כשאומרים אריק סאבו, עולה לראש תמונה של שחקן כבוי שלא ממש רוצה לשחק בבית"ר ירושלים, אולי ההפך הגמור מהקבוצה החמה ומלאת התשוקה. הסלובקי הרי בכלל לא מיהר להגיע ארצה גם אחרי שחתם. "מסתבר שקיבלתי רושם מאוד מוטעה וחשבתי דברים לא נכונים על המדינה הזאת. רק שמעתי שיש כאן כל הזמן מלחמות ובלגן בין היהודים לפלסטינים והייתי בטוח שזאת מדינה שנמצאת במצב מלחמה כל הזמן ושהמצב הביטחוני כאן לא טוב. הייתה לי עוד אופציה לחתום בבוכום מהליגה השנייה בגרמניה וחשבתי טוב על שתי האופציות האלה יחד. הייתי צריך להחליט לאן לבוא. לפני כן, לא שיחקתי כמעט חצי עונה ביוון, והדבר שהיה לי הכי חשוב הוא לשחק כמה שיותר. אחרי שלא שיחקתי חצי שנה, ידעתי שיהיה לי קשה ברמה הגבוהה בגרמניה".
שנה וחצי הוא כאן והמשחק נגד מכבי ת"א יהיה ה-45 שלו בליגת העל. למרות זאת, בעיני רבים הוא עדיין תעלומה. עכשיו הוא מדבר על הכל ועונה לכולם. האופי הסגור, השמועות לגבי העזיבה, השיחות עם אלי טביב, השינוי בגישה, הילדות בסלובקיה, החיבור עם בניון והחלום להביא אליפות לבית"ר.
- שכטר ידון השבוע עם ראשי בית"ר על חוזהו: "מקווה שאמשיך"
- נו, חייבים לפטר מישהו: על אובדן הדרך של מכבי חיפה
"גם כשהגעתי לישראל בהתחלה היה לי מאוד קשה", ממשיך סאבו. "הגעתי לבד, הייתי די בודד, המשפחה הגיעה רק אחרי תקופה מסוימת. גרתי במלון בירושלים, לא הכרתי כאן אף אחד, לא ידעתי כלום על הקבוצה והליגה, אז בהחלט היה קשה. היום דברים השתנו, ואני מרגיש כאן בבית. יש לי כאן הרבה חברים, אני כבר מכיר את המנטליות של השחקנים והכל בסדר".
סאבו במעמד החתימה. ההתחלה הייתה קשה (בית"ר ירושלים, רשמי)
מה סיפרו לך לפני שהגעת?
"לפני שהגעתי, לא ידעתי כלום על בית"ר. בישראל שמעתי רק על מכבי ת"א והפועל ת"א והבנתי שמדובר במועדונים מאוד גדולים, אבל בית"ר? אני רק זוכר שהסוכן שלי (שחר גרינברג, ר.ב), סיפר לי שזה מועדון גדול עם האוהדים הכי טובים בארץ ושמדובר בליגה טובה. האמנתי לו וכשהגעתי, לאט לאט ראיתי שהוא דיבר אמת לגבי הקבוצה והליגה כאן בישראל. עכשיו אני כבר מכיר את הקבוצה, את השחקנים, מכיר יותר טוב את הליגה הישראלית, אז ההרגשה טובה וגם המשפחה שלי מאושרת. אני עובד ממש קשה עכשיו באימונים ומאוד רוצה לזכות בתואר עם בית"ר".
בדיעבד לקחת את ההחלטה הנכונה?
"אני חושב שכן. בעונה שעברה שיחקתי די הרבה. פתחתי בהרכב וזו הייתה המטרה העיקרית שלי. יש כאן מועדון מצוין עם הנהלה מצוינת שרק רוצה להרים למעלה את הקבוצה. כל הזמן עושים כאן צעדים יותר ויותר מקצועניים. צעד אחרי צעד, המועדון הזה מתקדם למעלה".
היו הרבה מאוד דיבורים לאחרונה שאתה רוצה עזוב, שהמועדון לא רוצה אותך וכל הזמן נדמה שאתה לא מרוצה כאן ורק חושב על עזיבה. אולי נשמע ממך באופן ישיר מה אתה רוצה?
"מעולם לא אמרתי שאני רוצה לעזוב. לא בקיץ שעבר וגם ולא לקראת חודש ינואר הקרוב. אני רוצה מאוד להישאר כאן עד סוף העונה. דיברתי עם האנשים שמנהלים את המועדון ואמרתי להם שזה לא נכון מה שכתבו עליי בתקשורת. הם אמרו לי שהם רוצים אותי ורוצים שאשאר ומבחינתי הכל בסדר".
"האנשים שמנהלים את המועדון אמרו לי שהם רוצים שאשאר" (עדי אבישי)
קיבלת את הרושם שבאמת רוצים אותך כאן?
"כן, דיברתי עם כל מי שנמצא במועדון. עם המאמן, עם אנשי ההנהלה, עם הבעלים. כולם נתנו לי את אותה תשובה וכולם אמרו שהם רוצים שאשאר בבית"ר. לא יודע מאיפה המידע שכתבו חלק מהכתבים, אבל זה ממש לא נכון. אני רוצה להישאר והמועדון רוצה שאשאר, אז הכל בסדר. אם ירצו אותי, אשאר כאן שנים נוספות".
אתה חושב שבית"ר מספיק טובה כדי לזכות העונה באליפות?
"יש לנו קבוצה איכותית, אבל גם מכבי תל אביב והפועל באר שבע קבוצות מאוד איכותיות. זו דרך ארוכה לקחת אליפות. יש לנו הרבה שחקנים טובים בחלק ההתקפי, אבל נהיה חייבים להשתפר מבחינה הגנתית כי ספגנו יחסית הרבה שערים. קשה לי להגיד בדיוק מה אנחנו צריכים, אבל זה באמת יהיה משהו מיוחד אם נסיים את העונה הזו עם תואר של גביע או אליפות. בהחלט יהיה קשה".
הסגל הנוכחי יספיק לאליפות או שצריך להתחזק?
"אם חסוס רואדה ודן איינבינדר היו נשארים יחד עם הסגל הנוכחי, היינו זוכים באליפות בקלות. רואדה היה אחד הבלמים הכי טובים בליגה. אנחנו ממש מרגישים בחיסרון שלו. דן היה מנהיג שלנו, הוא היה שחקן ממש טוב, אני באמת חושב ששניהם חסרים".
איינבינדר ושכטר. המנהיג שעזב והנוכחי (דני מרון)
הזכרת את איינבינדר כמנהיג שעזב. מי המנהיגים היום לדעתך? אתה יכול להיות המנהיג של בית"ר?
"אני צעיר מדי כדי להיות המנהיג של הקבוצה. אבל אני מעדיף קודם להיות מנהיג על המגרש, לשחק טוב ולהוביל את הקבוצה מבחינה מקצועית. היום יש לנו את איתי שכטר וגם את בוריס קליימן. אני חושב שהם המנהיגים שלנו"
התחלתם את העונה באירופה ולא הגעתם רחוק מדי. מה היה חסר לכם?
"הייתה הרבה אי וודאות בקיץ. התחלנו את העונה ולא ידענו מי נשאר ומי לא. מי שיחק ומי לא. היה קצת בלאגן ולא הגענו מוכנים למשחקי המוקדמות באירופה. הסיבוב הראשון היה טוב, אבל נגד פלובדיב היה לנו משחק לא רע בארץ, הגענו להמון מצבים, אבל לא הבקענו ובגומלין כבר התפרקנו לגמרי. אין לי מושג מה קרה שם. לא שיחקנו טוב".
שיחקת אז בחלק מהמשחקים כמגן ימני. זו עמדה שאתה אוהב לשחק בה?
"אני לא אוהב לשחק בעמדת המגן הימני, אבל זו העמדה ששיחקתי בה בנבחרת, אז אולי המאמן ראה שזה עובד בנבחרת וניסה את זה גם בבית"ר. אין לי בעיה לשחק, מה שיגידו לי. אם המאמן ירצה, אשחק כמגן, אבל אני בהחלט מרגיש הרבה יותר נוח בקישור, במרכז המגרש, כשאני יכול להצטרף להתקפה ולעזור להבקיע".
ההפסד לפלובדיב. תוצאה של אי ודאות (אודי ציטיאט)
מה דעתך על חילופי המאמנים בבית"ר. למרות התוצאות הטובות, עדיין החליפו מאמן, זה לא מפריע?
"אני כאן כמעט שנה וחצי, והחליפו פה לדעתי כבר ארבעה או חמישה מאמנים. זה חלק מהחיים, אבל זה לא עוזר ליציבות של הקבוצה. כמובן שזו לא החלטה שלי, אלא רק של ההנהלה והבעלים".
אז יש לכם קבוצה טובה, אוהדים טובים, אצטדיון ביתי מצוין. מה חסר לבית"ר כדי לזכות באליפות?
"אם הייתי יודע את התשובה, כבר הייתי אומר למאמן והבעלים, אבל אני באמת לא יודע".
בוא נדבר עלייך באופן אישי. זה נראה שאף אחד לא יודע מי זה אריק סאבו. אף אחד לא מצליח לקרוא את האופי שלך, את המחשבות שלך. לפי שפת הגוף שלך לפעמים נראה שלא בא לך להיות כאן. אולי תשתף אותנו?
"ביוון יש מגזין כדורגל גדול. שבועיים אחרי שהגעתי, הכינו עליי כתבה של ארבעה או חמישה עמודים, כמו כתבת פרופיל כזו ואז כולם ידעו מי אני ומה האופי שלי. זה האופי שלי, זה מי שאני, אני לא עושה שום דבר בכוונה. אני קר רוח ושקט. כאן בישראל, כמו ביוון, האנשים חמים מאוד, רועשים. אולי בגלל זה נראה לאנשים שאני אדיש או סנוב. אני רק רוצה לשחק טוב. אני לא יכול להיות מטורף על הדשא כל הזמן, בסך הכל רוצה לשחק טוב ולעזור לקבוצה. אולי אני צריך להיפתח קצת, להיות קצת יותר משוגע. אני צריך לשנות דברים, אבל זה לא קל להיות מישהו שאתה לא. חשוב לי להראות לכולם שאני שחקן טוב, ואני רוצה מאוד לעזור לקבוצה. אני חושב שקודם כל אני צריך לשחק טוב יותר ואז אולי אצליח לשנות קצת דברים בעצמי. אני יכול להראות הרבה יותר ממה שהראיתי עד עכשיו. זה הכל תלוי בי".
"אני כאן שנה וחצי, והחליפו ארבעה או חמישה מאמנים" (דני מרון)
אני רוצה לקחת אותך לשער שכבשת לפני כמה שבועות נגד באר שבע. רצת בטירוף לכיוון הקהל וכאילו משהו בך התפוצץ. ספר מה עבר לך בראש בשניות האלה?
"כעסתי מאוד לפני המשחק הזה כי לא שיחקתי. ניצחנו שלושה משחקים ברצף ופתאום הוציאו אותי מההרכב. לא הבנתי למה. לא שיחקתי בשני משחקים, אז כעסתי והמאמן נתן לי הזדמנות להיכנס כמחליף במשך חצי שעה נגד באר שבע. אחרי הגול רצתי לקהל ורק רציתי להראות להם שאני שחקן טוב, הכל התפרץ החוצה. חגגתי כמו משוגע כי הייתי ממש שמח וגם יכולתי להראות שאני שחקן טוב ושמגיע לי להיות על המגרש. זה היה שער חשוב מאוד עבורנו, בדקה ה-90, בהזדמנות האחרונה. אולי אחרי השער הזה, המאמן מאמין בי יותר וקיבלתי עוד הזדמנויות לפתוח בהרכב".
אנשים בבית"ר אומרים שאחד הדברים שחסרים לך זו היציבות. פעם אתה מצוין, פעם לא מורגש ואין לך רצף של משחקים טובים, אתה מסכים?
"אני לגמרי מסכים עם זה. גם כשדיברתי עם הבעלים וההנהלה על זה שאני רוצה להישאר כאן בבית"ר, דיברנו על עניין היציבות וההמשכיות ביכולת הטובה. הם ביקש ממני לנסות ולהיות טוב בכל המשחקים, הבנתי שאני חייב לעבוד על זה. בשני המשחקים האחרונים נגד עכו ורעננה שיחקתי טוב ואני רוצה להמשיך עם היכולת הזאת מעכשיו והלאה".
אתה מסוגל לייצר המשכיות ולשחק טוב לאורך זמן?
"אני בהחלט חושב שאני יכול לעשות את זה. זה הזמן שלי לעשות קפיצת מדרגה. בזמן האחרון, אני עובד באימונים הרבה יותר קשה מפעם. פעם לא הייתי עובד חצי ממה שאני עובד עכשיו. הייתי מגיע לאימון, משחק קצת בטלפון, עולה להתאמן, מסיים, מתקלח וישר הולך הביתה. היום אני מגיע לפני האימון ועובד בחדר כושר באופן אישי. נשאר לעשות חיזוקים גם אחרי האימון ואני מרגיש הרבה יותר חזק עכשיו והרבה יותר טוב על המגרש. זה עוזר לי לשחק בצורה פיזית יותר, ולאורך יותר דקות. היו משחקים בעונה שעברה שהרגשתי שאין לי כוחות והבנתי שאני חייב לשנות את הדרך שלי כדי להיות טוב יותר. כששיחקתי בטרנבה, הייתי עובד כמו משוגע כי היה לי אתגר לצאת לשחק מחוץ לסלובקיה. אחר כך היה לי אתגר להגיע לנבחרת, אז עבדתי קשה ועשיתי הכל כדי להצליח. אני פשוט צריך אתגר חדש בכל פעם כדי לגרום לעצמי לעבוד יותר קשה".
החגיגה מול ב"ש. "הכל התפרץ החוצה, רציתי להראות שאני שחקן טוב" (דני מרון)
מה החלום הכי גדול שלך?
"כרגע החלום הכי גדול שלי הוא לזכות באליפות עם בית"ר ירושלים ואז אולי לשחק במועדון גדול באירופה, באיטליה או גרמניה. כל אחד רוצה כמובן לשחק במועדון גדול באירופה. החלום שלי הוא גם להגיע לטורניר גדול עם הנבחרת שלי. שיחקתי עם הנבחרת הרבה משחקים במוקדמות יורו 2016, ובסוף לא זימנו אותי לסגל הסופי לטורניר עצמו. כמובן שהתאכזבתי מזה מאוד ואפילו כעסתי, אבל זה חלק מהחיים. דיברתי עם המאמן והוא הסביר לי שזו ההחלטה שלו".
מה אתה חושב על העיר ירושלים? ולמה אתה גר בראשון לציון?
"זו עיר ישנה מאוד, עיר מיוחדת מאוד, עם הרבה מקומות קדושים. יש אווירה מיוחדת בעיר הזאת. ירושלים שונה מאוד מתל אביב למשל. עכשיו אני גר בראשון לציון, קרוב לים, כי זה מה שטוב למשפחה שלי ואני שמח שאני כאן".
מספרים שיש לך קשר מיוחד עם יוסי בניון.
"ליוסי ולי יש קשר טוב מאוד. הוא שחקן עם המון ניסיון שיכול ללמד אותי הרבה. אני חושב שהוא אחד הכדורגלנים הכי טובים ששיחקתי לצידם. כשהכדור אצלו, הוא אף פעם לא מאבד אותו. יש לו איכויות שלא רואים אצל אחרים. הוא חכם מאוד וישר מהרגע הראשון רואים הבדלים בינו לבין שחקנים אחרים הוא תמיד רוצה לעזור לכולם. אני אוהד של ליברפול והמודל שלי לחיקוי הוא סטיבן ג'רארד. כשהייתי צעיר ראיתי אותו משחק ורציתי להיות כמוהו. קראתי ספר על סטיבי ג'י והוא אמר שם הרבה דברים טובים על בניון, שהוא בחור נפלא. שאלתי את בניון על סטיבי ג'י והוא אמר לי שזה השחקן הכי טוב שהוא שיחק איתו".
ג'רארד. המודל לחיקוי (Gettyimages)
יש לך הסבר למה בניון לא מקבל יותר צ'אנסים לשחק?
"אין לי מושג. אולי יש בעיות בינו לבין הבעלים או ההנהלה. באמת שאין לי מושג".
איפה גדלת? איך הגעת לשחק כדורגל?
"גדלתי עם עוד תשעה אחים ואחיות בעיר קטנה ליד ברטיסלאבה. מאז שהייתי ילד בן חמש, שיחקתי ברחובות, עם חברים ובכל מקום אפשרי. בגיל 10, עברתי לבית ספר מיוחד שהתמקד בספורט, בעיר טרנבה. הייתה שם אקדמיה לכדורגל, ספרטק טרנבה, ושם בעצם התחלתי לשחק עד שהגעתי בגיל 18 לבוגרים. למדתי שם בבית הספר ובמקביל, התאמנתי באקדמיה של הקבוצה הזו. בגיל 17 חתמתי על החוזה המקצועני הראשון שלי ומאז ידעתי שאהיה כדורגלן לכל החיים".
לגדול במשפחה עם עשרה ילדים נותן מוטיבציה להצליח ולהפוך לכוכב כדורגל שמרוויח הרבה כסף?
"כן כמובן. המשפחה שלי תמכה בי לאורך כל הדרך. הם עודדו אותי להצליח. ההורים שלי השקיעו המון כסף בקריירה שלי, כשהייתי נער צעיר, כמובן שהייתה לי מוטיבציה להצליח ולהחזיר להם ביום מן הימים. המשפחה אצלי היא הדבר הכי חשוב בחיים – קודמת לכל. היום אני זה שעוזר למשפחה. אני מדבר איתם די הרבה. אבא שלי רואה את כל המשחקים שלי ומעביר ביקורת אחרי כל משחק. כשאני משחק לא טוב, הם אומרים לי את האמת ואומרים שאני חייב להשתפר. דיברתי עם אבא אחרי הגול שלי מול באר שבע וקודם כל הוא שאל למה לא פתחתי בהרכב. כמובן שהוא מאוד שמח מהשער ואני בטוח שהוא היה גאה בי מאוד. ההורים שלי יגיעו לביקור בישראל בחודש מרץ, לראות את כל המקומות הקדושים בירושלים. אני כבר ממש מחכה לביקור הזה".
גולסה ומיכה. סאבו לא היה מתנגד לשחק לצידם (אודי ציטיאט)
ביום שני אתם פוגשים את מכבי תל אביב, שתבוא לנסות להציל לעצמה את העונה. בסיבוב הראשון ניצחתם די בקלות 0:3, איזה משחק נראה הפעם?
"כרגע בית"ר ירושלים נמצאת במצב יותר טוב ממכבי, יש לנו חמש נקודות יותר ואני חושב שיהיה לנו משחק קשה מאוד כי מכבי חייבת לנצח. גם אנחנו נרצה לנצח כמובן, בטח בבית שלנו, מול האוהדים שלנו. בליגה הזו כל משחק הוא קשה, ואני בטוח שגם המשחק הזה יהיה קשה מאוד. אני חושב שהקבוצה שתבקיע ראשונה במשחק, תוכל להכריע אותו. אני חושב שאנחנו יותר טובים ממכבי, גם בהגנה וגם בהתקפה, אבל מכבי עדיין קבוצה מצוינת, עם שחקנים טובים מאוד, עם זרים טובים ואנחנו ניתן הכל כדי לנצח. אני רוצה שהאוהדים יחזרו הביתה שמחים מהאצטדיון ובשביל זה נצטרך לתת להם שלוש נקודות".
אם אתה יכול לקחת ממכבי שני שחקנים ולהעביר לבית"ר, את מי אתה לוקח?
"אני חושב שאקח קודם כל את אייל גולסה, שהוא חבר טוב שלי. אנחנו מכירים עוד מהימים שהוא שיחק איתי בפאוק. כשהגעתי לשם, הוא לא ממש שיחק, אבל בכל פעם שראיתי אותו באימונים, הוא היה ממש טוב. עוד שחקן שאקח ממכבי הוא דור מיכה, שחקן מצוין".
מה דעתך על הכתבה?