טוני וואקמה, כוכב הפועל באר שבע, העפיל עם נבחרת ניגריה למונדיאל שיתקיים ברוסיה בקיץ הקרוב. למרות שלא שותף באף משחק, החלוץ התראיין במולדתו וסיפר על תחילת הקריירה, ההסתגלות לחיים ולכדורגל בישראל, המשפחה והעתיד.
וואקמה פתח: "אני עושה במגרש את הדברים שאני צריך לעשות – להבקיע גולים. אף פעם לא היו לי ציפיות גדולות להגיע לאירופה, זה פשוט קרה. התחלתי את דרכי בסאו פאולו, זו הקבוצה הטובה ביותר במחוז שלי. לאחר מכן הגעתי לרומניה והתחלתי לשחק כדורגל מקצועני בליגה השנייה במדי ארייסול טורדה. בהמשך שיחקתי בקלוז' ובפטרולול".
ההסתגלות לכדורגל הישראלי: "ברומניה משקיעים הרבה באימונים ובכושר, בישראל מתרכזים רק בכדורגל ובשבילי זה הרבה יותר מתאים. היה לי הרבה יותר קל להסתגל. זכיתי עם הפועל ב"ש פעמיים ברציפות באליפות. אני מאוד שמח עבור הקבוצה שלי ובשבילי זה מאוד מיוחד. יש הבדל גדול בין ליגת האלופות לליגה האירופית, בעיקר באיכות וזה מאוד משמעותי. לשחק במפעלים האירופים זו התנסות טובה".
מה מניע אותו והאם סבל מגזענות: "מה שמניע אותי זה המשחק עצמו, אני מרגיש שנולדתי לעשות את זה. לפעמים יש ימים קשים אבל צריך להמשיך קדימה, אף אחד לא אמר שזה יהיה קל. אף פעם לא סבלתי מגזענות. פעם אחת נגד מכבי חיפה האוהדים שלהם שרקו לי בוז, זה היה בבית שלהם, ככה שזה דבר נורמלי. הסתכלתי על האוהדים וחייכתי. גם אחרי שהם ניצחו חייכתי אליהם, אז אני חושב שהם הבינו שזה לא מפריע לי. לא אכפת לי מי שורק לי בוז, אני ממשיך בדרך שלי".
טוני וואקמה והקהל של מכבי חיפה. "שרקו בוז וחייכתי אליהם" (ערן לוף)
האם הוא יכול להגיע לאחת הליגות הבכירות באירופה: "אני חושב שזה חלומו של כל שחקן. אני שמח איפה שאני נמצא עכשיו, לעזוב את הפועל באר שבע? הכל בידי אלוהים".
המרחק מהמשפחה: "מרחק זה משהו שקשה לכל כדורגלן. לפעמים אתה לבד אבל צריך לדעת להסתגל לזה. אמא שלי באה לבקר אותי כשהגעתי לישראל. ג'ון אוגו הוא כמו אח בשבילי. אנחנו מתראים כל יום וגם גרים באותו הבניין".
מה דעתך על הכתבה?