התחושה אתמול באצטדיון "טרנר" הייתה כשל משחק פלייאוף עליון. יובל נעים קונה את זה כמובן, אבל הפועל באר שבע הרבה פחות. האלופה הגיעה עם משקלות על כתפי השחקנים, מול יריבה שמסתגרת ומחפשת את הנקודה ואת התהילה, בידיעה שמעידה נוספת היא בעיה גדולה.
נכון, הייתה קורה במחצית הראשונה ועוד אחת בשנייה, נרשמו החמצות גדולות, כמובן שהיה חשש מעקיצה ובסופו של דבר היה זה שער דרמטי ששיחרר אנחת רווחה גדולה בקרב המועדון.
- בכר הגן על קואנקה: "ברור שיש לנו ציפיות ממנו, ניתן לו את הזמן"
- יובל נעים תקף את השופט: "משיח הרגיש חייב להם ונתן שש דקות"
השבוע הבהיר ברק בכר לכל מי שרק ביקש שהליגה זה הדבר החשוב והשליגה האירופית באמת פחות בחשיבות משנית, אבל גם בכר נקרע בין שלושה דברים: הרצון לנצח בליגה וסוף סוף להתחיל את העונה, השאיפה להמשיך ולהרשים באירופה גם כדי לקרב את עצמו להצעה מעבר לים, ובין שני אלה עומדים כל הזמן הנתונים הפיזיולוגים שמזהירים מפני גל פציעות נוסף לאלופה.
גל פציעות נוסף בדרך? ב"ש צריכה להיזהר (דני מרון)
אנחנו רק בתחילתו של חודש ספטמבר והאלופה כבר קיימה 13 משחקים רשמיים בתוספת 9 נציגי נבחרות ישראל, הונגריה וניגריה (אוגו ו-וואקמה לא שותפו בנבחרתם) בצמד משחקים במוקדמות המונדיאל, וזה הרבה מאוד. לכן בכר לא תכנן לשתף את קורהוט ומליקסון, אבל נאלץ לעשות זאת בשל היכולת על הדשא. לכן בכר רצה לוותר על שיר צדק, אבל בשל הרחקת לואי טאהא לא רצה לקחת סיכונים מיותרים בהגנה. קבלת החלטות מאוד לא פשוטה.
גם הפציעה של ברדה בחימום שיבשה לבכר את תוכנית המשחק. הוא רצה להפתיע מעט את אשקלון ולפתוח עם שני חלוצים במרכז הרחבה ולהקשות על ההגנה, אלא שזה כמובן שובש עוד לפני השריקה והקל מאוד על אשקלון במגננה שלה.
שיר צדק. בכר העדיף אותו על הספסל במקור (דני מרון)
כולם זוכרים את התגובה של וואקמה אחרי הניצחון על מאריבור במשחק הראשון. "נשארתי כדי לעלות עם הפועל ב"ש לליגת האלופות", מה שלרוע המזל זה לא קרה. בב"ש קיוו שהגיחה לניגריה עם הנבחרת תסייע לוואקמה לנקות את הראש ולהגיע רענן יותר ורעב יותר לליגה, אבל נראה שהאכזבה עדיין משפיעה עליו, שתי החמצות גדולות שלו הן המשך ישיר לחוסר הדיוק מול מכבי חיפה.
בנוסף, כפי שכבר ציינתי בשבועות האחרונים, היריבות מתכוננות טוב יותר לוואקמה וכרגע לב"ש אין אופציה טובה מאגף ימין, אז קל יותר ליריבות להתמודד עם זה. אולי אם וואקמה יעבור לשחק לעיתים דווקא באגף ימין זה יכול לבלבל מעט את ההגנות.
אי אפשר כמובן בלי מילה על איסק קואנקה. לכולם ברור שהוא לא הבריק אמש, אבל זה פחות חשוב כרגע. מה שצריך להדאיג את ראשי המועדון היא הגישה שלו למשחק – מאוד רך, מאוד נרפה, מתרחק ממגע, מהוסס ובעיקר נראה כשחקן חלוד מאוד שעוד ייקח זמן לא קצר עד שב"ש תהנה ממנו. נראה שלצוות המנטאלי יש משימה מאוד גדולה בתקופה הקרובה והיא להחזיר את חדוות המשחק לוואקמה ובעיקר לטפל מנטאלית בקואנקה. ונראה שהעבודה שם היא רבה מאוד.
הגישה שלו צריכה להדאיג יותר מהיכולת. קואנקה (דני מרון)
ובכל מקרה, חשיבות עליונה או שלא, ביום חמישי כבר יוצאת לדרך הליגה האירופית ולהפועל באר שבע מחכה לוגאנו. היריבה משוויץ היא אולי ההפך ממה שב"ש הייתה צריכה עכשיו, דווקא בימים שלא כל כך הולך לאלופה עדיף היה לה לקבל יריבה טובה ממנה, כזו שתיזום ותאלץ את ב"ש להתגונן ולצאת למתפרצות. זה יכול להיות נוח יותר בתקופה הזו, אבל מה לעשות שלוגאנו היא לא קבוצה כזו, וב"ש יודעת שאם היא חולמת על העפלה לשלב הבא ניצחון ביתי על לוגאנו הוא הכרח. נשמע כמו פרומו למשחק מול אשקלון.
לוגאנו היא קבוצה מהסוג שב"ש מתקשה מולה, לא מבריקה ולא איכותית, אבל ממושמעת. כזו שמתגוננת היטב, עם תשעה שחקנים מאחורי הכדור, והיא תגיע בעיקר כדי לא להפסיד. לוגאנו משחקת עם שלושה בלמים בתוספת שלושה קשרי אמצע ושני חלוצים – מערך צפוף מעובה ומאוד טקטי – כך שהמשימה לא תהיה פשוטה, אבל אם ב"ש תצליח לספק הופעה טובה וניצחון המשימה של איתן עזריה, היועץ המנטאלי, תהיה קלה בהרבה.
מה דעתך על הכתבה?