואז באת לשיחה. מה קרה שם?
"מאמן הנבחרת הוא זה שקובע ובחיים לא ביקרתי אותו. זה חלק מהשינוי שעברתי. תמיד אמרתי שהכל לטובה ואני מאחל הצלחה לנבחרת. לא צריך לדבר על מי שלא מוזמן. כנראה שבעיני אלישע יש שחקנים שבלטו יותר ממני. הוא לא הכיר אותי, חשב ששחקנים עדיפים עליי והייתי צריך לכבד את זה. המחשבה שלי הייתה לגרום לאלישע להאמין בי. ידעתי שהזמן שלי יבוא. מהשנייה הראשונה בשיחה, הוא נתן לי להבין שאני בורג חשוב, שאני שחקן משמעותי ושזה לא הולך להשתנות. יש לו חלק בהצלחה שלי. כשחזרתי מהנבחרת, המעמד שלי בבאינוגלשטאט עלה. באתי אחרי שני משחקים טובים וקיבלתי הערכה".
כמעט תמיד היית צריך להילחם על המעמד שלך בנבחרת.
"בעידן פרננדס הייתי באנקר. לא היה מצב שלא קיבלתי זימון. בעידן גוטמן עשיתי טעויות, אם לא הייתי בנבחרת ולא משחק הייתי ממורמר. אני רואה את זה עכשיו ומאוכזב מעצמי שהתנהגתי בצורה כזאת. אני מנסה לגרום היום לצעירים להבין שזו לא הדרך. ברגע שתהיה חיובי, הזמן שלך יגיע ואז תהדק את החגורה חזק כי אתה הולך לעוף למעלה. לא משחק? זה הזמן להוסיף עוד אימונים. בתקופה של גוטמן לא הייתי מרוצה מאיך שהתנהגתי בכדורגל בכללי. לא התנהלתי נכון. הייתי מקצוען, אבל לא התנהגתי כמו שהייתי רוצה".
במה זה בא לידי ביטוי?
"לא ידעתי להעריך שאני נמצא בבונדסליגה. חזרתי לארץ שבועיים אחרי ששיחקתי נגד המבורג 90 דקות. היום זה נראה לי הזוי. אני אומר לעצמי: 'לאן רצית ללכת? בגלל שאתה לא בהרכב?' התקופה בהפועל ת"א שינתה לי את החיים ועשתה אותי מי שאני היום. אני מודה עליה, אבל ברור שיש אכזבה מעצמי. למדתי להילחם, להעריך ולא לוותר. עשיתי תיקון לעצמי. כל מה שקרה לי איתי בארבע שנים אחרונות זו חוויה מתקנת למה שלא עשיתי בנירנברג. באינגולשטאט נלחמתי. לא תמיד הלך, נפצעתי, חזרתי והמשכתי והמשכתי והמשכתי. לרגע לא פקפקתי ואמרתי 'זהו אולי אין לי את המזל הזה'. אני לא מאמין במזל".
אלמוג כהן במדי נבחרת ישראל. "בעידן פרננדס הייתי באנקר, אצל גוטמן עשיתי טעויות". (AFP)
באותם ימים בהפועל ת"א, חשבת לוותר? להישאר בארץ?
"כבר עמדתי לסגור הכל בהפועל ב"ש ובסופו של דבר אמרתי שאני רוצה לתת עוד הזדמנות. באופי שלי, אני ווינר ולא מוותר. התאמנתי עם הקבוצה השנייה של נירנברג והתחלתי להבין שהשינוי מגיע, שהכל לטובה והזמן שלי יבוא. הייתה לי שנה ראשונה טובה באינגולשטאט ואז שברתי את הרגל, אבל עשיתי עוד קפיצה במקום לחזור אחורה. בזמן הפציעה, אמרתי לעצמי שאעבוד על רגל שמאל ועל הפיזיות כדי שאחזור מושלם ואז אין מצב שאני לא יכול להצליח. חזרתי למחנה אימונים אחרי הפציעה והייתי מספר אחת בכל משחקי ההכנה. המאמן מבסוט עליי, אבל מחזור ראשון אני לא בסגל.
"ועדיין נשארתי חיובי, לא מדבר מילה, מחבק את המאמן. חשבתי על איך אני גורם לו לראות מה שאני רואה. תמיד היה לי בראש שהמאמן רוצה להצליח לא פחות ממני. כל שחקן לפני שהוא בא בטענות צריך להכניס לעצמו את זה בראש. זה מגרש את כל התסכולים והמחשבות הרעות. במחזור הרביעי נגד וולפסבורג שיחקתי חצי שעה וקרעתי את הרצועה הצדית. עוד פעם עבדתי על עצמי, אמרתי: 'תודה בורא עולם שנפצעתי כי כנראה זה סימן שאני צריך לעבוד יותר קשה'. סיימתי את העונה שעברה עם 20 משחקי ליגה וחזרתי לנבחרת. הרעב שלי רק גדל ומאז העונה שעברה, אני מקבל הערכה מכולם. הכבוד מגיע לבד".
אחרי הרבה שנים, אתה עדיין חושב על המשמעות של ישראלי בגרמניה?
"מבחינתי זה הכל. לייצג אותנו, להזכיר אותנו. באתי מישראל, אני יהודי גאה, יהודי מאמין. אני מזכיר את זה בכל ראיון או סרטון שאני מעלה לרשתות החברתיות. רוצה שיראו אותי כיהודי-ישראלי בגרמניה. אני מקבל אלפי הודעות מאנשים שהם גאים בי ושמחים שאני מייצג אותם בכבוד. מאז השער נגד דורטמונד עד היום כמעט בכל שבוע אני מקבל אלפי הודעות וטלפונים גם מבית חב"ד ומהשגריר. באים למשחקים שלנו עם דגלי ישראל. אני רוצה שיראו אותנו בתור עם אוהב, צנוע שמקבל את כולם. אני יכול להגיע להרבה אנשים ולהציג זווית אחרת".
מה שימח אותך יותר – האליפות של ב"ש או העלייה של נתניה?
"שתיהן ריגשו אותי ברמות מטורפות. אם היינו מנצחים את לייפציג זה היה שבוע מושלם. שתי הקבוצות שאני תמיד מדבר עליהן ותמיד אומר כמה אני אוהב אותן. מאחל לשתיהן להצליח ולבאר שבע לעלות לליגת האלופות. אני באר שבעי ויודע שהעיר בטירוף. רואה שכנים וחברים של אבא שלי מעלים סרטונים. הקבוצה הזאת הביאה אושר לעיר ולהרבה אנשים".
שחקני הפועל ב"ש חוגגים. "מאחל להם לעלות לליגת האלופות" (דני מרון)
מתי נראה את הנבחרת בטורניר גדול?
"אני איש של מטרות אז אציב מטרה – ביורו הבא נבחרת ישראל צריכה להיות במיוחד אם נסיים במקום השלישי בקמפיין הזה. אני רואה את השחקנים הבוגרים בנבחרת. כולם מתקרבים ל-30, בגיל המושלם. זה גיל שאתה מבין מה צריך לתת במשחקים גדולים. ההעפלה ליורו הבא צריכה להיות ריאלית".
מה דעתך על הכתבה?