המקום: טרנר, המסגרת: גביע המדינה, היריבה: קריית שמונה. בפועל, המקום: נתניה, המסגרת: ליגת העל, היריבה: מכבי ת"א. ניכר היה אמש שהראש של שחקני הפועל באר שבע היה עדיין עמוק עמוק במשחק העונה מול הצהובים.
נכון שחלק לא קטן מהשחקנים לא שיחקו או שיחקו מעט באותו משחק, אבל נראה שרוח המועדון נפגעה. די היה לעקוב בימים האחרונים אחרי ההתנהלות ברשתות החברתיות כדי להבין שההפסד למכבי ת"א הוא לא עוד הפסד. לכן בב"ש הבינו שהמשחק מול קריית שמונה הוא צומת דרכים. הפסד יכול להכניס את האלופה לסחרור וגם אם לא מדובר בהדחה מיידית, עלול להשפיע גם על הליגה.
- נתנו להם פור: רק 1:1 לבאר שבע מול קריית שמונה
- "אנחנו מצפים מאוחנה להתנצלות, לא כופים עליו אחת כזו"
- נמצאים בחו"ל ורוצים לראות כדורגל ישראלי? לחצו כאן לכל הפרטים
כמה דיברו העונה על התלות של ב"ש בטוני וואקמה. עוד בעונה שעברה כשמשפחת בוזגלו כעסה על העדפת מאור מליקסון על בוזגלו טענתי שאם יש מישהו שב"ש באמת תלויה בו זה מליקסון. מאור הופך את ב"ש מקבוצה בינונית לטובה, וואקמה יכול להפוך אותה לקטלנית. אבל מליקסון יכול בלי וואקמה, ולהפך זה לא עובד. כך גם ב"ש.
כאן נכנס לתמונה מי שנמצא כרגע מחוץ למסגרת: מיכאל אוחנה. הכישרון הצעיר חייב לעשות את מה שצריך כדי להחזיר את עצמו לעניינים כי עוד שבוע שבועיים של אימוני סרק ללא מטרה יכולים להיות בלתי הפיכים מצדו. שב עם המאמן, עם ההנהלה ותשאירו את המחלוקות בצד, לשם כך יש את הקיץ. אוחנה יכול לכבוש בקלות את לבבות האוהדים אם יוכיח להם שהוא מחויב להצלחת המועדון ובקיץ יפתור את הבעיות האחרות, הקהל יסלח וישכח.
וואקמה. לא יכול בלי מליקסון (דני מרון)
מישהו יכול להסביר מה השתנה בין שתי המחציות פרט לכניסתו של מליקסון? הרי במחצית בכר לא לימד את השחקנים ללחוץ, לשחק מהר, לאיים על השער ולבטל את קריית שמונה. מעבר לטעויות שהצוות המקצועי עשה וכנראה עוד יעשה וכך גם השחקנים, שהם קודם כל בני אנוש ומותר להם להיות ביום לא טוב ואפילו בחודש רע, אבל אין תחליף לעוצמה מנטלית. וזה הדבר המשמעותי שב"ש צריכה לקחת מהמשחק הזה.
הכי קל היה לקרוס במחצית השניה, איצטדיון שחציו ריק, קהל ששרק בוז ואיבד סבלנות, רשימת נעדרים אין סופית, וממול עומדת קבוצה טקטית וסופר ממושמעת שיודעת למרר את החיים. אבל ב"ש הצליחה להרים את עצמה לחזור למשחק לכבוש ובעיקר להוכיח אולי קודם כל לעצמה שהיא עדיין יכולה.
אוחנה. את הבעיות אפשר לדחות לקיץ, עכשיו פשוט לשחק (דני מרון)
היה לי ברור שהמפגש יוכרע בגומלין כך שהתוצאה לא מפתיעה. לב"ש יש עכשיו הזדמנות לרפא את עצמה מנטלית. את שלושת משחקי הבית הקרובים היא תשחק בטרנר מול אצטדיון מלא וקהל תומך. כרגע נראה שג'ון אוגו, בן שהר ומיגל ויטור יחזרו עם תחילת הפלייאוף העליון, כך שעד אז ב"ש צריכה בעיקר להחזיק את עצמה קרוב לפסגה ושם כבר הכל יכול לקרות.
זה יתחיל ביום שני מול אשדוד, אם שחקני ב"ש ינצחו את הירידה בעוצמות המנטליות הם יחזרו להינות מכדורגל ואז החיים שלהם על הדשא יהיו פשוטים יותר.
מה דעתך על הכתבה?