1. כדי לקבל קצת מושג לגבי הסיבות שהביאו לפרידה של מכבי חיפה מגיא לוזון, צריך להתבונן על שער השוויון של הפועל אשקלון אתמול (שבת) בסמי עופר. כשאיבנצ'יץ' מקבל את הכדור, הוא לבד לחלוטין בכר דשא נרחב. כלומר, האגף השמאלי פרוץ לחלוטין. המגן עומרי בן הרוש נסחף לאמצע, לכיוון המוסר רמזי ספורי.
איבנצ'יץ' לא בעט מיד. היה לו כל כך הרבה זמן ושטח ריק כדי לסדר לעצמו מצב בעיטה. והוא חיכה. בן הרוש? נע באיטיות המאפיינת אותו לכיוון אחר לחלוטין. אולי כי רועי קהת צריך לסגור אותו? אולי, מי יודע. כי קהת נזכר פתאום, באמצע המהלך, שזה כנראה הוא, לבטח המציל בים הסוער ברחבה של חיפה. אז הוא פותח בריצת אמוק, וכל מה שנשאר לאיבנצ'יץ' זה להשכיב אותו.
עכשיו אין בן הרוש, שמחכה להסעה מהצ'ט פוסט, וקהת מרוח על הדשא בסמי עופר, ועומרי גלזר יוצא למרפסת כי מישהו צריך לסגור את בן הרוש ואת קהת ואת הברדק בהגנה של גיא לוזון. איבנצ'יץ', בשיא האדישות, בועט פנימה, והוא אפילו לא משתולל משמחה. על מה יש לשמוח? זה הגול הכי קל שהוא נתן בקריירה שלו. אז מה היה לנו פה? אי סדר, אפס משמעת טקטית והפקרות. לא בטוח שהפרידה ממכבי חיפה לא הייתה הדדית. גיא לוזון הבין בדיוק מה קורה פה: הוא לא שייך לשם. אפילו השחקנים הראו לו את הדרך החוצה. בהתנהלותם. יש כמה שגם להם צריכים להראות את הדרך החוצה.
השחקנים הראו לו את הדרך החוצה. לוזון (ערן לוף)
2. המזל הכי גדול של הפועל חיפה, שאולי היא לא תסיים את הסיבוב הראשון במקום הראשון. יפה שניר קלינגר אמר בסוף המשחק שהוא אמור להיות מאוכזב, כי הוא מנסה ללמד בפרק זמן מאוד את הפועל חיפה לרוץ לאליפות. ולהזכירו, זו קבוצה שלא הייתה אפילו בפלייאוף העליון בכל עידן יואב כץ, וזה לא מעט.
אז מזל שהם לא צריכים עכשיו להסתובב עם הטיקט של "בסוף הפועל באר שבע תעבור אותם", כי הפועל ב"ש תעבור אותם, וזה בסדר לגמרי. הפועל חיפה סיימה את הסיבוב הראשון – בו הפסידה רק למכבי נתניה – עם גול יפה מאוד של עוצמה, ועם הרבה סימפטיה. בהתחשב בכך שזה השלב שבו קבוצות התחתית והמרכז-תחתית לוקחות כפול נקודות ממה שהן לקחו בהתחלה, ואלה מהצמרת מאבדות כפול נקודות ממה שאיבדו בהתחלה, נקודה באשדוד זה בסדר. יהיו קבוצות צמרת שיאבדו באשדוד נקודות. גנסארי? גם אם היה כרטיס בורדו, הוא לא היה מקפח אותו.
הפער הוא בציפיות. שחקני בני יהודה (אודי צטיאט)
3. במכבי נתניה מרוצים מהסיבוב הראשון, זה בטוח. רואים את זה בכמות הקהל, רואים את זה בהתנהגות הקהל – למרות שנצפתה קצת נרגנות אתמול – וגם ביחס של התקשורת לקבוצה. בבני יהודה לעומת זאת, חצי הביקורת חדים מאוד. על הבעלים, על הקונספט, על סגנון המשחק. והקטע? הקטע הוא שבני יהודה ומכבי נתניה עם אותו מספר נקודות, ובני יהודה אפילו ניצחה בסיבוב הזה משחק אחד יותר. למה זה ככה? כי מבני יהודה, אחרי הניצחון בסנט פטרסבורג ועל מכבי חיפה, היו ציפיות העונה, ואילו ממכבי נתניה לא.
4. "אז ככה, אנחנו רוצים 15 ניצחונות בשנה מינימום. אם לא – נשרוף את המועדון. אנחנו גם רוצים לקבוע, פעם אחת ולתמיד, מי יהיה השחקנים, מי יהיה המאמנים, מה תהיה התוצאה, ומה יהיה מזג האוויר". אין אף מופע בעולם – כולל 'פנטום האופרה', שרץ כל כך הרבה שנים – כמו המופע ביציעים של בית"ר ירושלים. אפילו הגשש החיוור עשו לזה קאבר, כולל הפיצוץ השבועי של המנגנון להשמדה עצמית. כבר 50 שנה ככה. מדהים.
המופע השבועי. אוהדי בית"ר (דני מרון)
מה דעתך על הכתבה?