ההפתעות הגדולות במחזור הראשון והיכולת המאכזבת של שלוש הקבוצות בעלות התקציבים הגבוהים בליגה סידרו לנו מחזור שני מאוד מעניין, כי אף אחת מהקבוצות הללו לא רצתה לצאת לפגרת הנבחרת ללא ניצחון ועם תחושות לא נעימות.
המשחק המרכזי של המחזור הפגיש כמובן את האלופה הפועל באר שבע, שהודחה בצורה כואבת ומאכזבת מליגת האלופות חמישה ימים קודם לכן, מול הקבוצה עמוסת הציפיות מהכרמל – מכבי חיפה, שגם היא מגיעה אחרי אכזבה (קצת פחות גדולה) מהמשחק נגד בני יהודה.
אחרי שפתח את העונה מול בני יהודה במערך של שלושה בלמים, עם רוקאביציה כמגן, ויסמן כחלוץ וחוסר יכולת לפרוץ מערך נסוג וצפוף, החליט גיא לוזון, בחוכמה מבחינתו, לעשות שינוי מערך ושינויים פרסונליים. לוזון הבין, כמו שהסביר אחרי המשחק, שאם ישחק במגרש של ב"ש, ויתחרה איתם בהחזקת הכדור ובדומיננטיות במרכז השדה, הוא יפסיד. לכן הוא החליט לפתוח במערך של 4:4:2 שמתחיל בשליש המרכזי, ויתר על קאיו, שצריך את הכדור לרגל ופתח עם רוקאביציה וסלליך כשני חלוצים בכדי לנצל את המהירות שלהם ולנסות להביך את הגנת ב"ש במשחק מעבר.
במחצית הראשונה, חיפה לא יזמה לחץ, אבל החוליות שלה היו קרובות והקשו מאוד על מליקסון לקבל כדורים עם הפנים להגנה. אם נוסיף לזה את היכולת של מאבוקה להתמודד עם הפיזיות של וואקמה והתלות האבסולוטית של התקפת ב"ש באחרון, ואת העובדה שפקהארט הוא לא חלוץ יוצר אלא חלוץ שניזון ממשחק אגפים, נבין למה ב"ש התקשתה להגיע למצבים. לחיפה הספיקה התקפה טובה אחת מאגף ימין, שבה הצליחה לייצר הצטרפות טובה לרחבה (מחמאות לקוסטדינוב על הכניסה לרחבה בהגבהה של מאבוקה שאפשרה לרוקאביציה להקדים את צדק).
התמודד עם הפיזיות של וואקמה, מאבוקה (ערן לוף)
במחצית השנייה, ובעיקר אחרי ההרחקה של טאהא, ראינו כמה לחיפה קשה ליזום. למרות ששיחקה מול עשרה שחקנים, חיפה לא הצליחה לעשות את הטרנספורמציה בין קבוצה מתגוננת לקבוצה יוזמת, לא הצליחה להחזיק בכדור, המשיכה להתבצר בעמדות ואלמלא מיקום רע של ברדה בבעיטה של וואקמה, הייתה מאבדת שתי נקודות יקרות.
חיפה חייבת לעבוד על משחק ההתקפה שלה אם ברצונה להוות גורם רציני בצמרת. ללוזון יש סגל מצוין, עומק אדיר בחלק הקדמי, קישור טוב עם הרבה אופציות (נטע לביא הכניס תנופה גדולה כשנכנס במחצית) ועם ההגעה של רמי גרשון, גם מרכז הגנה חזק מאוד לליגה שלנו. חיפה חייבת ללמוד לשחק כשהיא דומיננטית ולמצוא אז, את האיזונים בין ההגנה להתקפה. אם זה יקרה, חיפה תהייה רלוונטית גם בחודש אפריל.
ברדה מנע ממנו שוויון, אבל וואקמה צריך מנוחה (ערן לוף)
מכבי ת"א הגיעה לעכו, למפגש עם קריית שמונה של חיים סילבס, ברגשות מעורבים. מחד, שמחה על ההעפלה לשלב הבתים בליגה האירופית, מאידך, דאגה גדולה מהיכולת ובעיקר ממשחק ההגנה, בשני המשחקים האחרונים. ג'ורדי קרויף, הגיע מוכן, ידע שק"ש משחקת עם שלושה בלמים, ועשה לה תמונת מראה עם מערך דומה משלו (מהלך צנוע ויפה – לא שכיח שקבוצה "גדולה" עושה התאמות טקטיות לקבוצה "קטנה").
ההברקה במערך הזה היה ההצבה של דור מיכה בעמדת המגן/כנף הימני. מיכה, השחקן שנע במגרש בצורה הכי אינטליגנטית במכבי, ביצע את התפקיד הזה בצורה נהדרת. הוא לא נדבק לקו האורך, נכנס בתזמון טוב למרכז, ופשוט פירק את המערך של סילבס בתנועה שלו. גם ההצבה של ייני בעמדת הבלם הימני, עזרה לו מאוד ומכבי נראתה יציבה ויעילה במחצית הראשונה. במחצית השנייה, סילבס שינה מערך ומכבי שוב הגיבה. היא התעייפה, ירדה משמעותית ביכולת ואלמלא החמצה מסמרת שיער של שלומי אזולאי, הייתה חוזרת הביתה עם נקודה.
מערך גאוני, ג'ורדי (מאור אלקסלסי)
מכבי ת"א, בדומה לב"ש, זקוקה לפגרת הנבחרות כמו אוויר לנשימה. שתי הקבוצות מתאמנות מחודש יוני, הן שיחקו בין 12 ל-14 משחקים רשמיים שלפחות שלושה מהם הוגדרו כמשחקי עונה ועדיין לא נפתחה שנת הלימודים. העייפות המנטאלית והפיזית של שתי הקבוצות השפיעו עליהן מאוד בשני המחזורים הראשונים והן חייבות לאגור כוחות ולהתארגן מחדש. מכבי הצליחה להעמיק ולרענן את הסגל בשבועיים האחרונים ואם ב"ש לא תפעל בצורה דומה עד לסיום מועד ההעברות, צפוי לה סיבוב ראשון לא פשוט, שיכול להכניס אותה לבור שיהיה לה קשה לצאת ממנו.
ואי אפשר לסיים לכתוב על המחזור בלי מילה על מוליכת הטבלה. בית"ר ירושלים המשיכה את התנופה מהמשחק מול מכבי ת"א עם ניצחון מוחץ על אשדוד. זה לא היה במשחק טוב שלה, אבל היא ניצלה עד תום טעות של צוות השיפוט ורשלנות פושעת של אשדוד בכדורי הקרן (לא הציבה שחקן בקורה הקצרה בשני השערים הראשונים), בכדי להביס ללא תנאי את הקבוצה החלשה בליגה כרגע. בית"ר בהחלט יכולה לצאת מאושרת לפגרה' אבל אל לה להסתנוור. הקבוצה מהבירה עדיין לא הביאה תחליף ראוי לרואדה ואיינבינדר, ועד שתעשה כן, יהיה לה קשה להיאבק בצמרת לאורך זמן.
אסור להסתנוור, שחקני בית"ר חוגגים (עדי אבישי)
עכשיו יוצאים לפגרת קצרה ולקבוצות יהיה זמן להתארגן מחדש. אין לי ספק שהמחזורים אחרי הפגרה יראו אחרת, בעיקר מבחינת האלופה וסגניתה. והכי חשוב, שיהיה בהצלחה לנבחרת.
מה דעתך על הכתבה?