כמעט כמו בעונה שעברה: הפועל באר שבע שוב שקעה בשנת חורף

ברק בכר
ברק בכר | דני מרון

צולעת, כבויה ולא מתרוממת. הסיבוב השני של האלופה מתחיל להזכיר את מה שקרה לה אשתקד, רק שהפעם הליגה צפופה וקשה יותר. הבלוג של שרון ניסים על הבעיות של בכר, הפלונטר של ינואר ומושיע בדמות דמארי

(גודל טקסט)

היום האחרון של השנה, המחזור האחרון של שנת 2017, ונראה שכל ליגת העל התעייפה. הפועל חיפה גנבה שער ניצחון, בית"ר ירושלים הסתפקה בשער בודד ואמש גם הפועל באר שבע נעזרה שוב בתוספת הזמן כדי לנצח את אשקלון העיקשת. בדיוק, אגב, כמו בסיבוב הראשון. כמו במשחקים האחרונים, הצפייה לא הופכת נוחה יותר. ב"ש נראית כמי שזקוקה נואשות לרענון רציני. היא נראית מותשת ותשושה. המשחק אמש הוא המשך ישיר למחצית השנייה מול מכבי חיפה, איבודי כדור מרובים וקצב משחק איטי להחריד. ב"ש אמנם ניסתה לשחק באופן מאורגן יותר, אבל סגנון המשחק שיחק לידיים של אשקלון שנערכה במערך צפוף שהתבסס על מתפרצות, כצפוי.

דווקא ההרחקה עשתה רע לב"ש, אשקלון ויתרה לחלוטין על משחק ההתקפה ונערכה בשני קווי הגנה. וביום שבו מאור מליקסון משחק כל כך רחוק מהשער ומתקשה להכניס כדורים בין קווי ההגנה, ומשמאל טוני וואקמה לא בריא לחלוטין, מה הפלא שמשחק ההתקפה כל כך צולע. כבר אמרתי כאן מספר פעמים שהמועדון מכבד מאוד את המקצוענות של תומאש פקהארט וזו אולי אחת הסיבות העיקריות מדוע בכר כל כך שמח שהצ'כי כבש. זה כבר לא ממש משנה באיזה מערך עלה בכר למשחק ומה השינויים שניסה לעשות תוך כדי משחק, כשהקבוצה כל כך נטולת אנרגיות ומבולבלת, למאמן יש יכולת מועטה עד לא קיימת להשפיע על המשחק.

וכאן בדיוק אמור הצוות המקצועי לעשות בדק בית וחשיבה מחודשת. השבוע יצאו השחקנים למפגש חברתי בניסיון לשנות קצת אווירה, אבל גם זה לא עזר. בכר ושותפיו לצוות המקצועי צריכים לחשוב מה הם עושים לא נכון ומה מביא את הקבוצה להיות כה כבויה.


הליגה צפופה יותר העונה. ברק ונעים (דני מרון) 

אנחנו כל הזמן דורשים ממאמנים וקבוצות להפיק לקחים מאירועי עבר וללמוד, אני מזכיר לכולם את הסיבוב השני חלש של ב"ש בעונה שעברה עם ניצחון חוץ בודד ואיבוד נקודות שכמעט ועלה לאלופה במקום הראשון לפני הפלייאוף.  כרגע הצוות המקצועי לא מצליח להרים את הרמה של הקבוצה וזו אולי הסיבה העיקרית מדוע פתאום יש קרב אליפות פתוח לגמרי שב"ש יכולה גם לסיים אותו בלי כרטיס לאירופה. זה אולי נשמע כרגע בלתי נתפס, אבל החשבון הפשוט של הטבלה מוכיח שזה בהחלט אפשרי.

הבעיה הכי גדולה של האלופה היא שהשנה חלון העברות דל מאוד בישראלים. הפועל ב"ש היא כנראה לא הפייבוריטית של ליאור רפאלוב, ביברס נאתכו לא יחזור לישראל, אלמוג כהן צפוי להישאר באינגלשטאט לאור סיכוייה הטובים לעלות ליגה, ואני לא בטוח שמרואן קבהא הוא הפתרון הדרוש לקבוצה – כך שהרבה יותר מזה לא נשאר.

אני לא אתפלא אם ב"ש תנסה לצרף את עומר דמארי אם ישוחרר מחיפה כי כרגע מצבת החלוצים של האלופה דלילה למדי. האופציות המקומיות כאמור מצומצמות, והיכולת לפגוע בזרים בינואר היא די נמוכה ובכל זאת, באר שבע חייבת פשוט חייבת רענון. בהתחשב בהערכה שאיסק קואנקה יעזוב בחודש הקרוב ב"ש תצטרך להתחזק בעיקר כדי לרענן את עצמה. היא תצטרך לעשות עבודה יותר טובה בעניין הזרים מאשר בקיץ בלחץ זמן ובשוק דליל יותר. היא תצטרך הברקה בסגנון דויד סולארי – שהביא לעירוני ק"ש של בכר אליפות.

ביכולת הנוכחית, המשחק מול אחי נצרת – בהחלט אחת מהקבוצות הטובות בלאומית – במסגרת גביע המדינה יכול בקלות להפוך למוקש רציני, מיד אחר כך יגיעו לטרנר בני יהודה והפועל חיפה כשהיריבות לצמרת יפגשו מתנגדות לא פשוטות במקביל. כל עוד לליגה יש ראש מרובע, מאבקי המיקום קשים יותר, קריטיים יותר וזה מצב שהפועל ב"ש של בכר לא הייתה רגילה אליו בשנתיים האחרונות בהן הייתה לה יריבה אחת.  השבועיים הקרובים עשויים לפזר מעט את הערפל בצמרת ובסיומם, נדע מי ממצמץ ראשון.


יצטרכו אותו. דמארי (ערן לוף) 

עוד באותו נושא:

מה דעתך על הכתבה?

אהבתי
לא אהבתי