בשעות הבוקר של אותו יום חנך כץ את מתקן האימונים בבית נגלר במה שהוגדר כ"עידן החדש בהפועל חיפה", ויש כאלה שאפילו הרחיקו לכת ואמרו שמדובר ביום היסטורי למועדון האדום מהכרמל. מקום מושבו של כץ הוא כידוע בוושינגטון, וכשנחת כאן בשנים האחרונות זה היה כדי לעשות סדר בבלאגן: להחליף את אלי כהן ולמנות את דני גולן; להיפרד מראובן עטר ולהפקיד את שרביט האימונים בידי טל בנין; להציף את השחקנים במוטיבציה בעת מאבקי התחתית הרותחת; לפטר את המנכ"ל אפרים גבאי; להוריד את ניר קלינגר מכס המנהל המקצועי אל הדשא; וכמובן להכניס את היד עוד קצת לכיס כדי לרפד את הקירות הסדוקים.
אז זהו. תשכחו מהכל. הפעם כץ נחת לאופוריה שלא זכורה במילניום הזה. בשום שלב של העונה לא הייתה בליגת העל קבוצה שצברה יותר נקודות מהפועל חיפה, ובשלושת המחזורים האחרונים מובילים האדומים את הטבלה ביתרון של 3 נקודות. אגב, יש להם גם את הפרש השערים הטוב בליגה.
"איך זה מרגיש? עכשיו המצב סימפטי, אני צריך לעזור כדי שזה יימשך", אומר כץ בראיון מיוחד ל"מעריב-סופהשבוע", "אני חלק מבניית הקבוצה, ואם יש הצלחה אז אני חלק ממנה. אנחנו עובדים בצוות. אני ריאלי. הג'וב שלי הוא לעשות את הקבוצה יותר טובה. הקבוצה נבנית 60%-70% בתחילת העונה, ובעבר נעשו כאן הרבה טעויות, בעיקר בשנים האחרונות. ואז התפקיד שלי היה להוציא את הקבוצה מהבוץ. אני די אובייקטיבי בכל מה שקורה כאן ובספורט בכלל. בכל זאת הייתי ספורטאי, שיחקתי כדורסל שש שנים בהפועל חיפה וסיימנו שלוש פעמים במקום השני ושלוש פעמים במקום השלישי. שיחקתי שנתיים במכבי חיפה, הייתי בסגל נבחרת ישראל".
כץ. לא מקשיב לביקורת (עדי אבישי)
הרחוב הספורטיבי מרבה ללגלג על כץ ועל שיטות הניהול המקוריות שלו, אבל בכל זאת מדובר בבעלים שפתח עונה 14 בכדורגל הישראלי ובכל עונה "הביא מהבית" סכומים שאדם ממוצע לא מרוויח בכל חייו. פעם, כששאלו אותו בראיון טלוויזיוני אם זה נכון שהוא משקיע בקבוצה מיליון דולר בעונה, הוא פלט: "הרבה יותר". השבוע הוא חוזר על הדברים ואומר: "ברור שהרבה יותר ממיליון דולר בעונה, אבל אני לא רואה את זה כהשקעה, אלא כסוג של פילנטרופיה".
מספרים עליך שאתה חסכן, על גבול הקמצן. אפילו עשו על זה מערכונים. זה לא מעליב אותך?
"ממש ממש לא. זה נכנס מאוזן אחת ויוצא מהאוזן השנייה. רגע, אתה יודע מה? זה אפילו לא נכנס לי לאוזן בכלל. אני בבלק-אאוט מהדברים האלה".
ראיתי אותך ביום ראשון בעכו. כשעדן בן בסט כבש את שער הניצחון. כולם מסביבך קפצו וחגגו, ורק אתה נשארת עם מחיאות כפיים סולידיות.
"כן, נכון. אין לי התפרצויות של אמוציות. אני לא חוגג אחרי ניצחונות ולא מתאבל אחרי הפסדים. לצופים יש, לשחקנים יש, למאמנים יש, לי אין. חוץ מזה, אל תשכח שאנחנו רק במחזור השמיני. בינתיים יש תוצאות טובות ואני מקווה שזה יימשך".
הגיעו הרבה אוהדים לעכו. זה לא משהו רגיל אצל הפועל חיפה.
"אני יכול להגיד לך שבפעם הראשונה האוהדים שלנו הם פקטור בהצלחה של הקבוצה. הרבה מאוד מהם חזרו לעודד, וזה בא לידי ביטוי מול סכנין".
מקסים פלקושצ'נקו. יואב כץ לא ויתר עליו (אודי ציטיאט)
זה משהו שאתה מרגיש גם מבחינה כלכלית?
"כן, ברור. יש יותר קהל במשחקי הבית ויש היענות גדולה יותר. זה אומנם לא משמעותי כל כך, אבל זה בהחלט מורגש".
אתה מודע לזה שהתרוממות הרוח של האוהדים נובעת גם מהכישלונות של היריבה הירוקה מעבר לכביש.
"אני גדלתי בתקופה שבה השחקנים של מכבי ושל הפועל למדו באותו בית ספר תיכון בבת גלים. אוהדי מכבי פרגנו על הניצחונות של הפועל, ולהיפך. בתקופה שלי, רלף קליין ממכבי ת"א בא לשחרר אותי מהטירונות למשחק נגדם וזה היה נראה בסדר גמור. הדברים השתנו קצת. באופן אישי אני אומר לך שהצרות של מכבי חיפה לא מחממות לי את הלב. לי אישית יש יחסי שכנות טובים איתם, ותאמין לי שגם לחלק מהאוהדים".
הוא בן 73, איש עסקים בתחום הנדל"ן שבשנות ה-20 לחייו עבר להתגורר בארה"ב. את הפועל חיפה קיבל ללא תמורה בימיה הקשים בתחילת שנת 2004, לאחר שהבעלים הקודם רובי שפירא ז"ל שם קץ לחייו. הקבוצה נכנסה להליך של פירוק והתנדנדה בין ליגת העל לליגה הלאומית, ומאז העלייה האחרונה הפכה בניהולו לקבוצת מרכז טבלה עם קירבה לתחתית. חלק מהאוהדים מאסו בנדנדה הזו ובדרך של כץ, ולפני שלוש שנים הקימו את הפועל רובי שפירא.
כץ. חוגג בצורה מאופקת (ערן לוף)
נראה לך שבסוף העונה כל האוהדים יחגגו יחד?
"אני לא מסתכל על אליפות. אני מסתכל אך ורק על ההצלחה הנוכחית, וכאן אני חושב שבסופו של דבר הקרדיט הגדול הוא של השחקנים. ישראלים, זרים, ורק אחר כך אנשים כמוני. החלק העיקרי הוא השחקנים".
מה עם ניר קלינגר?
"כאן אני זוקף את הקרדיט לזכותי. קלינגר רצה להמשיך להיות מנהל מקצועי. ג'נרל מנג'ר. אני זה שאמר לו: 'אתה תצליח בתור מאמן'. אמרתי בעבר ואני אומר שוב שהוא מתאים גם לאימון הנבחרת. האופי שלו מאפשר לו להוציא הרבה מאוד מהשחקנים. בזה הוא חזק מאוד. טוב שהיה לי אותו במערכת".
חנן ממן. יחסים טובים עם הבוס (ערן לוף)
עזרת לו בבניית הסגל? הצלחתם גם עם הישראלים וגם עם הזרים.
"בוודאי. בתחילת העונה אנחנו יורדים לפרטים הכי קטנים. זה טירוף אמיתי. מאוד אינטנסיבי וגוזל זמן. זה ה'טיפול נמרץ' של העונה. אני מעורב בקביעת הסגל".
בוא נדבר על חנן ממן.
"אני ביחסים מצוינים איתו. אני שמח שהוא מצליח. אני מקווה שהוא ימשיך להתקדם".
לא, התכוונתי להארכת החוזה איתו.
"לא תשמע ממני לעולם מלה אחת הקשורה לחוזי השחקנים. אני לא מדבר על זה".
גם לא תגיד לי אם יש איזה שחקן בקבוצה שיש לו בחוזה מענק אליפות?
"אני אומר לך בכנות שאני לא יודע. לא רוצה להגיד 'כן' ולא רוצה להגיד 'לא'. לא זוכר מה יש בחוזים של השחקנים".
תגיד, כמה פעמים ביום אתה מדבר עם קלינגר?
"הרבה. לפחות פעמיים עד שלוש, אבל זה לא רק איתו. אני מדבר גם עם מאיר בן מרגי, עם דני ביבס (עוזר המאמן ומאמן הכושר – מ"ח) ועם השחקנים".
קלינגר. לדעת כץ, הוא מתאים לנבחרת (ערן לוף)
הצלחתם עם רוסלן ברסקי.
"אני מודה שאותו דווקא לא הכרתי. קיבלתי המלצות עליו. במחנה האימונים הוא היה טוב ובליגה הוא הפתעה נעימה. לא מגיע לי קרדיט עליו".
בשבת הפועל רעננה.
"אני מקווה שיגיעו בין 5,000 ל-6,000 מאוהדי הפועל חיפה. זו קבוצה טובה ויהיה לנו מאוד קשה. אמרתי לך שאני לא מסתכל על אליפות, והדבר הכי מעניין אותי כרגע הוא המשחק מול רעננה. לא תוציא אותי מהריכוז לגבי המשחק הזה. ה'וויז'ן' שלי הוא לנצח אותם, ואני אומר לך שזו משוכה מאוד גבוהה".
אתה מתכוון לדבר עם השחקנים לפני המשחק?
"בדרך כלל אני מדבר איתם, או מביא מישהו אחר שידבר. אני מדבר על מוטיבציה ומביא דוגמאות מהעולם. זה המשחק הכי חשוב שלנו".
אוהדי הפועל חיפה חוזרים, כץ מרוצה (ערן לוף)
אני מבין שאתה כבר חוזר לארה"ב. מתי אתה מגיע שוב?
"הלו, אני צריך להתפרנס. אני לא חי מהכדורגל. אני מגיע בדרך כלל לשלושה שבועות, ואת המשחקים אני רואה באמצעות הערוצים הישראלים באמריקה. זה מוזר, אבל יש באמריקה יותר ערוצים ישראלים מאשר יש בבתי המלון בארץ. מתי אגיע שוב? אני מקווה שיתנו לי סיבות טובות לבוא במהרה".
מה דעתך על הכתבה?