1. שון וייסמן הוא הגיבור הנשכח מעונת העלייה של מכבי נתניה. כולם מדברים על דיא סבע, על עלי מוחמד, על אביב אברהם ועל ערן לוי. גם ברנקו ורגוץ', ויקי כחלון, קובי מור, ניקו אולסק ודידייה קוגבניה, ששיחקו עם נתניה בלאומית, הפכו לשחקנים בולטים בפתיחת העונה המרשימה של העולה החדשה בליגת העל. אבל וייסמן, סגן מלך השערים של נתניה אשתקד, 12 גולים ב-21 משחקים, נמצא במקום אחר. בלופ ההשאלות האינסופי שעובר על שחקן צעיר.
סלובודאן דראפיץ' ושי ברדה הימרו עליו בקיץ שעבר כחלוץ הבכיר, אבל היכולת ההתקפית במשחקי ההכנה גרמה להם לצרף את רועי דיין. וייסמן נפצע ועד שחזר, מצא גם את ברק בדש בסגל. הוא החלים חזר רק בדצמבר. חודש לאחר מכן, כבש שוויון דרמטי לרשת הפועל רמת גן ולא עצר. היו לו ארבעה צמדים, כולל במשחק העונה נגד הפועל עכו ובמשחק העלייה נגד בית"ר תל אביב/רמלה וממוצע של שער כל 105 דקות. בעוד דיין ובדש כבשו יחד שמונה שערים, הוא סיים את העונה כסגן של סבע ועם זימון לנבחרת הצעירה.
נתניה של אייל סגל לא שואלת שחקנים, אלא אם היא מקבלת אופציה לרכישתם. על וייסמן הייתה לה אופציה, אבל מכבי חיפה הוסיפה מעין "וטו" על האופציה. עם סיום העונה, הודיעו הירוקים על הפעלת הווטו ודרשו שווייסמן יצטרף לתחילת האימונים. השחקן אמר לאנשי נתניה שהוא מאמין ביכולתו להרוויח את הצ'אנס בקבוצת נעוריו. אז נתניה המשיכה את התכניות בלעדיו והחתימה את עדן שרם ובהמשך את אלחסן קייטה. "הדלת נסגרה", הודו בקבוצה, "גם בצוות המקצועי לא רצו יותר שחקן שלא הגיע למועדון בלב שלם". בסוף אוגוסט, וייסמן ביקש לשוב לנתניה, מכבי חיפה הסכימה להוסיף אופציית רכישה, אבל בנתניה כבר לא היו מוכנים לשמוע.
דראפיץ' וברדה. הימרו על ןוייסמן כחלוץ הבכיר (דני מרון)
ההמשך היה ידוע מראש. וייסמן שיחק במשחקי ההכנה, בגביע הטוטו ואפילו פתח במחזור הראשון בליגה, אבל ברגע האחרון, אחרי שהירוקים מצאו את החלוץ הזר שחיפשו, הוא קיבל אישור לעזוב. ביום האחרון של חלון ההעברות, וייסמן שהה עם הנבחרת הצעירה בנורבגיה והמתין להתפתחויות. בבוקר עוד דובר על הפועל עכו ובני יהודה, אבל אחרי מעבר הבזק של שלומי אזולאי לבני סכנין, וייסמן שמע שהוא נשלח בהשאלה דווקא לעירוני קריית שמונה של חיים סילבס. ארבעה ימים לאחר מכן הוא עלה מהספסל באשדוד וכבש שער בכורה בליגת העל. זה גם השער היחיד שלו.
וייסמן במדי מכבי חיפה. לא מצא את מקומו (ערן לוף)
וייסמן יפגוש בשבת את האקסית ואפשר בכיף לוותר על קלישאות 'הוא רעב להוכיח את עצמו'. וייסמן הוא, פשוטו כמשמעו, אחד מ-1,000. לשחקנים כמוהו אין סיכוי בקבוצות גדולות עד שיוכיחו את עצמם בקבוצה קטנה ולא כמושאלים. הסטטיסטיקה בכדורגל הישראלי ברורה. שחקן שנכנס ללופ, יתקשה לחזור להיות שחקן משמעותי בקבוצת האם. כל שנותר לו הוא להשתחרר ולשכנע את הגדולות לקנות אותו חזרה או לבחור נכון את הקבוצות אליהן הוא מושאל. חצי עונה בנתניה החזיקה את השם של וייסמן חי ועשתה את ההבדל בין השאלה בק"ש להשאלה בנצרת עילית או הפועל ר"ג. טוב ככל שיהיה, שחקן צעיר שיוצא להשאלה בארץ צריך גם לא מעט מזל וסבלנות מצד הקבוצה הקולטת.
לפני נתניה, וייסמן היה חצי עונה בעכו בליגת העל ואז חזר לנוער. רוצה לומר שאם לא נתניה, הוא מקרטע היום בתחתית הלאומית. רוצה לומר שמבחינת שחקנים כמו וייסמן שנפלטים מהגדולות, הסיכוי להצליח או להתרסק שווה ולא בהכרח קשור לכישרון שלהם. אז בפעם הבאה שתשמעו על קבוצה ש"משאילה שחקן כדי שישתפשף, יצבור דקות משחק ויחזור חזק יותר", תתעלמו. זה חרטא. זה לא קורה ולא יקרה.
2. אי אפשר להאשים את מכבי חיפה. כשמחפשים תוצאות באופן מיידי, אין זמן לגדל ילדים והדוגמה הכי טובה לכך היא נטע לביא, תגלית העונה לשעבר והיום מבוא למועמד להשאלה. המטרות והלחץ של מכבי חיפה על 14 המושאלים שלה לא מאפשרים לה להריץ שחקנים כמו וייסמן. יש מי שמקבל אצלה צ'אנס ממשי וממשיך הלאה, כמו החברים של וייסמן, שובל גוזלן ואיסמעיל ריאן, ויש מי שמתחיל מיד את המסע בלאומית כמעט בלי דקות בבוגרים. לכולם אותו סיכוי אפסי לחזור אחרי שעזבו. העובדה שדלת היציאה עובדת בכיוון אחד ודאי לא משפיעה לטובה על מצב הרוח של השחקן הצעיר שעובר בה.
גיא לוזון. הפסד לק"ש יזכיר לקבוצתו את וייסמן? (דני מרון)
עדיין, אם וייסמן ינצח את מכבי חיפה, יקומו גנבי הדעת ויטענו שהוא השחקן שחסר. כי בכדורגל הישראלי נהוג לדבר על מי שלא נמצא, על מה היה אם. צועקים "הצערה" ו"שחקני בית" כשהכל קורס והתוצאות לא טובות ולא מבינים שהבעיה במנגנון. מבחינת הגדולות, מושאלים הם עסק כלכלי ולאו דווקא מקצועי. כי כשמכבי חיפה או מכבי ת"א משאילות, חצי ליגה עומדת בתור. למה לא? כמה נחמד לקבל שחקן מוכן יחסית בעלות נמוכה מאשר לגדל בעצמך או לשלם על שחקן בכיר יותר.
למכבי תל אביב יש 27 מושאלים וקבוצת בת. היא משאילה ועוקבת, אבל לא קיבלה חזרה שום שחקן טוב יותר ממה שיצא. איפה כן אפשר למצוא צעירים שמשחקים מתוך מדיניות? בקבוצת סוכן השחקנים הפועל עכו, בקבוצת מוכרים בלבד מ.ס אשדוד, בבני יהודה שהעונה לא שונה בהרבה מבית"ר תל אביב/רמלה וגם במכבי פ"ת ובמכבי נתניה. אז מה השורה התחתונה? הגדולות עם הכסף זורקות על צעירים כי תמיד יוכלו לרכוש אותם מחדש. הקטנות משתמשות בצעירים כקלף כלכלי.
דיא סבע. פורח במכבי מתניה (דני מרון)
שימו לב לישראלים הבולטים בפתיחת העונה: דיא סבע, אלון תורג'מן, עידן ורד, עדן בן בסט, חנן ממן, שובל גוזלן, רוסלן ברסקי. כולם עברו בשלב כזה או אחר בקבוצה גדולה כזאת או אחרת ולא מצאו את מקומם. כולם חוו או חווים פריצה משמעותית מאוחרת. המשמעות ברורה. הצעירים מבינים שיש יותר סיכוי לקבל צ'אנס של ממש מחוץ לגדולות וזה משפיע על הזליגה שלהם למועדונים עם מחלקות מפותחות כמו מכבי פ"ת או מכבי נתניה כבר בגיל נערים ונער.
3. עכשיו, מדברים על שחקני הרכש שחיפה "פספסה" בגלל הלחץ לתוצאות כמו עידן ורד, איתי שכטר, חן עזרא ואחרים. מדברים על דן איינבינדר ומהראן ראדי שניצחו את מכבי ת"א עם ב"ש, אבל פחות מדברים על ילדים כמו וייסמן שהולכים לאיבוד בלופ. המציאות היא שכל עוד לא תהיה פה ליגת מילואים או קבוצות בת חוקיות, הגדולות ימשיכו לפספס כישרונות. הסכמי שת"פ ודקות משחק כמו שיש לחיפה עם הפועל ר"ג לדוגמה מבורכים, אבל לא יעזרו כל עוד קבוצת האם לא שולטת בכל דבר שנעשה בקבוצת הבת כולל שיטת המשחק וזהות המאמן.
רק שניים שרדו השאלות וחזרו חזקים למכבי חיפה – דקל קינן ותומר חמד. במכבי ת"א של השנים האחרונות קשה למצוא השאלה אפקטיבית שתרמה למועדון מקצועית. חשוב להדגיש. השאלות זה אקט חיובי. אמצעי לחלוקה נכונה של כוחות, שעוזר כלכלית לקטנות, אמור לתרום לשחקן, לקבוצה המשאילה, לקבוצה הקולטת ולקידום תהליכים בשוק ההעברות המקומי. העובדה שמכבי חיפה ומכבי ת"א משאילות ולא מקבלות תרומה מקצועית היא נקודה לרעתן בלבד. בהקשר הזה, הפועל באר שבע היא זו שקובעת את הטרנד. באר שבע לא מגדלת, היא קונה את העתודה שלה ביוקר.
דקל קינן. מהיחידים שחזר מהשאלה מחוזק (ערן לוף)
לעומת באר שבע, מכבי ת"א נשארה מאחור בכל הקשור לגיוס עתודה. למעשה, ג'ורדי קרויף מעולם לא הביא כישרון מקומי מתוך הליגה שאשכרה הצליח. זה מצחיק. הוא הלך על שמות מוכחים, על זרים בכירים וליגיונרים חוזרים, השאיל, גידל, הביא אנשי מקצוע זרים למחלקת הנוער, בנה מתחת לרדאר קבוצת בת ובסופו של דבר מצא עצמו משלם ביוקר על אלי דסה ועומר אצילי שכבר היו במחלקה בעבר. עלי מוחמד, הדבר הכי מעניין שעבר בקבוצת הבת מרמלה, הושאל ואז נמכר לנתניה בנזיד עדשים.
כשג'ורדי מדבר בימים האחרונים על 14-15 שחקנים בכירים כשירים, כשמכבי ת"א מגלה בעל כורחה את אור דסה במשחק גביע הטוטו, אתה לא יכול שלא לתהות: היכן יהיה דסה הצעיר כשיחזרו הפצועים? וכמה מעניין היה כאן אם – כמו באנגליה – מכבי ת"א הייתה פשוט יכולה לקרוא חזרה מהשאלה לברסקי, צ'יבוטה, גלזר או יונתן כהן? מה אתם חושבים? אם הייתה לו את האפשרות, ג'ורדי היה מנצל אותה?
ג'ורדי קרויף. למה לא לקרוא למושאלים? (דני מרון)
אם לוזון היה יכול, האם היה רוצה שחקן כמו וייסמן למשחק כל כך גורלי? עירוני ק"ש משחקת יותר טוב העונה מכמות הנקודות שיש לה. מכבי חיפה משחקת פחות טוב מכמות הנקודות שלה והמפגש בשבת גורלי מבחינת שני המאמנים, אבל בעיקר עבור לוזון, שמתחיל לאבד את התירוצים ובעיקר את הלגיטימיות לאמירות ההיסטריות שלו על הקווים אחרי משחקים. שנתיים וחצי לא ניצחה מכבי חיפה בק"ש, מאז שיוסי בניון עשה שם 0:1 מאוחר בגארבג' טיים. עכשיו, אם הייתם במקום לוזון, באמת הייתם רוצים לפגוש למשחק כזה את וייסמן, מנחם, ריאן וגוזלן?
מה דעתך על הכתבה?